דיכאון היא אחת מהמחלות הנפשיות הנפוצות ביותר ברחבי העולם, ולעיתים עלולה להוביל לתוצאות חמורות כמו התאבדות. שכיחות הדיכאון נמצאת במגמת עלייה בשנים האחרונות, כאשר שיעורי הסובלים מהפרעה זו טיפסו מ-10.3% בשנת 2015 ל-15.5% בשנת 2019 ול-17.2% בשנת 2020. במחקרי הדמיה ונוירו-ביולוגיה נצפו שינויים פעילותיים ותפקודיים באזורים שונים במוח, כגון הקורטקס הפרה-פרונטלי וההיפוקמפוס, המשויכים לדיכאון, והשינויים הללו מקושרים באופן ישיר להופעת ההפרעה.
האתגרים עם הטיפולים הקיימים
מרבית התרופות נוגדות הדיכאון מתמקדות בהגברת רמות הסרוטונין, נוראפינפרין ודופמין במערכת העצבים המרכזית. בין התרופות נוגדות הדיכאון ניתן למצוא את מעכבי הספיגה החוזרת הסלקטיבית של סרוטונין (SSRIs), מעכבי מונואמין אוקסידאז (MAOIs) ותרופות נוגדות דיכאון טריציקליות. לאחר שחרורן לשוק, התרופות הללו הוכחו כיעילות במקרים רבים של דיכאון, ונחשבות כיום לקו הטיפולי הראשון בדיכאון בינוני עד חמור.
אולם, כשליש מהמטופלים הסובלים מדיכאון עמיד לא מגיבים לטיפול התרופתי המסורתי. הגדרת דיכאון עמיד כיום היא מצב שבו יש פחות מ-25% שיפור לאחר לפחות שני ניסיונות טיפוליים בתרופות נוגדות דיכאון בעלות מנגנוני פעולה שונים. נוסף לכך, נטל המחלה עבור הסובלים מדיכאון עמיד הוא משמעותית גבוה יותר מהנטל עבור הסובלים מדיכאון חמור שאינו עמיד לטיפול.
הזרזים לחיפוש אחר טיפולים חדשים
הצורך בטיפולים חדשים נובע מהשכיחות הגבוהה של תופעות לוואי של התרופות הקיימות, זמן ההשפעה הממושך ושיעור גבוה של חולים העמידים בפני טיפול. תרופות נוגדות דיכאון מסוימות עשויות לדרוש בין 4 ל-12 שבועות עד שתהיה תגובה ניכרת, מה שמוביל לחיפוש אחר גישות טיפוליות חדשות.
לאחרונה, הוכח כי לגלוטמט תפקיד משמעותי בדיכאון. קולטני N-methyl-D-aspartateי(NMDA), המהווים חלק מקולטן הגלוטמט היונוטרופי, זוכים לעניין גובר בהבנת הפתופיזיולוגיה של דיכאון. תרופות המעכבות את פעילות הקולטן NMDA הראו יעילות נוגדת דיכאון מהירה יותר במחקרים קליניים ופרה-קליניים, והשפעתן על הדיכאון נדונה בעשור האחרון.
טיפול בקטמין
קטמין, אנטגוניסט לקולטן NMDA, שימש כתרופת הרדמה בבעלי חיים ובבני אדם, וכעת נבחן כטיפול בדיכאון עמיד. מטא-אנליזות רבות הצביעו על יעילות הקטמין במיוחד לחולים הסובלים מדיכאון עמיד. שיעור השפעת הטיפול בקטמין נע בין 29% ל-44%, אך עדיין לא ברור לחלוטין כיצד ההשפעות הללו מתרחשות. השערות נוגעות לתפקיד של גורם נוירוטרופי מוחי (BDNF) במנגנון ההשפעה של הקטמין. מחקרים מצביעים על כך ש-BDNF מקדם הישרדות נוירונים וסינפטוגנזה, ורמות נמוכות שלו קשורות לחומרת הדיכאון. קטמין נמצא כמגביר את רמות ה-BDNF, אך תפקידו המדויק במנגנון זה עדיין נחקר.
קטמין וטווח השפעותיו
קטמין ניתן בדרכים שונות, כולל תוך ורידי (IV), תוך שרירי (IM), בשאיפה, תת-לשוני ובבליעה. זמינות הביולוגית של הקטמין שונה בהתאם לשיטת המתן: עירוי תוך ורידי – 100%, עירוי תוך שרירי – 93%, שאיפה – 45%, תת-לשוני – 30% ונטילה אוראלית – 20%. השפעת הקטמין ניכרת במהירות, עם תגובה נוגדת דיכאון הנצפית תוך 2 עד 4 שעות מהטיפול. השפעתה של מנה בודדת נמשכת בין שבוע לשבועיים, והמחקרים עדכניים מראים כי פרק זמן זה הולך ומתרחב.
ללא ספק, בשנים הקרובות צפויים לגלות יתרונות נוספים של הקטמין, הן בתחום הטיפול בחרדות קשות והן בטיפול במצבים נפשיים מאתגרים נוספים.
לשאלות בנושא קטמין או ליצירת קשר עם מרפאת קטמיינד, ניתן לפנות אלינו במייל [email protected] או בטלפון 055-6636600
מאמרים: