כ-4% מהאוכלוסיה סובלים מדיכאון. דיכאון הוא מצב קליני מוגדר של מצב רוח ירוד ממושך עם תופעות מגוונות כמו הפרעה שינה ואכילה, חוסר יכולת ליהנות, תחושת ייאוש ואף מחשבות אובדניות והתאבדות. זו מחלה שיכולה לגרום לנכות נפשית במקרים שאדם מגיע לניסיון אובדני. לפי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2019 נרשמו 6,859 נסיונות התאבדות ו-428 התאבדויות בישראל. אבל גם אם התוצאה אינה דרמטית וטראגית, דיכאון פוגע באיכות החיים של חולים ובני משפחותיהם.

טיפולים תרופתיים מוכרים, כגון ציפרלקס ממשפחת SSRI וטיפולים אחרים, עוזרים למטופלים רבים. ברם, נשארת קבוצת אנשים שמחלתם עמידה לטיפול ואלה מטופלים, בין השאר, בטיפולים אחרים שנמצאו יעילים כמו טיפול בשוק חשמלי, אך עדיין כ-30% מהחולים עמידים לטיפולים הנ"ל.

לסובלים מדיכאון עמיד לטיפול יש כיום תקווה חדשה בצורת תרופה ישנה. קטמין היא תרופה ייחודית שהומצאה בשנות ה-60 במאה שעברה ומשמשת עד היום להרדמת מטופלים לצורך בדיקות וטיפולים פולשניים. כתרופת הרדמה היא מיוחדת, שכן גם כשאדם עמוק תחת השפעתה, הוא ממשיך לנשום, סימנים חיוניים אחרים נשארים יציבים, אפילו עיניו נותרות פקוחות, וכל זאת בעוד שהוא "רדום" מספיק כך שניתן לבצע בו פעולה חודרנית מבלי שיסבול מכאב.

לאחרונה, תרופת הקטמין נכנסה לשימוש, במינונים נמוכים, כטיפול יעיל נגד כאב חריף כמו זה של פציעה או עצם שבורה, והיא יעילה מספיק כדי להחליף גם מורפין בנסיבות אלו. יש לציין כי גם ארגון הבריאות העולמי הציג את הקטמין כתרופה חיונית למערכות הבריאות.

בשנים האחרונות, בעקבות דיווחים על יעילותה של התרופה  לשיפור מצבם הנפשי של חולים, החלו קבוצות חוקרים לבחון את יעילותה עבור טיפול בדיכאון והתוצאות היו מעודדות מאוד. מחקרים, בעיקר מארה"ב, הראו שסדרת טיפולים בקטמין מפחיתה את התסמונת הדכאונית ב-70% מהמטופלים, ובכ-50% מהם הטיפול גורם לרמיסיה. תוצאות אלו אינן שכיחות בעולם בריאות הנפש, ובעקבות ההצלחה נבחנה יעילות התרופה במצבים נפשיים שונים והראתה יעילות בטיפול במצבי חרדה, פוסט טראומה, התנהגות כפייתית ומצבים של כאב ממושך.

עם זאת, בגלל היותה תרופה ישנה שמזמן הסתיימה תקופת הבלעדיות עליה, לא היה מי שיגיש את הקטמין לרגולטור על מנת לקבל אישור רשמי על השימוש בה לטובת בריאות הנפש, לעומת השימוש בה כתרופת הרדמה שקיבל אישור לפני עשורים. למרות זאת, בעקבות הראיות שהלכו והצטברו בספרות הרפואית, כיום יש מעל 1,000 מרפאות בארה"ב שמציעות טיפול בקטמין לדיכאון ולמצבים נפשיים אחרים בשיטת OFF LABEL המאפשרת שימוש בתרופה שבמקור היתה מיועדת להתוויה אחרת.

לתוך החלל הזה נכנסה חברת התרופות JANSEN ופיתחה תת סוג של תרופת הקטמין, שנקראת S-קטמין. החברה רשמה פטנט בלעדי וקיבלה אישור מהרשויות בארה"ב (ולאחר מכן בישראל) לטפל בבדיכאון באמצעותהתרופה. בזמן שהקטמין הרגיל ניתן בדרך כלל בזריקה, ה-S-קטמין ניתן בתרסיס, בהסנפה. התרופה נכנסה לסל התרופות הממלכתי וניתן לקבלה במרפאות ובבתי חולים לבריאות הנפש.

יש מספר בעיות עם ה-S-קטמין: מטופלים נרתעים מלקבל טיפול בסביבת בתי חולים, יש רשימת המתנה לפעמים של חודשים ויש גם ראיות שהטיפול בה פחות יעיל מהטיפול בקטמין הרגיל שניתן דרך הווריד.

לאחרונה נפתחה מרפאה פרטית בארץ בשם "קטמיינד", שנוסדה על ידי מומחה ברפואה דחופה ופסיכיאטר עם ניסיון רב בשימוש בקטמין, ובה מוצע למטופלים אפשרות לקבל טיפול בקטמין בהזלפה תוך ורידית.

ד"ר סטוארט סיידמן, פסיכיאטר שרוב עיסוקו במרפאה פרטית בארה"ב ועובד ומלמד גם בבית החולים שיבא, ופרופ' מיכאל (מייק) דרשר, לשעבר מנהל המחלקה לרפואה דחופה בבית החולים בילינסון, פתחו לפני מספר חודשים את מרפאת קטמיינד וכבר מעניקים את הטיפול.

"התהליך מעט מורכב", מסביר פרופ' דרשר. "בארה"ב, כל רופא יכול להשתמש בתרופה שקיבלה את אישור ה-FDA לכל טיפול, גם כדי לטפל במצבים השונים מההתויה המקורית, וזאת ללא תהליך רגולטורי נוסף. בישראל יש צורך בקבלת אישור פרטני ממשרד הבריאות לכל מטופל שלנו שסובל מדיכאון, כדי שנוכל לעזור לו באמצעות טיפול בקטמין".

אחת התופעות המעניינות של הטיפול בקטמין היא הפחתת מחשבות אובדניות של מטופלים, לעתים אף באופן מיידי. ידוע שנסיונות אובדניים נובעים במקרים רבים ממשבר רגעי. אם האדם מסוגל לעבור את הרגע המסוכן, הדחף להתאבד עשוי לפוג, זמנית לפחות, ומתאפשר למטופל לקבל טיפול ראוי ולצאת מהמצב שבו הוא עלול לסכן את עצמו.

לצד התקווה שהקטמין מביא מזור למטופלים הסובלים מדיכאון עמיד לטיפול, אין מדובר בשרביט קסם. לא כולם מגיבים לתרופה, ואצל אלה שכן מגיבים לטיפול, לעתים ההטבה עלולה להיחלש עם הזמן והמטופל עלול להיות זקוק לטיפול חוזר בקטמין.

התרופה נחשבת לבטוחה ביותר, גם בשימוש לצורך הרדמה שבה המינונים גבוהים יותר, וכמעט אין תופעות לוואי. תופעת הלוואי השכיחה ביותר היא זו של חרדה או קושי עם החוויה הרגשית של הטיפול עצמו בו אדם נכנס למצב הכרה שונה, מעין "טריפ" או הפרעת חושים, שעלולה להלחיץ אדם שאינו רגיל לכך. מאידך, חוויה זו אצל רבים מדווחת כחיובית ומתוארת כמעודדת דרכי חשיבה וחוויה שעד כה לא הכירו.

יש לציין כי קיימת הערכה שהתוצאות החיוביות של הטיפול בקטמין אינן קשורות לחוויית המטופל תוך כדי הטיפול, אלא לשינויים בתאי המוח עצמם.

לסיכום, סבלו של אדם עם דיכאון אינו פחות, ואף יכול להיות חמור יותר מזה של אדם שסובל ממחלה פיזית, למרות שכלפי חוץ לא ניתן להבחין בכך. לחלק מהאנשים הסובלים מדיכאון עשוי להיות פתרון חדש באמצעות תרופה ישנה - הקטמין בתפקידו החדש יכול למנוע סבל ואף להציל חיים.

לשאלות בנושא קטמין או ליצירת קשר עם מרפאת קטמיינד, ניתן לפנות אלינו במייל בכתובת staff@ketamindclinic.com או בטלפון 055-6636600

מאמרים:

Long-term outcomes of repeated ketamine infusions in patients with unipolar and bipolar depression: A naturalistic follow-up study. Weicheng Li,Yanling Zhou,Weijian Liu,Chengyu Wang,Xiaofeng Lan,Zhipei Zhang,Fan Zhang,Yanxiang Ye,Haiyan Liu,Kai Wu,Roger S. McIntyre,Yuping Ning. Journal of Affective Disorders 1 March 2022

Oliver PA, Snyder AD, Feinn R, Malov S, McDiarmid G, Arias AJ. Clinical Effectiveness of Intravenous Racemic Ketamine Infusions in a Large Community Sample of Patients With Treatment-Resistant Depression, Suicidal Ideation, and Generalized Anxiety Symptoms: A Retrospective Chart Review. J Clin Psychiatry. 2022 Sep 12;83(6):21m14336. doi: 10.4088/JCP.21m14336. PMID: 36112599.