טראומה

Tranexamic acid לטיפול בפגיעה מוחית

מחקר שבוצע כחלק ממחקר CRASH-2 ובחן את יעילות ובטיחות הטיפול ב-tranexamic acid לסובלים מפגיעה מוחית כתוצאה מטראומה לא הגיע לתוצאה חד משמעית, אולם נראה כי מדובר בטיפול בטוח

10.01.2012, 22:38

במחקר CRASH-2 נמצא כי טיפול מוקדם ב-tranexamic acid לאחר טראומה למטופלים הסובלים מדימום משמעותי או הנמצאים בסיכון לדימום משמעותי מוריד את הסיכון הכללי לתמותה. כתוצאה מכך הוכנס הטיפול לפרוטוקולים לטיפול בטראומה ברחבי העולם. Tranexamic acid הוא טיפול אנטי-פיברינוליטי, אשר מוביל לירידה באבדן הדם, ולא נראה כי קיימת עלייה מקבילה באירועי קרישיות יתר.

פגיעה מוחית טראומטית היא גורם מרכזי לתמותה ולנכות ברחבי העולם, ולפי ההערכות היא מובילה ל-1.5 מיליון מקרי מוות ו-10 מיליון אשפוזים בשנה. דימום תוך מוחי הוא אחד הסיבוכים של פגיעה מוחית טראומטית. נמצא כי כשלושה רבעים מהסובלים מדימום מוחי טראומטי סובלים מהפרעה בקרישת הדם, ומאפיין שכיח של הפרעה זו הוא פיברינוליזה מוגברת. לפיכך ייתכן שטיפול ב-tranexamic acid יהיה יעיל לטיפול בפציעה מוחית.

מחקר זה בוצע על בסיס נתוני מחקר CRASH-2 וכלל משתתפים במחקר זה (נפגעי טראומה שסבלו מדמם משמעותי או סיכון לדמם משמעותי) שסבלו גם מפגיעה מוחית. המשתתפים חולקו אקראית לשתי קבוצות. קבוצה אחת טופלה ב-tranexamic acid (במינון של גרם אחד תוך 10 דקות וגרם אחד נוסף במהלך 8 שעות) והקבוצה השנייה טופלה בפלסבו (תמיסת סליין). בדיקת CT בוצעה לפני הטיפול וכן 24–48 שעות אחריו.

מתוך 270 משתתפים (133 טופלו ב-tranexamic acid ו-137 בפלסבו), 256 עברו בדיקת CT ראשונה, ו-211 מהם סבלו מדימום מוחי.

התרחבות הדימום הממוצעת הייתה 5.9±26.8ml בקבוצה שטופלה ב-tranexamic acid לעומת 8.1±29.2ml בקבוצת הביקורת. ההפרש בין שתי הקבוצות היה 3.8- מ"ל לטובת קבוצת המחקר, אולם התוצאה לא נמצאה מובהקת (95%iCI 11.5-3.9, P=0.33).

התרחבות משמעותית של הדימום נראתה אצל 36% ממשתתפי קבוצת הטיפול ואצל 44% מקבוצת הפלסבו. דימומים חדשים הופיעו אצל 11% מקבוצת הטיפול ו-16% מקבוצת הפלסבו. סימני mass effect נראו אצל 47% מקבוצת הטיפול ואצל 60% מקבוצת הפלסבו, ונגעים איסכמיים פוקלים הופיעו אצל 5% מקבוצת הטיפול ואצל 12% מקבוצת הפלסבו.

שיעור מקרי המוות היה 11% בקבוצת הטיפול ו-18% בקבוצת הפלסבו (adjusted OR 0.47 95%ICI 0.21-1.04, P=0.06). מבין השורדים, 22% מקבוצת הטיפול ו-26% מקבוצת הפלסבו לא היו עצמאיים בשחרורם מבית החולים (adjusted OR 0.66 95%iCI 0.32-1.36 P=0.26).

החוקרים מסכמים כי התוצאות אינן מוחלטות, אך הן מספקות מידע מרגיע לגבי בטיחות הטיפול ב- tranexamic acid במקרים של פגיעה מוחית, ונראה כי התועלת עולה על הסיכון שבטיפול. בדיקה נוספת של הנושא צפויה במסגרת מחקר CRASH-3

ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:

CRASH-2 Collaborators, Intracranial Bleeding Study, Effect of tranexamic acid in traumatic brain injury: a nested randomised, placebo controlled trial (CRASH-2 Intracranial Bleeding Study), BMJ. 2011 Jul 1;343:d3795

לאתר מחקר CRASH-3

נושאים קשורים:  טראומה,  tranexamic acid,  פגיעה מוחית,  דימום,  מחקרים
תגובות