מעל שני עשורים שהשמנה יתר חולנית מוגדרת כמחלה על ידי ארגון הבריאות העולמי.  הסובלים מהשמנת יתר חולנית נמצאים בסיכון לפתח מחלה או מספר מחלות, העלולות לגרום לבריאות לקויה ולמוות מוקדם. הפתרון המוכח היעיל ביותר לטיפול במחלה על פי ארגון הבריאות העולמי הוא ניתוח בריאטרי.

אני שמח לספר שישראל היא חלוצה מובילה בתחום הניתוחים הבריאטריים. לאורך השנים הכירורגים הבריאטריים התמחו במגוון סוגי ניתוחים לטיפול בהשמנת יתר חולנית החל מטבעת מתכווננת, מעקף קיבה, מעקף התריסריון, שרוול קיבה ועד מיני מעקף קיבה. העקרונות המנחים את הבריאטרים לטיפול בהשמנת יתר חולנית הם בריאות המטופל, מינימום סיבוכים אפשריים, תוצאות מיטביות של ירידה במשקל, שמירה על המשקל לאורך זמן והפחתת התחלואה הנלווית להשמנה.

כשניתוח מיני מעקף קיבה "יצא לאוויר" בשנת 1997, אנחנו הכירורגים בישראל המתנו בסבלנות למחקרים שיוכיחו את יעילותו ובטיחותו. ראינו לנגד עינינו את טובת המטופלים וכמובן שלא רצינו לעשות ניסיונות. היה חשוב לנו לדעת שיש סימוכין והוכחות נחרצות לכך שהניתוח מוצלח. ואכן עם הזמן יצאו מחקרים מהימנים שנתנו תמונה טובה וברורה לגבי אופיו של הניתוח ויתרונותיו.

ב-2014 התחלנו אט אט לבצע בארץ ניתוחי מיני מעקף קיבה. באותה תקופה ניתוח שרוול קיבה היה ההליך השכיח ביותר בארץ, כשלמעשה 80% מהניתוחים בוצעו בשיטה זו. עם הזמן גילינו את יתרונותיו המובהקים של מיני מעקף קיבה, ובשנת 2019, לפי נתוני הרשם הלאומי לניתוחים בריאטריים במשרד הבריאות, בוצעו 55% מהניתוחים בשיטת מיני מעקף קיבה.

הסיבות לכך שיותר ויותר ניתוחים בארץ בוצעו בשיטת מיני מעקף קיבה היו פשוטות: זהו ניתוח יחסית פשוט וקצר, עם עקומת למידה קצרה עבור הכירורגים; הניתוח הוכיח יעילות רבה בהפחתה במשקל ובשמירה על המשקל בקרב מטופלים הסובלים מהשמנת יתר חולנית ומהתמכרות לסוכרים - עקב ספיגה מופחתת ונפח קיבה מצומצם; כמו כן, קל יותר לטפל בסיבוכים אפשריים כמו דלף קיבה או ריפלוקס. מאז 2014 צברנו ניסיון עצום ובוצעו סך הכל כ-15,000 ניתוחי מיני מעקף קיבה בישראל. היום מיני מעקף קיבה הוא הניתוח השכיח ביותר בארץ.

לעומת זאת, בעולם ובארה"ב בפרט, רק בתקופה האחרונה הכירורגים הבריאטריים החלו לגלות את יתרונותיו של ניתוח מיני מעקף קיבה ולבצעו ביתר שאת. אני סבור שיש שתי סיבות לעיכוב: האחת היא שהאמריקאים מטבעם שמרניים. הסיבה השנייה קשורה לנתונים לא ברורים שהוצגו עוד בשנת 1997 על ידי מי שהגה את שיטת מיני מעקף קיבה.

לאחרונה, ניתוח מיני מעקף קיבה קיבל משנה תוקף עולמי כניתוח בריאטרי מקובל לביצוע, בעזרת מחקר קוצנזוס שארגנה ההתאחדות הבינלאומית לכירורגיה בריאטרית ומטאבולית (IFSO). כיו"ר החברה לכירורגיה בריאטרית ומטאבולית בארץ, אני ייצגתי את ישראל במחקר, שנערך במסגרת כינוס בהשתתפות 52 מומחים בריאטרים מ-28 מדינות בעולם. המחקר למעשה נועד לבדוק מהן ההסכמות הרפואיות לגבי פרוצדורת מיני מעקף קיבה בהיבטים קליניים שונים כמו: בחירת מנותחים, סיבוכים, יעילות הניתוח, טיפולים טרום ניתוח ולאחר ניתוח וסטנדרטים טכניים. כל זאת במטרה לבסס סטנדרט זהב לגבי התנהלות וטכניקות לביצוע מיני מעקף קיבה.

במסגרת המחקר, נערך שאלון רחב בעילום שם שכלל 90 שאלות לבחינת הקונצנזוס של הרופאים לגבי הניתוח. מתוצאות המחקר הושגה הסכמה כללית של 70% בין הרופאים.

למשל, 98% מהמומחים אישרו שניתוח מיני מעקף קיבה הוא ניתוח בריאטרי מקובל, 100% מהרופאים הסכימו שזהו ניתוח מקובל לטיפול בהשמנת יתר חולנית עם BMI מעל 50, ו-98% הסכימו שהניתוח מתאים למטופלים ללא קשר למינם.

לגבי הפחתה במשקל, 96% הסכימו שמיני מעקף קיבה מסייע בהורדה במשקל יותר מניתוח שרוול קיבה ו-78% הסכימו שהניתוח מסייע בהורדה במשקל יותר מניתוח מעקף קיבה.

באשר לגיל המטופלים העומדים בקריטריונים של ניתוח לטיפול בהשמנת יתר, 88% הסכימו שהניתוח מתאים לבני 25-44, 98% הסכימו שהניתוח מתאים למבוגרים בגילים 45-59, 94% הסכימו שהניתוח מתאים לבני 60 ומעלה, ורק 60% הסכימו שהניתוח מתאים לצעירים בגילי 15-24. בצעירים יותר לא הושג קונצנזוס.

באשר לטיפולים לאחר הניתוח, 98% הסכימו שיש לבצע מעקב מתמשך אחר המטופלים ו- 85% הסכימו על כך שזהו ניתוח מקובל כניתוח חוזר.

כמו כן, במסגרת המחקר הושגה הסכמה כללית לגבי טכניקת הניתוח, למשל הוסכם שאורך הפאוץ' (הקיבה המצומצמת) צריך להיות מעל 12 ס"מ כדי למנוע סיבוך כגון ריפלוקס מרתי, ואילו אורך המעי הדק לא צריך להיות ארוך מ-2 מטרים על מנת למנוע סיבוכים תזונתיים שונים.

על פי מסקנות הקונצנזוס, ניתוח מיני מעקף קיבה יעיל עבור חולי השמנת יתר חולנית במצבים בריאותיים שונים. אולם, לפני ביצוע הניתוח, ישנה חשיבות רבה להכשרה מוסדרת של הרופאים והצוות המטפל וללמידת הטכניקה של הניתוח. כמו כן, מצוין בקונצנזוס כי על המטופלים לאמץ מעקב ארוך טווח ואורח חיים הכולל נטילת ויטמינים ותוספים.

אין ספק שיש לברך על הקונצנזוס שארגן IFSO. היום, מיני מעקף קיבה הוא ההליך הבריאטרי המבוצע במקום השלישי בעולם.

מקורות:

  1. Almino C. Ramos & Jean-Marc Chevallier, et al. IFSO Consensus Conference Statement on One-Anastomosis Gastric Bypass: Results of a Modified Delphi 2020
  2. Rutledge R. The mini-gastric bypass: experience with the first 1, 274 cases. Obes Surg. 2001;11:5.
  3. Carbajo MA, Garcia-Caballero M, Toledano M, et al. Oneanastomosis gastric bypass by laparoscopy: results of the first 209 patients. Obes Surg. 2005;5:7.
  4. De Luca M, Tie T, Ooi G, et al. Mini gastric bypass-one anastomosis gastric bypass (MGB-OAGB)-IFSO position statement. Obes Surg. 2018;28(5):1188–206.
  5. Alkhalifah N, Lee WJ, Hai TC, et al. 15-year experience of laparoscopic single anastomosis (mini-)gastric bypass: comparison with other bariatric procedures. Surg Endosc. 2018;32(7):3024–31.
  6. Carbajo MA, Luque-de-Leon E, Jimenez JM, et al. Laparoscopic one-anastomosis gastric bypass: technique, results, and long-term follow-up in 1200 patients. Obes Surg. 2017;27(5):1153–67.
  7. Chevallier JM, Arman GA, Guenzi M, et al. One thousand single anastomosis (omega loop) gastric bypasses to treat morbid obesity in a 7-year period: outcomes show few complications and good efficacy. Obes Surg. 2015;25(6):951–8.
  8. Lessing Y, Pencovich N, Khatib M, et al. One-anastomosis gastric bypass: first 407 patients in 1 year. Obes Surg. 2017;27(10):2583– 9.
  9. Mahawar KK, Jennings N, Brown J, et al. “Mini” gastric bypass: systematic review of a controversial procedure. Obes Surg. 2013;23(11):1890–8.
  10. Parmar CD, Mahawar KK. One anastomosis (mini) gastric bypass is now an established bariatric procedure: a systematic review of 12, 807 patients. Obes Surg. 2018;28(9):2956–67.
  11. Parmar CD, Mahawar KK, Boyle M, et al. Mini gastric bypass: first report of 125 consecutive cases from United Kingdom. Clin Obes. 2016;6(1):61–7.
  12. Abdel-Rahim MM, Magdy MM, Mohamad AA. Comparative study between effect of sleeve gastrectomy and mini-gastric bypass on type 2 diabetes mellitus. Diabetes Metab Syndr. 2018;12(6): 949–54.
  13. Almalki OM, Lee WJ, Chong K, et al. Laparoscopic gastric bypass for the treatment of type 2 diabetes: a comparison of Roux-en-Y versus single anastomosis gastric bypass. Surg Obes Relat Dis. 2018;14(4):509–15.
  14. Kular KS, Manchanda N, Rutledge R. Analysis of the five-year outcomes of sleeve gastrectomy and mini gastric bypass: a report from the Indian sub-continent. Obes Surg. 2014;24(10):1724–8.
  15. Lee WJ, Chong K, Lin YH, et al. Laparoscopic sleeve gastrectomy versus single anastomosis (mini-) gastric bypass for the treatment of type 2 diabetes mellitus: 5-year results of a randomized trial and study of incretin effect. Obes Surg. 2014;24(9):1552–62.
  16. Magouliotis DE, Tasiopoulou VS, Svokos AA, et al. Oneanastomosis gastric bypass versus sleeve gastrectomy for morbid obesity: a systematic review and meta-analysis. Obes Surg. 2017;27(9):2479–87.
  17. Magouliotis DE, Tasiopoulou VS, Tzovaras G. One anastomosis gastric bypass versus Roux-en-Y gastric bypass for morbid obesity: a meta-analysis. Clin Obes. 2018;8(3):159–69.
  18. Parmar C, Abdelhalim MA, Mahawar KK, et al. Management of super-super obese patients: comparison between one anastomosis (mini) gastric bypass and Roux-en-Y gastric bypass. Surg Endosc. 2017;31(9):3504–9.
  19. Robert M, Espalieu P, Pelascini E, et al. Efficacy and safety of one anastomosis gastric bypass versus Roux-en-Y gastric bypass for obesity (YOMEGA): a multicentre, randomised, open-label, noninferiority trial. Lancet. 2019;393(10178):1299–309.
  20. Mahawar KK, Kular KS, Parmar C, et al. Perioperative practices concerning one anastomosis (mini) gastric bypass: a survey of 210 surgeons. Obes Surg. 2018;28(1):204–11.
  21. Mahawar KK, Himpens J, Shikora SA, et al. The first consensus statement on one anastomosis/mini gastric bypass (OAGB/MGB) using a modified Delphi approach. Obes Surg. 2018;28(2):303–12.
  22. Keeney S, Hasson FHM. The Delphi technique in nursing and health research. Wiley-Blackwell: Chichester; 2011.
  23. Abu-Abeid A, Lessing Y, Pencovich N, et al. Diabetes resolution after one anastomosis gastric bypass. Surg Obes Relat Dis. 2018;14(2):181–5.
  24. Carbajo MA, Jimenez JM, Castro MJ, et al. Outcomes in weight loss, fasting blood glucose and glycosylated hemoglobin in a sample of 415 obese patients, included in the database of the European accreditation council for excellence centers for bariatric surgery with laparoscopic one anastomosis gastric bypass. Nutr Hosp. 2014;30(5):1032–8.
  25. Hussain A, El-Hasani S. Short- and mid-term outcomes of 527 one anastomosis gastric bypass/mini-gastric bypass (OAGB/MGB) operations: retrospective study. Obes Surg. 2019;29(1):262–7.
  26. Shivakumar S, Tantia O, Goyal G, et al. LSG vs MGB-OAGB-3 year follow-up data: a randomised control trial. Obes Surg. 2018;28(9):2820–8.
  27. Singla V, Aggarwal S, Singh B, et al. Outcomes in super obese patients undergoing one anastomosis gastric bypass or laparoscopic sleeve gastrectomy. Obes Surg. 2019;29(4):1242–7.
  28. Wang FG, Yu ZP, Yan WM, et al. Comparison of safety and effectiveness between laparoscopic mini-gastric bypass and laparoscopic sleeve gastrectomy: a meta-analysis and systematic review. Medicine (Baltimore). 2017;96(50):e8924. OBES SURG Author's personal copy
  29. Mahawar KK, Borg CM, Kular KS, et al. Understanding objections to one anastomosis (mini) gastric bypass: a survey of 417 surgeons not performing this procedure. Obes Surg. 2017;27(9):2222–8.
  30. Ahuja A, Tantia O, Goyal G, et al. MGB-OAGB: effect of biliopancreatic limb length on nutritional deficiency, weight loss, and comorbidity resolution. Obes Surg. 2018;28(11):3439–45.
  31. Mahawar KK, Parmar C, Carr WRJ, et al. Impact of biliopancreatic limb length on severe protein-calorie malnutrition requiring revisional surgery after one anastomosis (mini) gastric bypass. J Minim Access Surg. 2018;14(1):37–43.
  32. Betry C, Disse E, Chambrier C, et al. Need for intensive nutrition care after bariatric surgery. JPEN J Parenter Enteral Nutr. 2017;41(2):258–62.