קפאין הינו החומר הפסיכואקטיבי השכיח ביותר לשימוש, והוא נמצא בקפה, תה, משקאות קלים ומשקאות אנרגיה. השפעת הקפאין על מערכת העצבים המרכזית קשורה ככל הנראה, לפחות בחלקה, לחסימה של רצפטורי אדנוזין, אשר נמצאו בניסויים בבעלי חיים כקשורים ב-sensorymotor gating (כלומר מניעה של הפרעה לתהליכים קוגניטיביים ע"י גירויים חיצוניים בלתי רלוונטיים).
עוד בעניין דומה
כמו כן דווח בעבר קשר בין צריכת קפאין מוגברת לבין נטיה לפיתוח פסיכוזה. דחק נפשי נמצא במספר מקרים קשור להתפתחות סכיזופרניה, וקיימות מספר תיאוריות לגבי הקשר ביניהם. בנוסף, מספר מחקרים הדגימו נטיה מוגברת של אנשים שחשו דחק מוגבר לצריכה מוגברת של קפאין.
בניסוי זה נעשה ניסיון לבחון את השפעתם של צריכת קפאין גבוהה ושל תחושת דחק מוגברת על הנטיה להלוצינציות שמיעתיות. 92 משתתפים בריאים התבקשו לדרג את צריכת הקפה שלהם, וחולקו לשתי קבוצות – צריכת קפאין גבוהה (מעל חמישה משקאות עתירי קפאין ליממה) או נמוכה (מתחת לכך). כמו כן התבקשו המשתתפים לדרג את תחושת הדחק הנפשי שהם חווים. לאחר מכן הושמע למשתתפים שיר ידוע (“white christmas), ואחריו הושמע למשך שלוש דקות רעש לבן, לאחר שנאמר לנבדקים כי ייתכן שהשיר ששמעו מוטמע בתוך הרעש שיושמע .הנבדקים ביקשו לדווח כאשר זיהו בוודאות קטע מתוך השיר בעת השמעת הרעש. מטרת המחקר לא דווחה לנבדקים.
נמצא כי הן נבדקים בעלי צריכת קפאין גבוהה והן נבדקים שחוו תחושת דחק נפשי מוגבר (על פי דיווחם) נטו יותר ל- "false alarms" (כלומר דיווחו על שמיעת קטע מהשיר בתוך הרעש). נבדקים בעלי שילוב של שני הגורמים (כלומר צריכת קפאין מוגברת ותחושת דחק נפשי מוגברת) נטו לכך הרבה יותר (בממוצע 3 פעמים, סטיית התקן – 2.76) מאשר נבדקים ללא גורמים אלו (כלומר צריכת קפאין נמוכה ללא תחושת דחק נפשי, בהם נמצאו בממצוע 1.03 “false alarms”, סטיית התקו 1.64).
לטענת המחברים, תוצאות המחקר מעלה את הצורך לזהירות בצריכת קפאין, הנתפס כחומר בטוח יחסית לצריכה.
ערכה: ד"ר ורד פרכטר