היריון

טיפול ב-Telbivudine לנשים הסובלות מ-HBV יעיל במניעת הדבקת היילוד

העברה ורטיקלית של HBV היא שכיחה יחסית באסיה, ובחלק מהמקרים אינה נמנעת על-ידי חיסון היילוד. טיפול ב-telbivudine בטרימסטר השני והשלישי להיריון הוריד את שיעור ההדבקה

10.01.2012, 21:05

2 מיליארד איש ברחבי העולם סובלים מזיהום HBVי(Hepatitis B Virus). הנגיף הוא אנדמי באסיה (Asia Pacific region), והעברה ורטיקלית של הנגיף מאמהות הסובלות מזיהום לילדיהן בלידה או בילדות המוקדמת היא אחד מגורמי המפתח לכך.

במדינות שבהן שיעור הזיהום בנגיף זה הוא נמוך, חיסון היילודים בחיסון פעיל וסביל נגד נגיף HBV מונע העברה של הנגיף מאמהות לילדיהן. בסין, שבה שכיחות הזיהום בנגיף גבוהה, מונע השילוב של חיסון פעיל וסביל 85%–90% ממקרי ההעברה של הנגיף מאמהות לילדיהן, אולם ב-10%–15% מהמקרים טיפול זה אינו מספיק, ככל הנראה כתוצאה מהעברת הנגיף עוד במהלך ההיריון. הסיכון לכך גבוה יותר כאשר רמות הנגיף בדם של האמהות גבוהות.

טיפול ב-lamivudine בחודש האחרון להיריון בקרב אמהות שרמות הנגיף בדמן גבוהות הצליח להוריד את שיעור העברת הנגיף ליילוד. Telbivudine הוא אנלוג נוקלאוזידי פוטנטי, שהדגים יעילות גבוהה יותר מ-lamivudine בטיפול בזיהומי HBV. מחקר זה נועד לבחון את יעילות הטיפול ב-telbivudine במהלך ההיריון במניעת הדבקת היילוד.

במחקר השתתפו נשים שטופלו בבית החולים של האוניברסיטה הדרום מזרחית בננג'ינג, סין. השתתפו נשים הרות בנות 20–40, שנמצאו אצלן האנטיגנים HBeAg וכן HbsAg ושרמות ה-DNA הנגיפי אצלן גבוהות מ-1.0*10^7. נשים שסרבו לטיפול ב-telbivudine נכללו בקבוצת הביקורת. בסה"כ נכללו 135 משתתפות שטופלו ב-telbivudine (מהן 101 טופלו החל מהטרימסטר השני, ו-34 החל מהטרימסטר השלישי להיריון), ו-94 נשים בקבוצת הביקורת. כל הילדים קבלו חיסון פעיל וסביל נגד HBV סמוך ללידה.

בקבוצה שטופלה ב-telbivudine נראתה ירידה ברמות ה-DNA הנגיפי בדם החל מהשבוע השני לטיפול. לפני הלידה נראתה ירידה של לפחות 3log ברמת ה-DNA הנגיפי בקבוצה זו, בעוד שרמת ה-DNA הנגיפי בקבוצת הביקורת נותרה ללא שינוי. אצל 33% מהנשים שטופלו ב-telbivudine רמות ה-DNA הנגיפי בעת הלידה לא היו מדידות, לעומת 0% בקבוצת הביקורת.

אצל 36 נשים בקבוצת הטיפול ואצל 37 נשים בקבוצת הביקורת נמצאו רמות ALT גבוהות בבדיקה הראשונית. רמות ALT חזרו לתחום הנורמלי אצל 83% מהנשים שהיו בעלות רמה גבוהה וטופלו ב- telbivudine, לעומת 57% בקבוצת הביקורת.

בעת הלידה נמצא האנטיגן HBsAg ללא נוכחות DNA נגיפי אצל 10% מהיילודים בקבוצת ה-telbivudine ואצל 20% מהיילודים בקבוצת הביקורת. כמו כן נמצאו HBsAg וגם DNA נגיפי אצל תשעה יילודים נוספים בקבוצת הביקורת (10%), ולא אצל אף אחד מהיילודים בקבוצת הטיפול.

בגיל 7 חודשים לא נמצאו HBsAg חיובי או DNA נגיפי אצל אף אחד מהיילודים בקבוצת הטיפול, לעומת 8% מהיילודים בקבוצת הביקורת.

לא נמצא הבדל בין שתי הקבוצות בשיעור תופעות הלוואי, הן בקרב האמהות והן בקרב היילודים.

החוקרים מסכמים כי על פי תוצאות ראשוניות אלו, הטיפול ב-telbivudine הוא בטוח, ויש להמליץ עליו לנשים הנמצאות בסיכון גבוה להעברת נגיף HBV לילדיהן במהלך ההיריון. עם זאת יש צורך במחקרים נוספים, גדולים יותר ומבוקרים אקראית, על מנת לאפיין את יעילות הטיפול ואת המועד שבו רצוי להתחיל בטיפול.

ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:

Han et. al., A prospective and open-label study for the efficacy and safety of telbivudine in pregnancy for the prevention of perinatal transmission of hepatitis B virus infection, J Hepatol. 2011 Dec;55(6):1215-21

נושאים קשורים:  היריון,  HBV,  דלקת כבד נגיפית B,  telbivudine,  העברה ורטיקלית,  מחקרים
תגובות