פיתוח תרכיבים נגד מלריה נתקל בקשיים במשך שנים רבות, עקב תכונות הטפיל להתחמק ממערכת החיסון. שתי עבודות מוצגות עתה הבודקות את הבטיחות, האימונוגניות והיעילות של שני תרכיבים נגד המחלה (Bejon & al NEJM 2008;359:2521 Abdulla et al NEJM 2008;359:2533). התרכיבים מבוססים על חלבון ההיקף של הספורוזואיט RTS,S ועל אדג'ובנטים שונים.
בעבודה קודמת הצליחו להוכיח 30% הגנה בפני מלריה עם התרכיב RTS,S/AS02A ובעבודה הראשונה לעיל, נבדקה יעילות התרכיב עם אדז'ובנט AS01E בילדים בגילאי שנה עד 4 שנים בקניה.
כתשע־מאות (900) ילדים סווגו לקבוצות, חלקם קיבלו את תרכיב המלריה וחלקם קיבלו תרכיב נגד כלבת כקבוצת בקרה. יעילות מניעת המחלה שנמדדה הייתה כ־50%, והתרכיב לווה בהשפעות לוואי מועטות. בעבודה השנייה נבדקה בטיחות התרכיב RTS,S/AS02D, ונמצא כי מתוך 170 ילדים בטנזניה, לפחות אחד סבל מהשפעות לוואי חמורות. אולם השפעות לוואי כאלה הופיעו גם בקבוצה שקיבלה תרכיב נגד צהבת מטיפוס ,B
42 מתוך 170.
בקרב 98.6% מהילדים הופיעו נוגדנים לאנטיגן הטפיל תוך חודש מההזרקה, ובמשך 6 חודשים לאחר הזריקה השלישית היה שיעור ההגנה בפני מלריה מעל 60%.
בשני המחקרים סוכם, כי התרכיבים הניסיוניים מצביעים על תקווה במלחמה נגד מחלת המלריה באפריקה, וכי יש להמשיך בפיתוח התרכיבים הנ"ל ובבדיקתם.
עוד בעניין דומה
ערך: פרופ' איתן ישראלי