נשים שקיבלו טיפול לסרטן השד מצויות בסיכון גבוה למחלת לב וכלי דם בטווח הארוך. כך עולה ממחקר שפורסם ב- British Journal of Cancer.

מתוצאות המחקר, שבדק מעל 14 אלף נשים הולנדיות שלקו בסרטן השד לפני גיל 62, עולה שהסיכון למחלות לב וכלי דם נותר גבוה למשך כעשרים שנה לפחות, לאחר הטיפול בסרטן השד, ובפרט סיכון לאי ספיקת לב בעקבות טיפול כימותרפי מבוסס אנתרציקלינים.

לפי החוקרים, בקרב נשים שעברו טיפול כימותרפי מבוסס-אנתרציקלינים (כגון הלבאן או דוקסורוביצין) וקרינה ל-IMC, התקיימה חשיפה של הלב למנת קרינה משמעותית שבעקבותיה  גדל שיעור מחלות לב וכלי דם.

למה זה קורה?

מחלות לב וכלי דם הן תופעה מוכרת בקרב נשים שחלו בסרטן השד וקיבלו הטיפולים הנ״ל. הגורם העיקרי לכך הוא טיפולי הכימותרפיה, שפועל להריסת תאים ממאירים, אולם עלולה לגרום לנזק בתאי שריר הלב. הנזק לטווח הקצר מוכר בספרות המדעית, אולם לפי המחקרים חדשים הוא עלול להתרחש גם שנים רבות לאחר קבלת הטיפול הכימותרפי. למעשה, שכיחות מחלות לב בקרב נשים שקיבלו טיפולים נגד סרטן שד היא פי שבעה יותר מנשים אחרות, בגילן, שלא קיבלו טיפול כימותרפי.

לא רק הכימותרפיה גורמת לעלייה בתחלואה לבבית. בעבר, הקרנות שכוונו לחזה ואשר בוצעו לפי פרוטוקולים ישנים ופחות מדויקים מאלה הנהוגים כיום, גרמו להאצה של מחלות לב וכלי דם.

סיבה נוספת לעלייה בשיעור מחלות לב בקרב נשים שלקו בסרטן השד היא נטייה לעלייה במשקל המוכרת באוכלוסיה זו. נתון זה עלול לגרום למחלות נלוות כגון סוכרת, יתר לחץ דם ומחלות לב, מאחר שגורמי סיכון אלה למחלות לב מטופלים פחות בקרב שורדות סרטן שד.

הפגיעה הלבבית עלולה לגרום להפרעות קצב, הפרעות מסתמיות, פגיעה בשריר הלב, אוטם שריר הלב, או פגיעה במעטפת הלב.

הגורמים העיקריים שמגבירים את הסיכון למחלות לב בקרב נשים שחלו בסרטן השד הם:

טיפול באנתרציקלינים במינון גבוה.

הקרנות לשד במינון גבוה כאשר הלב נכלל בשדה הקרינה.

טיפול עוקב שכולל מינון נמוך של אנתרציקלינים, ולאחריו טיפול רציף בהרצפטין.

טיפול משולב שכולל מינון נמוך של אנתרציקלינים משולב עם טיפולי קרינה במינון נמוך במצב בו הלב נכלל בשדה הקרינה.

מה עושים?

לפי הנתונים שפורטו, ניתן לראות שקיימות דרכים להפחית את הסיכון לפגיעה לבבית. למשל, מתן תרופה במינון איטי במקום באופן חד פעמי, כל זאת תוך הוספת תרופות ייעודיות להגנה על הלב.

לפי האיגוד האמריקאי לקרדיולוגיה (American Heart Association - AHA), קיימים גורמי סיכון משותפים לסרטן השד ומחלות לב וכלי דם, והם כוללים, בין היתר, עישון, משקל עודף וחוסר בפעילות גופנית. שמירה על אורח חיים בריא הכולל תזונה נכונה ושמירה על משקל גוף תקין, המנות מעישון, קיום פעילות גופנית ואיזון רמות סוכר, כולסטרול ולחץ דם, עשויה להפחית את הסיכונים הן לסרטן שד והן למחלות קרדיווסקולריות.

עוד מדגיש האיגוד את החשיבות הרבה של מעקב אחר רעילות לבבית מיידית או מאוחרת בקרב נשים שטופלו בסרטן השד וכן מניעה וטיפול בה.

חשיבות הטיפול המניעתי

לאור הממצאים על הקשר בין טיפולים לסרטן שד והסיכון להתפתחות מחלות לב, יש חשיבות ומשמעות רבה לטיפול מניעתי בנוסף למעקב רפואי.  שמירה על אורח חיים בריא הכולל , תזונה בריאה ומאוזנת, הקפדה על פעילות גופנית והפגת מתחים וטיפולים ברפואה משלימה עשויים להקטין את הסיכון לסיבוכים לבביים של טיפולי הקרנה וכימותרפיה.  מומלץ לכן על ליווי של טיפולים ברפואה סינית, שביכולתה לאזן מצבי גוף ונפש, לחזק את מערכת החיסון ולטפל ולמנוע מחלות לב.

טיפולים בטווח הקצר והארוך

בעקבות הממצאים, התפתח לאחרונה תחום חדש המוגדר כקרדיו-אונקולוגיה. תחום זה כולל שיתוף פעולה בין אונקולוגים, קרדיולוגים והמטולוגים שפועלים יחד במטרה להעניק לחולי סרטן טיפול מניעתי למחלות לב. הטיפול כולל היערכות מוקדמת לאפשרות של התפתחות מחלת לב, ומעקב רפואי אחר החולים, מתן טיפול מניעתי בטווח הקצר ולעתים אף לאורך זמן.

  • עמוס זיו הוא מומחה לרפואת לב טבעית אינטגרטיבית. בעל ניסיון של למעלה מ-20 שנים בטיפול במחלות לב וכלי דם, שיקום לאחר ניתוח או התקף לב, לחץ דם גבוה ועוד. הקים וניהל את היחידה למחקרים ברפואה משולבת במרכז הרפואי אסף הרופא