פרופ' זמיר הלפרן: "הגיעה השעה לתת-התמחויות בגסטרואנטרולוגיה"

פרופ' זמיר הלפרן, מנהל המערך לדרכי העיכול במרכז הרפואי תל-אביב, קבל עליו לאחרונה את תפקיד יו"ר האיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד. פרופ' הלפרן החליף את פרופ' אלכס פיש, ששימש בתפקיד שנתיים. לרגל כניסתו לתפקיד, נפגשנו עימו כדי לשמוע קצת על תוכניותיו על הנושאים שחשוב לו לפתח במטרה לקדם את המקצוע.

פרופ' הלפרן ציין בסיפוק את המספר הרב של פניות מצד רופאים המעונינים להתמחות בגסטרואנטרולוגיה ובמחלות כבד. "האטרקטיביות של המקצוע נובעת, בין היתר, מהיותו תחום רחב, מגוון ומאתגר. הוא מאפשר שילוב בין פעילות אנליטית לבין פעילות כירורגית, כמו גם בין עבודה קלינית ומחקר בסיסי. התחום שלנו עוסק באיברים רבים ששונים מאד זה מזה", הוא מסביר.

פרופסור זמיר הלפרן (צילום: יח"צ)

לאור ההתפתחות הרבה של הענפים השונים בתחום הגסטרואנטרולוגיה, הגיע לדעתו השלב לפתח מסלולי התמחות חדשים. כיום, התמחות בגסטרו מתחילה ברפואה פנימית ולאחר-מכן עובר המתמחה לתת-התמחות בגסטרו, שנמשכת כשנתיים וחצי. הלפרן היה רוצה לראות שינוי במבנה ההתמחות: "יש להאריך את ההתמחות בגסטרו לשלוש שנים ולחלקה להתמחות בסיסית של שנתיים ולתת-התמחות בתחום הגסטרו עצמו, שתמשך שנה. זו המגמה בארצות-הברית ובאירופה".

בין הנושאים שבהם חשוב, לדעתו, לפתח תת-התמחות, גם הטיפול הקהילתי בתחום הגסטרו. "כבר כיום, כמחצית מהטיפולים בבתי-החולים הם אמבולטוריים, אך המטרה שלנו היא ללכת רחוק יותר ולתת מענה טיפולי בקהילה עצמה, מחוץ לבתי-החולים. לטיפול בקהילה חשיבות רבה במיוחד בכל הקשור להתייחסות לגורמי הסיכון למחלות בתחום, להערכה, לטיפולים משלימים ולטיפול פוסט-אשפוזי" . תחומים נוספים שהוא מציין הם פתולוגיה גסטראנטרולוגית וטכנולוגיות מתקדמות בגסטרואנטרולוגיה.

בנוסף, ישנם לדעתו תחומים מולטי-דיסיפלינריים שנוגעים בבעיות המרכזיות בתחום הרפואה בימינו, שהגיע העת לפתח עבורם התמחויות ייחודיות. "בראש ובראשונה ניצבת הרפואה הבריאטרית. השמנה היא המגיפה של המאה העשרים ואחת, ועוסקים בה רופאים מתחומים שונים, לא תחת קורת גג אחת". תחום מתפתח נוסף, שבו יש להערכתו מקום להתמחות ייחודית הוא תזונה קלינית, שחשיבותו בטיפול הכוללני בחולה, תוך מתן מענה לצרכים המיוחדים שלו, הופכת ליותר ויותר משמעותית: "רבים מהחולים, בעיקר חולים קשישים, סובלים כיום מתת-תזונה. מרכזיות התחום הביאה להקמת החברה לתזונה קלינית, שד"ר עירית חרמש היא יושב הראש שלה".

בהקשר זה, מוסיף הלפרן כי ככל שמתגבר המעבר מ-treatment ל-management, קרי מטיפול במחלה לטיפול כוללני בחולה, חשוב יותר לחזק את הקשרים הבין-דיסיפלינריים. "ככלל, מעבר להתמחויות חוצות דיספלינות, יש חשיבות רבה בקיום כנסים וימי עיון משותפים. כבר היום יש לנו שתופי-פעולה מוצלחים עם האיגוד לכירורגיה כללית, האיגוד לרפואת המשפחה ואיגוד האנדוקרינולוגים" הוא מסביר.

פרופ' הלפרן רואה חשיבות רבה בשילוב העבודה הקלינית והמחקר הבסיסי. העמקת ההבנה של התהליכים הביולוגיים חיונית, לדעתו, לקידום הטיפול הרפואי. כמו כן, הוא מעוניין לקדם את המסלול המשולב M.D.- Ph. D וגם לשלב יותר Ph.D. במחקר גם בחוג ייחודי למחקר רפואי בסיסי, וגם במערך לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד במרכז הרפואי תל-אביב, שבמסגרתו מוקם עתה מכון מחקר גדול ששטחו 600 מ"ר. בתחום הטכנולוגיה הרפואית מציין פרופ' הלפרן את ישראל כמעין "עמק הסיליקון". הוא מקווה לחזק את הקשר עם התעשייה, ושהקשר הזה יביא לפתוח אמצעים להדמיה ולטיפול.

נושא אחר שקרוב ללבו נוגע בתפקידם של הרופאים במאבק למען החולים. לתפיסתו, על הרופאים לשמש שופר של ארגוני החולים (ובהם ארגון חולי הסרטן, ארגון חולי כבד, ארגון חולי צליאק, ארגון חולי תסמונת המעי הרגיז) במשרד הבריאות. "על הרופאים לדאוג לקדם סל בריאות שישרת מטבית את החולים, ושלא יהיה מושפע משקולים זרים. אחד הנושאים החשובים בעיני בהקשר זה היא עריכת סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי".