מחלת פרקינסון (PD) היא הפרעה נוירודגנרטיבית פרוגרסיבית, המאופיינת בפגיעה במסלולי דופאמין, המערבים את הגנגליונים הבזאליים במוח. סימנים וסימפטומים של העיניים ב-PD כוללים בלפרוספזם, אפראקסיה בהרמת עפעף (אפראקסיה - הקושי להוציא לפועל רצף תנועות הדרוש לביצוע משימה מסויימת), יובש בעיניים, הפחתה בתדירות המצמוץ, הלוצינציות ויזואליות, ירידה בחדות הראייה, בראיית צבעים וברגישות לניגודיות, הפרעות בתנועות העיניים, כפל ראייה וירידה ביכולת לבצע קונברגנציה (convergence insufficiency - CI). טיפול משלים דופאמינרגי הוא הקו העיקרי בטיפול לחולי PD, אך בטיפול זה אופייניות תנודות תכופות בסימנים ובסימפטומים (מצבי ON ו-OFF).
עוד בעניין דומה
לאחרונה פותח סטימולטור תוך-מוחי (deep brain stimulator) המושתל במוח של חולי PD, לטיפול במקרים של מחלה מתקדמת אצל חולים שאינם מגיבים לטיפול הקונבנציונאלי או שפיתחו תופעות לוואי בלתי רצויות לטיפול שכזה. למרות שנמצא כי הסטימלטור הוביל לשיפור בתוצאות בדיקת visual evoked potential, ההשפעה של טיפול זה על יכולות קונברגנציה לא נבדקה.
מטרת מחקר זה הייתה לבדוק פרוספקטיבית אם טיפול דופאמינרגי לבדו או בשילוב עם סטימולציה תוך-מוחית משפר תפקודי ראייה ועיניים בקרב חולי PD. מטרה שניונית של המחקר הייתה להעריך את איכות החיים הקשורה לראייה (vision-related quality of life) בקרב חולי PD באמצעות שאלון ה-Visual Function Questionnaireי(VFQ-25) של ה-National Eye Institute.
למחקר גויסו 27 חולי PD ו-16 נבדקים בריאים כביקורת. נבדקו הפרמטרים הבאים: חדות ראייה, תפקודי עיניים מוטוריים וקונברגנציה והנבדקים ענו על שאלוני ה-VFQ-25. אצל חולי ה-PD תפקודי העיניים המוטוריים והסנסוריים נבדקו במצבי ON ו-OFF בעת הטיפול הדופאמינרגי.
הגיל הממוצע של חולי PD היה 58.8 שנים ו-30% היו נשים. משך המחלה הממוצע של הנבדקים היה 11 שנים. הגיל הממוצע של הנבדקים הבריאים היה 61.6 שנים ו-56% מקבוצה זו היו נשים. לא נמצאו הבדלים בחדות הראייה, ברגישות לניגודיות או בראיית צבעים בין קבוצת ה-PD במצב ON לבין הנבדקים הבריאים. ביצועי קונברגנציה (נמדדו על-ידי הנחת פריזמה base-out מול עיני הנבדק) היו פחותים משמעותית בקבוצת חולי ה-PD במצב ON לעומת הביקורות (15∆ vs. 24∆; p=0.003). הערך הממוצע של שאלון ה- VFQ-25י(composite score) היה משמעותית נמוך יותר בקבוצת חולי ה-PD לעומת הנבדקים הבריאים (87 vs 97; p<0.001). לא נמצאו הבדלים ב-exodeviation לרחוק או לקרוב בקבוצת ה-PD במצבים השונים (ON לעומת OFF). הערך הממוצע של אמפליטודות קונברגנציה כמו גם ה-near point convergence היו טובים כאשר נבדקי ה-PD היו במצב ON לעומת מצב OFF.
לסיכום, החוקרים הסיקו כי יכולות הקונברגנציה נפגעות אצל חולי PD בהשוואה לנבדקים בריאים (במצבים ON ו-OFF), אם כי הם משתפרים משמעותית בטיפול דופאמינרגי. ניכרת תנודתיות בתפקודי העיניים המוטוריים אצל חולי PD בעת טיפול, עובדה המקשה על הטיפול בבעיות אלו. אצל חולי PD איכות החיים הקשורה לראייה נפגעת יחסית ללא תלות בחדות הראייה.
ערך: ד"ר דידי פביאן
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
