חדשות

פרשת הריטלין: "נייר העמדה אינו מורה לרופאים איך ומה לרשום למטופליהם"

הפרסומים בתקשורת לפיהם יכולים לכאורה רופאי המשפחה לאשר מתן כדורי ריטלין לכל דורש, ממשיך לעורר תגובות. הלשכה לאתיקה של הר"י פירסמה הבהרה לפיה "אין התייחסות לתרופות ספציפיות", ויו"ר איגוד רופאי המשפחה ממליץ לעשות שימוש בתרופות שלא להתווייה במקרים מיוחדים וחריגים בלבד

10.02.2011, 13:34

לאחר הסערה התקשורתית שהתעוררה השבוע בעקבות נייר העמדה של הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית, אומר  יו"ר איגוד המשפחה, פרופ' שלמה וינקר, כי "ההתוויות הרשומות לריטלין נותרו ללא שינוי".

בהודעה מיוחדת שפרסם פרופ' וינקר, נאמר כי "מומלץ לכל רופא להיצמד לרישום של כל תרופה בהתוויה הרשומה במדינת ישראל. יש להפריד בין ההתוויה הרשומה לבין ההתוויות בסל הבריאות או מגבלות מנהליות המוטלות על ידי הנהלות קופות החולים לרישום של תרופות מסוימות. כאשר ישנן הגבלות רישום בסל או הגבלות מנהליות אחרות, רשאי הרופא לרשום את התרופה לרכישה מחוץ לקופות החולים."

"ריטלין", מציין וינקר, "רשומה במדינת ישראל ברשימת הסמים המסוכנים הדורשים רישום ודיווח. כדאי לזכור עוד כי זוהי התרופה היחידה בישראל, שנחקק עבור הרישום שלה, חוק בכנסת.
"מומלץ לכל רופא לשמור את השימוש בתרופות שלא להתוויה (off label) למצבים מיוחדים וחריגים, בהם הידע המדעי המצטבר בדבר יעילות התרופה מקדים את ההתוויות הרשומות במדינת ישראל. בייחוד מומלץ לשקול את ההחלטה, בהתאם לכתוב בתקנה, "כאשר התרופה חיונית ולא קיימת תרופה חלופית רשומה". "המלצתנו", מסכם וינקר, "היא שגם להבא רופא המשפחה ירשום ריטלין אך ורק בהתאם להתוויות הרשומות במדינת ישראל ועל פי כל התקנות והחוקים".

בעקבות כך, פירסמה גם הלשכה לאתיקה של הר"י הודעה מיוחדת בה ביקשה להדגיש כי נייר העמדה שהופיע בכתב העת "זמן הרפואה", והתחיל את הפרשה, "אינו מתייחס כלל לתרופות ספציפיות, ואף הכתבה ב'זמן הרפואה' מציינת את האפשרות לתת לסטודנט בריא תרופה המשמשת לטיפול בהפרעת קשב וריכוז, בתור דוגמה בלבד למה שמכונה 'העצמה קוגניטיבית'. דוגמאות נוספות הן תרופות לשיפור זיכרון או לעידוד עירנות וחידוד המחשבה.

"נייר העמדה אינו מורה לרופאים איך ומה לרשום למטופליהם. הנייר בוודאי אינו קורא לרופאי המשפחה לחלק ריטלין להמונים, כפי שהדבר השתמע לכאורה מפרסומים בכלי התקשורת."

לפי הלשכה לאתיקה, קובע נייר העמדה, כי "המצב בו רופאים (לאו דווקא רופאי משפחה) נענים למטופליהם ונותנים להם תרופות 'מעצימות', אינו מהווה הפרה של הכללים האתיים, ובלבד שנשקלו שיקולים מקצועיים של תועלת, שהסיכון- אם קיים- הוא שולי, שמתבצעת הערכה תקופתית של נחיצות הטיפול וכיו"ב מגבלות שמטרתן להביא לאיזון ולהיטיב עם המטופל".

אלא שיש גם מי שמבקש להסב את תשומת ליבם של רופאים לכך שטרם הוכח כי ריטלין, התרופה שמשכה כמעט באופן גורף את תשומת הלב בנושא, אכן עשויה לשפר את חייהם של אנשים בריאים. "העצמה קוגניטיבית היא דבר ראוי וחשוב", אומרת ד"ר נעמי וורמברנד, מנכ"לית עמותת 'קווים ומחשבות', הפועלת לקידום המודעות להפרעת קשב וריכוז בישראל, "אבל על הרופאים להיות מודעים לתופעות הלוואי ולנזקים שעלולים להיגרם כתוצאה מנטילת הכדור. צריך להוכיח שתהיה תועלת אמיתית למטופל ושלא ייגרם נזק. אולי סטודנט לא מרוכז מפני שהוא בדיכאון?"

וורמברנד סבורה ש"יש להקים ועדה שתחליט לאיזו הכשרה זקוק רופא כדי להחליט על מתן ריטלין. די ברור שהכשרה רגילה (של רופא שאינו נוירולוג או פסיכיאטר, י.ב) לא יכולה לקבוע דבר כזה. רופאים צריכים לזכור שכדור ריטלין מגדיל משמעותית את הסיכוי לפתרון בעיית קשב וריכוז, אולם בשום אופן, ובניגוד לדעת הציבור, אינו יכול לפתור את הבעיה".

לכתבה "טיפול רפואי להעצמה קוגניטיבית" – בעד ונגד

לנייר העמדה של הלשכה לאתיקה בנושא טיפול רפואי להעצמה קוגניטיבית

Ynet, "מהיום: רופא המשפחה ירשום ריטלין לכל דורש"

נושאים קשורים:  חדשות,  ריטלין,  הר"י,  רפואת משפחה,  העצמה קוגניטיבית
תגובות