בחרתי לכתוב על נושא זה לאור העובדה שרבים מהרופאים והרופאות לא מכירים את סדר הפעולות שיש לנקוט טרם מעבר לחו"ל לטובת fellowship, וזאת על מנת שהמעבר יהיה חלק בטוח ונכון עבורם. קיימת חשיבות רבה לצעדים ולסדר הפעולות הבסיסיות שיש לנקוט על מנת להימנע מטעויות שעלולות לפגוע בזכויות הפנסיוניות או הביטוחיות, וכן בהיבטים שונים הנוגעים לתושבות שלכם בישראל.
תזרים מזומנים בחו"ל – מאיפה יבוא הכסף?
בעיה מרכזית מוכרת ובולטת עם המעבר לחו"ל עוסקת בתזרים המזומנים במהלך השהות מעבר לים. רופאים שנוסעים להתמחות בחו"ל חיים לרוב על מלגות ועל שכר בסיס, והכסף הזה לא באמת מספיק לתחזק משפחה שלמה לאורך שנתיים-שלוש. לכן, צריך לבנות תכנית כלכלית מראש של כספים נזילים וזמינים למקרה הצורך.
לפני שנדבר על כספים נזילים בבנק הנמצאים תחת פקדונות, תיקי השקעות, תעודות סל, קרנות נאמנות, קופ"ג להשקעה ותכניות חיסכון בחברות ביטוח, ראשית כדאי לבחון את המסלקה הפנסיונית של כל אחד מבני הזוג ולזהות קרנות השתלמות שצברו ותק של שש שנים וזמינות למשיכה. במוצרים אחרים, כגון קופ"ג קלאסיות, קרנות פנסיה וביטוחי מנהלים לא ניתן לגעת עד גיל פרישה ללא קנס של 35% על משיכה מוקדמת.
עם זאת, מומלץ תמיד למשוך מקרנות השתלמות רק כמוצא אחרון, כיוון שהן צוברות תשואה הרבה יותר גבוהה מכל תכנית חיסכון בבנק, ובנוסף מציעות פטור מתשלום מס רווחי הון של 25%, בניגוד למוצרי החסכון בבנק. לכן, עדיף תמיד למצות את הכספים הזמינים בבנק לפני שפונים לקרנות ההשתלמות.
שמירת זכויות פנסיוניות
הבעיה השנייה, הבולטת ביותר, היא הצורך לשמר את הזכויות הפנסיוניות בקרן הפנסיה לאורך השהות בחו"ל. מה עושים? מבקשים "ריסק זמני" לתקופה של עד 12 חודשים עם אופציה להארכה של עוד 12 חודשים - מקסימום 24 חודשים, בכל חברות הביטוח ובתי ההשקעות. חשוב לציין ש"הריסק הזמני" נכנס לתוקף מרגע העברת מכתב סיום העסקה או אישור יציאה לחל"ת בתוספת של בקשה לעדכון "ריסק זמני" חתום על ידי הרופא המבקש.
עלות הריסק נגזרת מתוך הצבירה הקיימת, למרות שניתן גם לשלם אותה באשראי, אבל 99% מהרופאים בוחרים באופציה זו, הנוחה ביותר.
במקרים בהם הרופא/ה נשארים בחו"ל מעבר ל-24 חודשים, הם חייבים לבחור באחת מהאפשרויות הבאות:
לשלם באופן עצמאי, אבל במקרה כזה יש להביא בחשבון את גובה הכיסוי אל מול גובה הפרמיה המשולמת והשכר המבוטח שנגזר ממנה, שהוא בד"כ משמעותית נמוך ממה שהיה לרופא עד לרגע סיום ה"ריסק הזמני".
האפשרות הנוספת היא "לסלק" את הקרן ולהבין את משמעות הבחירה: ברגע שחוזרים לארץ למעשה מתחילים מאפס את כל נושא הכיסוי הביטוחי לבעיות רפואיות קיימות, עד לחמש שנים של תקופת אכשרה.
כיסוי רפואי
הבעיה השלישית היא הכיסוי הרפואי בחו"ל. רוב הרופאים מבוטחים תחת ביטוח בריאות ממקום העבודה שאליו הם עוברים והמשפחה מכוסה איתם אוטומטית, אך במקרים שאין כיסוי מסודר מומלץ לברר מה הן העלויות לביטוח זה, כיוון שיש הבדלים מהותיים בין מדינה למדינה. יש לא מעט רופאים שבוחרים לעשות את הביטוח הרפואי באופן עצמאי דרך "דיוויד שילד" או דרך חברות ביטוח.
סדר בתיקים הביטוחיים
בעיה רביעית היא הצורך לעשות סדר בתיק הפנסיוני והביטוחי באופן כללי לפני הנסיעה, להבין אילו כיסויים ביטוחיים לא רלוונטים בחו"ל, אילו ביטוחים חשוב לשמר ואילו ביטוחים אפשר לבטל לאלתר.
לדוגמה, ביטוח אובדן כושר עבודה חל בחו"ל רק אם רשום בנספח שאין חריג וגם אז יש צורך להגיע לארץ לבדיקה רפואית אחרי שלושה חודשים של אובדן כושר עבודה אם חברת הביטוח דורשת זאת.
בכל הנוגע לביטוחי בריאות פרטיים, יש שוני והבדלים בין חברות הביטוח בעיקר בזמן שהופקה הפוליסה ולכן צריך לערוך בדיקה יסודית מול סוכן הביטוח שלכם איזו תכנית יש ברשותכם ולהבין את המשמעויות לכל כיסוי וכיסוי בחו"ל לפי תקופת השהות.
כמובן, לא מומלץ לבטל את פרק "הניתוחים בישראל" אם הוא נעשה לפני הרפורמה של 2016. ככל שהכיסוי ותיק יותר כך יש יותר חשיבות לשמר אותו בזכות הטבות ויתרונות שכבר לא ניתן לרכוש כיום.
ביטוח סיעודי לא מכוסה לרוב לאדם השוהה בחו"ל עד 90 יום. מצד שני, משנת 2018 לא ניתן לרכוש ביטוחי סיעוד פרטיים דרך חברות הביטוח ולכן חשוב לשמר אותם גם בזמן השהות בחו"ל, במיוחד לאור המגמה הנוכחית של ביטוחי הסיעוד בקופות החולים, שלאט לאט נמוגות. נכון להיום, רק חברת מנורה מבטחים הגישה הצעה למכרז החדש של ה"כללית", בעת שהיא כבר מבטחת את חברי קופות החולים האחרות, לאומית מכבי ומאוחדת.
כמו כן, חובה לשמר ביטוחי מבנה וביטוחי חיים למשכנתא, ביטוחי חיים, נכות מתאונה, תאונות אישיות, מחלות קשות – בכל אלה אין משמעות לשהייה בישראל או בחו"ל. מי שמחזיק ברכבים בד"כ מוכר מי שמחזיק בנכסים משכיר את הבית שלו לגורם שלישי ואני ממליץ לכם לשמור על ביטוח המבנה ונזקי הצנרת גם אם אין משכנתא על הבית.
ביטוח אובדן כושר עבודה פרטי מכסה בחו"ל אבל גם במקרה של ביטוח פרטי יש התניה של חזרה לארץ אחרי שלושה חודשים של אי כושר לטובת בדיקה רפואית אם חברת הביטוח דורשת זאת. סוכן ביטוח חזק שמתמחה בעבודה עם קהילת הרופאים יודע לבטל את ההתניה הזאת וחברת הביטוח מסתמכת על העברת מסמכים רפואיים בדיוק כמו שהיה קורה אם הרופא היה שוהה בישראל.
חשוב לוודא שביטוח אובדן כושר עבודה נותן הגדרת עיסוק לרופא לסוג ההתמחות הספציפית שלו ושיש הרחבות ייחודיות בפוליסה כמו קיצור תקופת המתנה, ביטול קיזוזים מול קרנות הפנסיה או ביטוח לאומי, "נספח קליניקה" וכו'.
נושאים נוספים שדורשים תשומת לב הם נושאים מקומיים כמו תשלום חברות בהר"י, תשלום לחברות בקופ"ח או לביטוח לאומי על מנת שלא תחזרו לארץ ותגלו שיש לכם חובות אסטרונומיים בשל אי הסדרת הנושא מראש. רו"ח מקצועי ויסודי יידע לטפל בכל הנושאים הללו. אני ממליץ ללקוחות שלי לפנות לרו"ח שמתמחה ב-fellowship ועובד בצמוד לקהילת הרופאים.
לסיכום, מעבר לחו"ל מצריך משימות ומטלות רבות ונדרשת תכנית פעולה מסודרת ומחושבת. אל תחכו לרגע האחרון כדי לטפל בסוגיות השונות.
אל תוותרו על שירותי סוכן פנסיוני ורו"ח מקצועניים, שמכירים את עולם התוכן שלכם ויהיו זמינים עבורכם 24/7 (גם בשעות הקטנות של הלילה), במיילים, בוואטסאפ ובטלפון ויטפלו בבעיות שצצות לאורך כל השהות שלכם בחו"ל.
הכותב הוא מנהל סוכנות medico, המתמחה בקהילת הרופאים, שכירים ועצמאיים כאחד, ומספקת פתרונות מקצועיים בעולמות הפנסיוניים, הפיננסיים והביטוחיים המותאמים לצרכיו של הרופא, כבר כ-20 שנה. הסוכנות מספקת מעטפת מלאה מרגע סיום לימודי הרפואה ועד לפרישתו של הרופא ומטפלת כיום ביותר מ-10,000 רופאות ורופאים.
ניתן לפנות אלינו למייל [email protected]
ובטל' 08-6669663