לאור מקרי התאבדויות אחרונים של ילדים ונערים בארץ והשיח הציבורי על הגורמים השונים שהביאו להתאבדויות אלה, אפשר ללמוד מהנעשה בארצות הברית על מגמות ההתאבדויות אצל בני נוער, היקפן וגורמיהן.

עלייה בהתאבדויות בני נוער בגילאי 19-10, בשנים 1975-2016, בארה"ב

מסתבר כי התאבדות בקרב ילדים ומתבגרים בגילאי 19-10 בארה"ב היא הגורם המוביל השני למוות בבני נוער. לפי נתוני תמותה לאומיים חדשים, שיעורי ההתאבדות גדלו ב-33% בין 1999 ל-2014. שיעורי ההתאבדות בארה"ב הם היסטורית גבוהים יותר אצל בנים מאשר אצל בנות על פני כל קבוצות הגיל. עם זאת, נתוני תמותה חדשים של המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן מצביעים על כך שפער זה בין בנים לבנות מצטמצם.

הבנת הפערים בשני המינים בשיעורי ההתאבדות בבני נוער חיונית לפיתוח אסטרטגיות מניעה ממוקדות
דו"ח על בני נוער בגילאי 15 עד 19 הראה לאחרונה כי שיעורי התאבדות בבנות גדל יותר והוכפל משנת 2007 עד 2015, לעומת עלייה של 31% אצל בנים זכרים. דו"ח נוסף מצא שאצל בנות בגילאי 14-10 שיעור הגידול הרב ביותר בשיעורי ההתאבדות בהשוואה לקבוצות גיל אחרות, והושלש מ-0.5 לכל 100,000 ב-1999 ל-1.5 לכל 100,000 בשנת 2014. למרות מידע זה, דו"חות אלה אינם עוסקים באיזו מידה הגידול הלא-פרופורציונלי בשיעורי ההתאבדות בקרב בנות גורם לצמצום הפער בשיעורי ההתאבדות בקרב בני נוער משני המינים.

מחקר חדש של Donna A. Ruch מאוניברסיטת אוהיו שפורסם בכתב העת JAMA Psychiatry (מאי 2019) בחן את המגמות התקופתיות בשיעורי ההתאבדות בקרב בני נוער בארה"ב בגילאי 19-10 החל מ-1 ינואר 1975 עד 31 בדצמבר 2016. שיעורי התאבדות חושבו לפי אומדני האוכלוסיה, הנתונים נותחו לתקופות שהוגדרו על ידי שינויים משמעותיים סטטיסטית במגמות ההתאבדות. נבחנו נתונים ספציפיים לפי גיל, מין, גזע/ מוצא אתני, שיטת התאבדות ואזורי התאבדות בארה"ב, תוך שימוש בנתוני התמותה הלאומיים העדכניים ביותר הקיימים עד שנת 2016.

המחקר חשף עלייה משמעותית בשיעורי ההתאבדות בקרב בנות צעירות יחסית לבנים בשנים 1975 עד 2016, זוהו 85,051 מקרי מוות מהתאבדויות בני נוער בארה"ב (68,085 בנים [80.1%] ו-16,966 בנות [19.9%] ביחס זכר לנקבה של 3.82. שיעור התאבדות אצל בנות הראה גידול משמעותי ביותר בהשוואה לבנים: 12.7% בקרב בנות לעומת 7.1% בבנים בגיל 10-14 שנים; 7.9% בקרב בנות לעומת 3.5% בבנים בגיל 19-15 שנים.

צמצום הפער בשיעורי התאבדות בין בנות לבנים מדגיש את חשיבות מאמצי המניעה המוקדמים
במחקר נכללו 85,051 מקרי מוות של מתאבדים צעירים, נראתה ירידה משמעותית בפער שיעורי התאבדות בין בנים לבנות בגילאי 19-10 בארה"ב. עם הפחתה ניכרת בפער בין המינים בגיל 14-10 שנים. שיעורי ההתאבדות של בנות באמצעות תלייה או חנק מתקרבים לאלה של בנים. קיימים הבדלים משמעותיים בין גזע/ מוצא אתני.

דחיפות לזהות אסטרטגיות למניעת התאבדויות, כדי לטפל בצרכים התפתחותיים הייחודיים של נערות
מקרי התאבדות בתלייה או חנק בקרב בנות צעירות מתקרבים כעת לאלה של בנים. מחקרים עתידיים נדרשים לבחון את הסיכונים הספציפיים להתאבדויות לפי מין ואת גורמי ההגנה הקשורים להתאבדות של בני נוער וכיצד גורמים אלה יוכלו לאפשר התערבויות טיפוליות. מסקנות ורלוונטיות של הקטנה משמעותית בפער היסטורי הגדול בשיעורי התאבדות בקרב בני נוער בין בנים לבנות מדגישות את חשיבות ההתערבויות המביאות בחשבון הבדלים ייחודיים בין המינים.

הקשר בין הגברת התאבדויות בבני נוער בארה"ב לתכנית נטפליקס "13 סיבות מדוע"

ב-31 מרץ 2007 הוציאה נטפליקס את התכנית "13 סיבות מדוע?" ( Reasons Why" 13") - סדרת טלוויזיה אמריקאית המבוססת על הרומן "שלוש-עשרה סיבות מדוע" מאת ג'יי אשר. הספר עובד לסדרת טלוויזיה ע"י בריאן יורקי עבור נטפליקס. העונה הראשונה כללה 13 פרקים. כל הפרקים, כולל פרק מיוחד: "13 סיבות לדבר על זה", שוחררו לנטפליקס ב-31 במרץ 2017. הסדרה סובבת סביב תלמיד תיכון, קליי ג'נסן וחברתו חנה בייקר, נערה שהתאבדה לאחר שסבלה משורה של נסיבות מדכאות שנגרמו ע"י אנשים מבית ספרה. קופסת קלטות שהוקלטו ע"י חנה לפני ההתאבדות מפרטות את 13 הסיבות לסיום חייה.

הסדרה מתארת את האירועים שהובילו להתאבדותה של חנה בקר, בת 17, שהותירה את סיפורה האישי ואת הסיבות להתאבדותה על קלטות שמע. הקלטות מופנות לאנשים ספציפיים, מסבירות את תפקידיהם במותה של חנה, וכל אחת מהקלטות מספקת את קשר האפיזודה לאירוע. הסדרה היתה אחת התכניות הנצפות ביותר ב-2017, שהניבו יותר מ-11 מיליון טוויטרים בתוך שלושה שבועות בלבד .

הדבר עורר ביקורת מיידית מצד ארגוני בריאות הנפש וארגוני מניעת התאבדויות. בייחוד הועלו חששות, כי התיאור הגרפי של חנה שחתכה את פרקי ידיה באמבטיה, ומשמעותו כי בקשת עזרה למחשבות אובדניות היא חסרת תועלת עלולה לגרור פעולות חיקוי והתאבדויות נוספות.

כל מחקר תצפיתי הבוחן את ההשפעות האפשריות של תיאום התאבדות, כמו ב"13 סיבות מדוע", נושא סיכון משמעותי של בלבול. אף על פי כן, המאמצים לתאר את הקשר בין החשיפות (כגון הסדרה) לבין התוצאות הבריאותיות באזורים שונים הם חשובים, משום שממצאים עקביים על פני מחקרים עשויים לעזור להבהיר אם האסוציאציות העשויות להיות סיבתיות.

עד כה, נערכו מחקרים מעטים על הקשר בין הסדרה לבין מספר ההתאבדויות בקרב קהל היעד הצעיר. במחקר חדש שהוביל Thomas Niederkrotenthaler מאוניברסיטה לרפואה וינה ופורסם ב-JAMA Psychiatry במאי האחרון נותחו השינויים במספר התאבדויות לאחר שחרור סדרת "13 סיבות מדוע" לפי סדרת נתונים חודשיים של מתאבדים מ- 1999 עד 2017. נרשמה עלייה מיידית בהתאבדויות מעבר למגמה הכללית, בקרב קהל היעד של בני נוער בגילאי 19-13 בשלושת החודשים לאחר פרסום הסדרה בנטפליקס. מודלים ספציפיים לגיל ומין הצביעו לכך שהקשר עם תמותה מהתאבדות הוגבל לבני נוער בגילאי 19-10 וכן נראתה עלייה פרופורציונלית חזקה יותר אצל בנות.

תוצאות הצפייה בסדרה על סמך נתוני מדיה חברתית: האינטרס הציבורי בתצוגה היה הגבוה ביותר באפריל 2017 והיה זניח לאחר יוני 2017. עבור בנים ובנות בגילאי -19-10 נצפו עליות בערכים  מאפריל עד יוני 2017. המודלים שבדקו תמותה מהתאבדות בגילאים אלה הקשורה לשלושת החודשים (מאפריל עד יוני 2017) הראו 66 התאבדויות בקרב בנים ו-37 אצל בנות. לא נמצאה תמותת יתר מהתאבדויות בקבוצות גיל אחרות. העלייה הגדולה בהתאבדות על ידי תלייה היתה גבוהה(26.9% increase).

הגידול בהתאבדות בקרב בני נוער עם סמן לגידול פוטנציאלי גדול יותר בבנות צעירות נראה עקבי להשפעת אמצעי התקשורת ומחזק את הצורך בשיתוף פעולה לביטוי בטוח ומתחשב יותר על התאבדות בכלי התקשורת ולשיפור התיאורים הבדיוניים של התאבדות.

מחקר זה הוא הראשון לבחון את הקשר בין התאבדויות בארה"ב לבין שחרור סדרת "13 סיבות מדוע". באופן ספציפי, יותר התאבדויות - כ-15% - התרחשו בחודש הראשון לאחר שחרורה של הסדרה בקבוצת היעד העיקרית. אסוציאציות משמעותיות התקיימו בכל שלושת החודשים שבהם נדונה הסדרה בתקשורת החברתית.

לסיכום, יש לפרש את האסוציאציות והקשר שזוהה כאן בזהירות מסוימת, אך נראה שהן מראות עלייה בהתאבדויות העולות בקנה אחד עם השפעת "הדבקה" פוטנציאלית של התקשורת. ממצאי המחקר מצביעים על הצורך בשיתוף פעולה בין אנשי מקצוע בתחום בריאות הציבור למניעת התאבדות לבין אנשי תעשיית הבידור כדי למנוע התאבדויות נוספות מיותרות.