במחקרים ברפואת עיניים אפשר להפיק מידע משתי העיניים לצורך עיבוד התוצאות. התוצאות שיתקבלו, וכנגזרת מכך גם המסקנות, ישתנו בהתאם להחלטה אם לכלול במחקר עין אחת או שתי עיניים של אותו נבדק. יש הטרוגניות רבה באופן תכנון מחקרים ברפואת עיניים בעניין זה, ויש חלוקה ל-3 סוגים עיקריים של מחקרים: מחקר שבו נעשית השוואה בין עין ימין לעין שמאל של אותו נבדק (כל עין ב"קבוצת מחקר" נפרדת), מחקר שבו נבדקת עין אחת בלבד ומחקר הכולל 2 עיניים של אותו נבדק (באותה "קבוצת מחקר"). אפשרות נוספת היא לכלול את הנבדק כמושא וכמדד העיקרי במחקר, למשל כאשר בודקים איכות חיים. אופני ההכללה השונים משליכים על תכנון המחקרים מבחינת רנדומיזציה, חישוב גודל המדגם והניתוח הסטטיסטי.
עוד בעניין דומה
במחקר זה נסקר אופן התכנון של מחקרי עיניים עדכניים מבוקרים ואקראיים (randomized controlled trialsי- RCTs) ונבדקה מהימנות המחקרים והתאמת אופן ניתוח התוצאות לתכנון הראשוני. החוקרים אף ביקשו לבדוק את התאימות של המחקרים שנסקרו להוראות המקובלות על פי הצהרת ה-CONSORT.
בוצעה סקירה של 69 RCTs של עיניים שפורסמו ב-4 עיתוני עיניים מובילים. נבדקו אופן תכנון המחקר, גודל המדגם המחושב, הניתוח הסטטיסטי ואופן דיווח התוצאות.
המחקרים הנפוצים ביותר כללו עין אחת בלבד (48%). בקבוצה זו רק במחצית מהמחקרים תואר אופן בחירת העין, מתוכם ב-5 מחקרים הבחירה הייתה אקראית. 13% מהמחקרים נערכו בשיטת paired-eye (שתי עיניים נכללות במחקר והן מושוות האחת לשנייה), ב-19% מהמחקרים נכללו נבדקים כמושא הבדיקה וב-19% נכללו שתי עיניים. מתוך המחקרים שבהם נכללו שתי עיניים, ב-4 מחקרים נכללו שתי עיני הנבדקים באותה קבוצת מחקר, ב-4 הן היו בקבוצות נפרדות וב-4 מחקרים לא הייתה הגבלה על אופן הכללת העיניים. באף אחד מהמחקרים הללו לא בוצעה התאמה של האפקט המצטבר (clustering effect) בחישוב גודל המדגם. רק 5 מחקרים עשו שימוש בחישובים סטטיסטיים לצורך התאמה של nonindependence.
החוקרים הסיקו כי יש הטרוגניות רבה באיכות המחקרים המפורסמים בעיתונות האופטלמית בכל הקשור לתכנון המחקר, לגודל המדגם המחושב, לשיטת הרנדומיזציה ולכלים הסטטיסטיים שבהם נעשה שימוש. החוקרים ממליצים להתייעץ עם סטטיסטיקאי במחקרים עתידיים ולפעול על פי הוראות ה-CONSORT בביצוע מחקרי RCT לצורך שיפור איכות המחקרים.
ערך: ד"ר דידי פביאן
מקור: