הסיכוי של נשים לפתח דיכאון קליני (Major Depressive Disorder) כפול מזה של גברים, ואף הסיכוי שלהן לסבול מאפיזודות חוזרות גבוה יותר. חוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת פיטסבורג בחנו בנתיחות שלאחר המוות את הביטוי של גנים שמקודדים לנוירופפטידים ולנוירוטרנסמיטורים באמיגדלה של נשים שהייתה להן היסטוריה של דיכאון קליני, בהשוואה לביטויים במוחן של נשים שלא סבלו מדיכאון (עשרים ואחד זוגות). אצל נשים שסבלו מדיכאון נמצאה ירידה בשעתוק של הגנים שמקודדים ל-GABA, לסומטוסטטין (SST), לטאכיקינין (TAC1), לנוירופפטיד Yי(NPY) ולקורטיסטטין (CORT). בקרב נשים שסבלו מדיכאון קליני נמצאה גם ירידה ב-BDNF – הן ברמת ה-RNA והן ברמת החלבון.
עוד בעניין דומה
בעכברים טרנסגנים שלהם רמה נמוכה של BDNFי(brain-derived neutrophic factor), בין אם ירידה קונסטיטוטיבית ברמת ה-BDNF ובין אם ירידה ברמת ה-BDNF כתלות בפעילות, נצפתה ירידה בביטוי של הגנים שמבוטאים לרוב בתאים שמייצרים GABA, בדומה לירידה שנצפתה במוחן של הנשים שסבלו מדיכאון קליני.
הממצאים מצביעים על בסיס מולקולרי אפשרי לקשר בין ההשפעה הנוירוטרופית להשפעה הגבארגית בדיכאון.
ערכה: ד"ר דורית שנון
מקור: