חוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד ניסו לזהות מדדים שיוכלו לשמש למעקב אחר ההופעה של מחלת הנטינגטון. הם בדקו את כלל הביטוי של הגנים בדוגמאות מחולים, מאנשים שנושאים את הגן להתפתחות המחלה אך טרם מראים תסמינים ומאנשים בריאים. אצל חולים שמראים תסמינים של מחלת הנטינגטון הם מצאו ביטוי-יתר של הגן שמקודד ל-H2AFYי(H2A histone family, member Y). רמת הביטוי הגבוהה נצפתה הן בדם והן בקורטקס הפרונטלי של החולים. הביטוי המוגבר של H2AFY הקדים את ההופעה של תסמיני המחלה.
הקשר בין הביטוי של H2AFY לבין מחלת הנטינגטון נמצא גם בשתי מערכות מודל בעכברים וגם בנתיחות שלאחר המוות של חולי הנטינגטון שנפטרו מהמחלה, בהשוואה לאנשים שנפטרו מסיבות אחרות.
מתן סודיום פנילבוטיראט, מעכב של היסטון דה-אצטילאז במשך שבועיים לעכברים אשר משמשים כמערכת מודל של מחלת הנטינגטון, צימצם ניורודגנרציה והפחית את הביטוי של H2AFY. בניסוי קליני רב-מרכזי phase II נמצא שמתן סודיום פנילבוטיראט הביא לירידה בביטוי של H2AFY.
נראה, אפוא, שרמת הביטוי של H2AFY עשוייה לסייע במעקב אחר הופעת המחלה, בבחינת ההשפעה של טיפולים על תסמיני המחלה ובפיתוח טיפולים. המעורבות של H2AFY אף שופכת אור על כיווני מחקר שיתרמו להעמקת ההבנה של המנגנונים שבבסיס התפתחות המחלה.
ערכה: ד"ר דורית שנון
מקור: