העיתונות בארה"ב שוב רותחת בעקבות שערורייה חדשה הקשורה בעשיית רווח ממחירי תרופות.

היצרן היחיד של מזרק האדרנלין האוטומטי להזרקה עצמית Epi-Pen - חברת מיילן האמריקאית (Mylan), העלתה את מחירו של מארז זוגי של התרופה מ-100 דולר בשנת 2008, ל-500-600 דולר בשנת 2016 (עלייה של יותר מ-400%). חברת מיילן רכשה את זכויות הייצור של המזרק מהחברה הגרמנית Merck בשנת 2007 וכעת כ-40% מרווחיה באים ממכירת האפי-פן. היא הפכה למעשה לספק יחיד של המזרק החיוני בעקבות הפסקת שיווק מזרק ה-Auvi-Q המתחרה של חברת סאנופי. כזכור, חברת טבע "שלנו" מנסה כבר זמן רב לקנות את מיילן כדי לזכות באחיזה בחלק מהמוצרים הגנריים שלה ואפילו הציעה גרסה גנרית משלה למזרק האפי-פן.

האדרנלין (אפינפרין) נתגלה על ידי הכימאי הפולני נפוליאון ציבולסקי בשנת 1895 ומזה שנים רבות נחשב לתכשיר גנרי אשר נכלל ברשימת התרופות החיוניות של ארגון הבריאות העולמי WHO. על פי ה-International Drug Price Indicator Guide עלות אמפולה אחת של אדרנלין היא בין 0.1 ל-0.95 דולר (3.60 שקל). גם אם מחשבים את הזכויות על הפטנט ואת עלות מזרקי הפלסטיק והמנגנון של אפי-פן ברור לגמרי שאין כל הצדקה הגיונית למחיר ההזוי שגובה מיילן.

במקביל מדווחת המדיה בארה"ב שהאחראית לשערורייה, מנהלת חברת מיילן הגברת הת'ר בטש (בתו של סנטור דמוקרטי ממערב ווירג'יניה) תוגמלה לאחרונה בעליית שכר של יותר מ-670 אחוזים, לא מעט בזכות הישגיה בפרסום האגרסיבי של האפי-פן. כנראה שעקב פעילות נמרצת זו חתם בנובמבר 2013 הנשיא אובמה על "חוק האפי-פן", המעודד בתי ספר להחזיק מזרקי אדרנלין לטיפול במצבי חירום רפואיים. החוק מאפשר לרשויות החינוך בארה"ב לתת תמריצים כספיים לבתי ספר שיערכו לטיפול במצבי חירום של ילדים חולי אסתמה ורגישות אלרגית למזון העלולה להסתיים באנאפילקסיס.

סנטורים ממדינות שונות של ארה"ב מנסים להעביר חוקים שיחייבו החזקת מזרקי אדרנלין בבתי ספר בהם הוכשרו המורים לתת את הטיפול הזה במקרה של תגובה אנאפילקטית חריפה. אלא שאותם פוליטיקאים ורופאים מומחים לאלרגיה לא תיארו לעצמם שמאחורי הקמפיין התמים של גב' בטש ממיילן מסתתרת קנוניה צינית ומתוחכמת שמגלגלת את המחיר האסטרונומי אל פתחי חברות הביטוח הרפואי ובפועל מכניסה יד ארוכה לכיסם של הורים מבוהלים של ילדים עם אלרגיה למזון ועקיצות.

אזכיר שלפני כשנה נפתחה חקירה נגד מרטין שקרלי, מנהל חברת התרופות טורינג (Turing)- אשר העלתה  את מחיר ה-Daraprim  ב-5000% (מ-13.5 ל-750 דולר). חברת תרופות נוספת- ואלאנט (Valeant) הקנדית ומנהלה מייקל פירסון, עמדה גם היא לפני חדשים אחדים בחקירה צולבת של הרשויות לגבי העלאת מחירים מטורפת של תכשירים רבים ועשיית עסקות מפוקפקות עם רשתות גדולות של בתי מרקחת.

ומה זה אומר לגבינו?

במאמר שפורסם לאחרונה ("רפואה משלימה", ישראל השבוע, יום ו' 26 אוגוסט 2016) מתוארת דרך הייסורים אותה חייבים חולים רבים לעבור כדי לזכות בטיפול בתרופות יקרות וחדישות. ארגוני חסד בשם "חברים לרפואה" ועמותת "קו לחיים" כבר מפעילים "בית מרקחת חברתי" אשר מתמקח ומנהל מו"מ עם ספקי התרופות, רוכש את התרופות במחירי הנחה ומוכר אותם במחירים שפויים לחולים האומללים. מנכ"ל "שראל" (חברה הרוכשת ציוד ותרופות עבור בתי החולים) מר אבי בוסקילה, אומר בכתבה באומץ רב שניתן לנהל מו"מ עם חברות התרופות, כפי שעושים בתי החולים וקופות החולים ולהשיג מחירים סבירים שיאפשרו גם לאזרח חסר אמצעים ליהנות מהן.

בעולם של כלכלת בריאות "ניאו ליברלית" וחופשית מרגולציה, מצליחים יצרני התרופות לבצע אומדנים (Gouging) הזויים במחירי התרופות. מדינת ישראל שחרתה על דגלה את ערכי הצדק החברתי, חייבת  להגן על האזרחים שלה מחזירים תאבי בצע.

ד"ר אבנר רשף- יועץ מומחה בכיר
המרכז לאנגיואדמה והיח' לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית
המרכז הרפואי "שיבא"- תל השומר