הצורך בשליטה קיים ברמה המודעת והבלתי מודעת  אצל כולנו. צורך זה אינו נחלת האנשים הסובלים מבעיות נפשיות בלבד כגון  O.C.D הפרעות אישיות שונות או פרנויה. הוא קיים בצורה משמעותית בכולנו.

מבחינה פילוגנטית הצורך בשליטה בולט מאד בבעלי חיים בנושאי טריטוריה, מזון, מיניות ועוד. אין ספק שירשנו זאת ברמה המודעת והלא מודעת מאבותינו הקדומים. הצורך לשליטה ברמה מוגברת מקבל ביטוי בחיינו בעיקר במסלולים הבאים:

בתאוות (לאוכל, לכסף, לכבוד, לכוח, למין ועוד).

בכעסים (בהיבטים שונים שלהם עם האי רציונליות המלווה אותם).

בפחדים (על כל הספקטרום של רמות הפחד מרציונלי עד חוסר רציונליות טוטלית).

נראה שהצורך הקיצוני בשליטה יותר בולט בעולם המערבי ולכאורה קשור  לקפיטליזם. לעומת זאת בארצות דרום מזרח אסיה כגון הודו, בורמה, תאילנד, סין, יפן ועוד זה הרבה פחות בולט.

הצורך בשליטה מקורו בילדות והוא ניזון מדמיונות, פנטזיות ומנגנוני הגנה כגון השלכה (פרוייקציה).

הצורך הקיצוני בשליטה בהיבט של תאווה אין סופית לרכוש וכסף המלווה בקמצנות נוראה, שגורם להרס ברמה הנפשית, החברתית והאנושית מתואר על ידי בלזק ביצירתו הגדולה:"אזני גרנדה".

הפילוסופית המכובדת סימון וייל תארה בספרה "הכובד והחסד" את המשמעות השלילית של השליטה: "רוב החטאים מקורם חברתי. הם מוכתבים על ידי הצמא להיראות ולשלוט" (עמ' 25). "להשתלט פירושו לזהם, ליטול בעלות פירושו לזהם" (עמ' 98). "המלחמה וארוס הם שני מקורות האשליה והשקר בקרב בני אדם. עירובם הוא הטומאה הגדולה ביותר....סיבה למלחמות: כל אדם, כל קיבוץ אנושי, חש עצמו בדין כאדונו ובעליו של היקום. אבל הבעלות הזאת מובנת שלא כהלכה, כל עוד אין יודעים שהגישה אליה- עוברת, אצל כל אחד ואחד דרך גופו שלו....מלחמה, לשמור את אהבת החיים שלמה בתוכך: לעולם לא להמיט מוות מבלי להיות מוכן לקבלו" (עמ' 118).

"ההכרה באומללות האנושית קשה לעשיר ובעל השררה, כי הוא נדחף להאמין, בכוח שכמעט אין לעמוד בפניו, שהוא משהוא. היא קשה באותה מידה לעני, כי הוא נדחף, בכוח שכמעט אין לעמוד בפניו, להאמין שהעשיר ובעל השררה הוא משהו.... הטוהר הוא היכולת להתבונן בטומאה"(עמ' 153).

"הכוח (והכסף, מפתח הגנבים של הכוח) הוא האמצעי בטהרתו. ובעצם היותו כזה, הוא התכלית העליונה לכל אלה שאינם מבינים"(עמוד175).

מנגנון ההשלכה, שאינו מודע מקורו בילדות וקיים בכולנו. ההבדל בינינו הוא רק בעוצמה, מינון ותדירות של ההשלכה.

כל יסודות ההשלכה של מחשבות, דמיונות ורגשות, בסיסן בניסיון אינפנטילי לשלוט על העולם כולל בהיבטים של עבר, הווה, עתיד ועל דמויות משמעותיות במרחבי הזמן אלו. במירב המקרים זה מנגנון לא מודע.

כשלונות במושאי השליטה גורמים  לכעס, לחץ זמן, מהירות יתר ולעתים לתוקפנות.  הכיוון ההפוך גם קיים, דהיינו  שהתכנים האחרונים הם  עצמם גורמים לתאוות שליטה בכל מחיר.

מילים כמו "צריך", "חייב" וכו, מהוות חלק ממערכת הצורך בשליטה.

אחת ממסקנותיי על חיי אנוש (לאו דוקא רק במטופלי) היא שתאוות שליטה מהוות מחסום לאהבה אמיתית טהורה.

תאוות רכוש, כסף, כבוד, מין ועוד מתדלקים את תאוות השליטה ומקשים על קיומה של אהבה שאינה תלויה בדבר.

דוגמא נפוצה לתוצאות עגומות של תאוות השליטה התעללות נפשית ופיזית בנשים וילדים.

בהיסטוריה האנושית והעכשווית השיא הקיצוני והטראגי בתאוות השליטה הוא רצח.

התחומים שראוי שתהיה לנו שליטה  מלאה עליהם-  על פעולותינו, דבורינו ומחשבותינו. מדיטציה זו עוזרת לכך מאד.

לדעתי התרופה לסבל המתבטא בצורך הקיצוני בשליטה טמונה בין היתר בתרגולי  מדיטציה ויפאסאנה.

במאה ה-21 מתפתח מאד ענף בפסיכולוגיה הקרוי מינדפולנס. למעשה הבסיס הטהור של מינדפולנס הינו מדיטציה ויפסנה. את הטכניקה הזו לימד גוטמה בודהה לפני 2500 שנה בהודו כאשר המטרה שלו היתה להכחיד את הסבל האנושי ללא קשר לדת או פולחן. סוג זה של מדיטציה התפשטה מאד בעולם המערבי.

ראיה לכך שמדיטציה זו אינה קשורה לדת היא שמדיטציה זו חוצה דתות וניתן למצוא בין המודטים: יהודים, נוצרים, מוסלמים, בודהיסטים ואתאיסטים גמורים.

כדי ללמוד מדיטציה ויפסנה וליישם אותה בתרגול יום יומי דרוש תחילה לעבור קורס של 10 ימים. לא ניתן ללמוד זאת מספרים, מהרצאות או מהאינטרנט. יש צורך בתנאים מיוחדים המתקיימים בקורס. הקורסים מתבצעים לא רק בהודו אלא בארצות רבות  באסיה, אירופה, ארה"ב, קנדה ואוסטרליה וגם בארץ (בדגניה ב. למרות ההעלויות הגבוהות הקורס בחינם). העובדים והמורים משרתים בהתנדבות. המרכזים מתפקדים מתרומות של מודטים ותיקים.

ה"תרופות" שמציע מדיטציה ויפסנה, שעוזרות להכחיד את הסבל של התאווה לשליטה הן:

מודעות לארעיות של כל רמות הנפש (מחשבות, רגשות, חושים ותחושות) והאוביקטים.

מודעות לנייטרליות של מרבית הגרויים החיצוניים(עקב ההבנה  של ארעיותם).

הפחתת השיפוט (כדאי להזכיר משפט חשוב של מרקוס אורליוס, פילוסוף סטואי, שהיה גם קיסר רומא במאה ה3 לספירה: "היפטר מההשיפוט וניפטרת מתחושת הפגיעות ואז אין פגע" בספרו "מחשבות לעצמי").

דה סנסיטיזציה של כאבים נפשיים (מאמרי באתר זה- "חשיבות דה סנסיטיזציה לריפוי הנפשי במדיטציה ויפסנה").

המטרה היא הדרך.

חיבוק סטואי של חוסר הודאות וחוסר הידיעה שקיימים ברוב חיינו.

המיקוד של כל התחושות והחושים, שהם החלק העמוק ביותר של הנפש לא ברגע הזה אלא בשניה הזאת. 

סובלנות וקבלת השונה (אנו כרופאים מחוייבים לכך מתוקף שבועת היפוקרטס). 

צניעות וענווה.

איזון נפשי גם בגירויים הגורמים להשתוקקות וגם בגירויים הגורמים לסלידה.

קשב עמוק וממושך ללא הסחת הדעת לנשימה הטבעית ולתחושות.

ה"תרופות" הנ"ל מתפתחות לאחר תקופה ארוכה של תרגולי מדיטציה ובטח לא בתאוריות או במשחקים אינטלקטואלים.

הח"מ במשך 12 שנה מתרגל כל יום מדיטציה ויפאסאנה  כולל השתתפות ב-16 קורסים. את הרציונל, שלבי התרגול של מדיטציה ויפאסאנה וכיצד השפיע על נפשי, מקצועי, אומנותי (כצייר) ועוד תיארתי בפרקים האחרונים של ספרי: "נפש האדם בראי הספרות" הוצאת "אח".