כך תזהו את המאפיינים הנפוצים של אבנים בכליות

אם צצה אבן קטנה ביותר, אין סבירות גבוהה לכך שיתעוררו כאבים או תסמינים אחרים. התסמינים מתהווים במידה והאבן ממשיכה לנוע במורדות השופכן לעבר השלפוחית ואז עלולה לגרום לזיהום.

כאשר חשים בכאב עז וחד – זה התסמין הנפוץ ההתחלתי של אבן או אבנים בכליות. הכאב יתפרץ לרוב באופן בלתי צפוי, בבת אחת ויגרום לתחושה של דקירה עזה וכואבת באזור המותן מתחת לקשת הצלעות.

עוד דבר שחשוב לציין הוא כי הכאב השכיח של אבנים בכליות מדמה במידה רבה כאב מסוג "קוליקי" (כאב בטן בלתי צפוי וחד) והוא מתעורר עם חסימת האבן את המעבר של השתן. הכאב העז מורגש במקום שבו ממוקמת האבן, והדבר משפיע באופן רב על החולה חסר המנוחה, חסר השקט ומלא העצבים. במקרים מסוימים יתבקש להקל על הכאב באמצעות משככי כאבים או תרופות אחרות.

תחושות בחילה והקאה – עם התקדמותה של האבן לעבר השלפוחית, היא מייצרת מחסום למעברו של השתן. במצב זה הכאב מחריף ואליו יתלוו תחושות של בחילה ו/או הקלה, לצד הרגשה של דחיפות להשתנה תכופה. עם "ירידת האבן" לאורכו של השופכן,  יזוז הכאב לעבר אזור המפשעה והערווה.

תחושות חום וצמרמורות – אם מתעורר חשד לזיהום כלשהו בדרכי השתן, אליו מתלווים קיומן של אבנים בכליות, המטופל גם יחוש תסמינים או חום וצמרמורות. כאשר החולה סובל ממצב כזה, שהוא אגב נדיר ביותר, ישנו חשש מהותי לסיכון חיים וחשוב לפנות באופן מידי לקבלת טיפול רפואי. בשכיחות נדירה עוד יותר, קיומו של זיהום למשך זמן ממושך עשוי להסב נזק מוחשי לכליה עצמה.

שתן בגוון עכור – תסמין זה יכול להופיע כאשר נוצרות אבנים בכליות או כאשר מתעורר זיהום בדרכי השתן. השתן למעשה אינו צלול כי אם צהוב.

מה מידת ההתאמה בין רמת הכאב לבין גודלה של האבן?

אין בהכרח התאמה בין השניים. אפילו אבנים בגודל קטן מאוד עלולות לחולל כאב רב, בעוד אבנים גדולות לא תמיד מורגשות (קל וחומר אבנים שמיקומן הוא בתוך הכליה עצמה). כיצד אם כן ניתן "לעלות" על אבנים בכליה במצב זה? במידה ונמצא עקבות דם בבדיקות שתן. גם אם אבנים אינן מסבות כאב, חשוב לגלות אותן בהקדם כי הן עלולות לגדול עד לגודל שכבר ימנע את המעבר שלהן דרכו של השופכן.

מהו מהלך האבחון של אבנים בכליות?

בדיקה של ההיסטוריה הרפואית לצד בדיקה פיזית – הזיהוי של אבנים בכליות ראשיתו בבדיקה הפיזית של החולה לצד תחקור מהי ההיסטוריה הרפואית שלו. הרופא אמור לדלות מידע על מחלות שהיו בעבר, על מצב רפואי כיום, על הזמן שעבר מאז שהופיעו האבנים, על התסמינים שחווה החולה, ואפילו על מה הוא אוכל כולל היסטורית רפואית משפחתית.
הבדיקה הפיזית תבוצע כדי לקבל הערכה על הסימפטומים הנפוצים שפורטו מעלה: כאבים באזור המותניים, כאבים באזור הבטן התחתונה וכן במפשעה עצמה.

איתורו של דם בשתן – בשלב הבא יתבקש החולה לערוך בדיקת שתן, במהלכה יתבצע חיפוש של עקבות דם או של גבישים. מאוד נפוץ למצוא עקבות דם כאלה עם קיומן של אבנים בכליות, במיוחד כאשר הן זזות לעבר שלפוחית השתן. במידה ואכן נמצאו עקבות דם בבדיקה, תישלח גם דגימת דם לצורך ניתוח שבוחן את נוכחותו של הזיהום.

ביצוע צילום רנטגן – לטובת אבחון כולל ומלא של אבנים בכליות יש לערוך גם צילום רנטגן.

במרבית המקרים אין צורך לערוך בדיקות נוספות מעבר לכך, שכן כך ניתן להבחין במרבית האבנים בדרכי השתן. עם זאת, כאשר ישנן אבנים העשויות מחומצת שתן קשה לא ניתן לזהות בקלות ואז יש צורך בבדיקה מורכבת יותר.

בדיקת אורוגרפיה תוך ורידית – בכל חשד לקיומן של אבנים העשויות מחומצת שתן, יתבקש החולה לעבור בדיקת CT בטן אגן וכן בדיקת IVP. הבדיקה כוללת הזרקה של חומר מיוחד אל תוך הוריד במטרה לאתר גופים זרים בסביבת הכליה, השופכן וכן שלפוחית השתן. בדיקת IVP מתבצעת על ידי טכנולוגיה מתקדמת – מזריקים חומר ניגוד היישר לווריד, וכך ניתן לזהות כיצד הכליות מסננות את החומר החוצה. זה מאפשר למעשה לבדוק את השלבים שבהן נגרמת חסימה במהלך תהליך הסינון.

הבדיקה החדשנית הזו מעולה לשם זיהוי ואבחון של אבנים בכליות, שכן היא מאבחנת את כל סוגיהן של האבנים. כמו כן, הבדיקה מעלה הדגמה כוללת ומקיפה של אזורי הכליות, השופכן, השלפוחית וכן של אברים סמוכים ונוספים.

אילו עוד בדיקות כדאי לבצע אם יש חשש לאבנים בכליות?

בדיקת דם כללית – על מנת לבחון פעילות כליות תקינה, נבדקות רמות הקריאטנין והשתנן בדם. בנוסף לכך, נבדקת רמת הסידן בדם כיוון שאבני הכליה לרוב עשויות בעיקר מסידן ואף נוצרות בשל אחוז גבוה של סידן בשתן עצמו.

בדיקת שתן כללית – בבדיקה כזו ניתן לגלות האם ישנן חתיכות אבנים כלשהן בדרכי השתן.

בדיקת השתנה רגיל – החולה משתין אל תוך פיסה של גאזה סטרילית כדי לאתר בקלות אבני כליה קטנות במיוחד. זו דרך קלה מאוד לאיתור. הבדיקה המקיפה של האבן במעבדה מאפשר לאבחן ולסייע לרופא לקבוע את הטיפול המתאים ביותר למקרה.