יוד חשוב לבריאות הציבור, הואיל והוא חיוני לתפקוד בלוטת התריס. ממצאים מישראל מלמדים על חסר יוד בציבור, ככל הנראה כתוצאה מהשפעת ההתפלה על שרשרת המזון בארץ. מחקר ייחודי מאירלנד הראה שחיים ליד הים עשויים להעניק יתרונות עבור צריכת יוד בגלל הקרבה למרבצי אצות. למה זה חשוב והאם זה יכול לקרות בישראל?

חשיבות צריכת יוד לבריאות האדם

יוֹד הוא מינרל חשוב החיוני לתפקוד בלוטת התריס ובריאות האדם. בדרך כלל, יוד מגיע לגופנו מהתזונה והוא משתתף בתהליכים חשובים לבריאות של כולנו ובכל שלבי החיים. יוד משמש כחומר גלם להורמוני בלוטת התריס, האחראית על חילוף החומרים. באמצעות הורמוני בלוטת התריס, משפיעה בלוטת התריס על תהליכים ביוכימיים בגוף החיוניים להתחדשות רקמות (למשל שרירים, ציפורניים ושיער) ועל תפקוד איברים חיוניים כגון הלב והמוח [1]. מכאן, שלצריכת יוד השפעה על מצב הרוח, בריאות הציפורניים והשיער, לחץ הדם, מצב הלב ועל התפתחות ותפקוד המוח. מחקרים עדכניים מצביעים על קשר בין התפתחות מוח העוּבּר ומצב צריכת היוד בתזונת האם ההרה.

צריכת יוד בלתי מספקת היא הסיבה העיקרית למחלות של בלוטת התריס בעולם. מחסור ביוד הוא הגורם העיקרי (הניתן למניעה) בעולם הקשור בתפקוד מוחי ירוּד (עד לקות שכלית גלויה במקרים קיצוניים) [1]. נתונים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי וארגון היוד העולמי מלמדים כי כנראה רבע עד שליש מאוכלוסיית העולם אינה צורכת מספיק יוד על מנת להבטיח תפקוד מיטבי של בלוטת התריס.

מחקרים חשובים מהעשור החולף הראו שלילדים שנולדו לאמהות שצרכו פחות מדי יוד במהלך ההריון היו הישגים נמוכים בהבנת הנקרא, במוטוריקה עדינה ובתפישה מרחבית. המחקרים נערכו בעשרות אלפי ילדים בני שלוש עד תשע שנים ועל דגימות שתן של אמהותיהן באנגליה, בנורבגיה ובניו זילנד ומכאן חשיבותם להבנת הנושא [2]. מעבר לסכנה לאי מימוש היכולת השכלית בילדים, בנשים הרות הצורכות תזונה עם חסר ביוד עלולים להתפתח גידולים בבלוטת התריס ותת-תריסיות (תת פעילות של בלוטת התריס), במהלך ההריון ובעיקר לאחריו.

הקשר בין חסר יוד למחלות בלוטת התריס נחקר גם בישראל [3]. סקר ארצי שבוצע לראשונה בשנת 2016 וכלל דגימות שתן של 1,023 ילדים ו- 1,074 נשים הרות מכל המגזרים והנפות בישראל, גילה כי קיים בישראל חסר יוד בתזונה [4]. בכשני שליש מהדגימות של הילדים נמצאו ערכים נמוכים מהסף התחתון המומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי. מצב חמור יותר נמצא בקרב הנשים ההרות – כמעט תשע מכל עשר דגימות הצביעה על מחסור ביוד!

המשמעות היא שככל הנראה, חוסר יוד הינו סיבה עיקרית לאי מימוש מלוא היכולת השכלית בילדי ישראל. השלכה נוספת היא שמרבית הנשים בישראל שעברו לידה אחת או יותר נמצאות בסיכון מוגבר למחלות תריס. זה המקום לציין כי מצב צריכת היוד שהתגלה במחקרים באנגליה ובנורבגיה היה אמנם נמוך בקרב אמהותיהם של הילדים שהציגו תוצאות שכליות נמוכות, אך גבוה משהתגלה לאחרונה בישראל. הנתון הזה ממחיש את עוצמת הסכנה של מחסור היוד הנוכחי בארץ.

למגמות סביבתיות השפעה על התזונה. ישראל הינה מעצמת התפלה בקנה מידה עולמי ונכון להיום, כ- 80% ממי הצריכה וההשקיה בין אשקלון לנהריה (היכן שמרוכזת רוב האוכלוסיה) הם מותפלים. תהליך ההתפלה הנהוג בארץ עלול לחשוף את הציבור למחסור ביוד (כי בשיטת האוסמוזה ההפוכה מוּצאים ממי הים כמעט כל המינרלים) [5]. בני אדם, בקר, צאן, עופות וצמחים השותים או מושקים במים מותפלים מקבלים פחות יוד מאשר ממי תהום או מים עיליים בהם יש יוד (כגון מי תהום במישור החוף או מי מוביל מהכנרת).

אנו ניזונים מבשר, חלב, ביצים וצמחים שהושקו במים מותפלים ולכן סביר שאנו חשופים לפחות יוד מבּעבר. בנוסף, ייתכן שחלה הפחתה בשימוש בחומרי וריכוזי היוד לצורך חיטוי בתעשיית החלב, מה שכנראה מוביל לתכולת יוד נמוכה יותר במוצרי החלב [6]. נראה גם שצריכת מוצרי חלב בעצמה פחתה בישראל, ייתכן עקב מגמת עלייה בצמחונות או הימנעות מחלב פרה עקב עלייה במוּדעוּת לאי סבילות ללקטוז ו"רגישות לחלבון פרה" בציבור [7].

האם מגורים ליד מרבצי אצות חוף מסייעים לבריאות?

האם חיים ליד הים יכולים להעניק יתרונות עבור צריכת יוד? נראה שגזי יוד המשתחררים מאצות ים עשויים לספק חלק משמעותי מהצריכה היומית המומלצת של יוד באמצעות מערכת הנשימה. במחקר ייחודי ונדיר הצליחו חוקרים מאירלנד למדוד יוד גזי ששוחרר ממרבצי אצות בחופיה הצפוניים והמערביים של אירלנד וריכוזי יוד בשתן של תלמידות בית ספר המתגוררות בסמוך למרבצי אצות ים עתירי יוד ובאזורים פנימיים של אירלנד [10]. האצות הדומיננטיות במרבצים אלה הן אצה חומית בשם Bladderwrack (שם מדעי: Fucus vesiculosus) ואצה חומית בשם Egg wrack (שם מדעי: Ascophyllum nodosum)י [11]

החוקרים ביצעו אומדן גס של צריכת יוד יומית מגזי יוד באזורי החוף, המבוסס על הערכת נפח נשימה וריכוז גזי היוד באוויר. למרות הסבירות הנמוכה יחסית לקליטת יוד ממערכת הנשימה, התגלו ריכוזי יוד גבוהים יותר בשתן של תלמידות שהתגוררו בסמוך לחופים עתירי מרבצי אצות לעומת כאלה שהתגוררו בסמיכות לחופים דלילי מרבצי אצות או באזורים הפנימיים של אירלנד. החוקרים הסיקו כי תוצאות אלו תומכות בהשערה כי צריכת יוד באזורי החוף עשויה להיות תלויה בשפע של אצות ולאו דווקא בקרבה לים. הממצאים אינם שוללים את האפשרות שלשאיפת גזי יוד יכולת משמעותית להשפיע על משק היוד בגוף האדם. על פי תוצאות המחקר נראה כי לאוכלוסיות המתגוררות בסמוך לחופים עתירי מרבצי אצות יכולת לשמור על אספקת יוד נאותה. תובנה זו טומנת בחובה משמעות חדשה ומרעננת לביטוי "אוויר ים טוב לבריאות"!

הזווית הישראלית

בישראל קיימים מרבצי אצות בחופים מסולעים. בעונות מסוימות וכתלות בשפל ניתן להריח בנקל את ארומת הגזים הנפלטים מהאצות בחופים מסוימים כגון בצת, נחשולים, הצוק ופלמחים. העובדה שמרבצים אלה מורכבים מאצה ירוקה מסוג מיני חסנית (שם מדעי לקבוצה: Ulva) מייצרת תקווה כי חשיפה לאוויר בסמוך למרבצים אלה עשויה לתרום לבריאות הציבור על ידי שיפור משק היוד. את פריחת החסנית ניתן לראות בין היתר בטבלאות גידוד (אזורי מסלע שטוחים לצד קירות כורכר או גיר, שיוצרים בריכות מים בקו הגאות והשפל) בתקופת האביב לאורך חופי הים התיכון של ישראל.

ד"ר רחלי עינב, חוקרת טבע ומחברת המגדיר "אצות החוף של ישראל", מצננת את ההתלהבות: "הקשר בין שאיפת אוויר בסמוך למרבצי אצות בישראל טרם נבדק והוכח. סביר להניח כי סיכויי מציאת קשר כזה נמוכים הואיל והרכב האצות בין חופי האוקיינוס האטלנטי של אירלנד, היכן שבוצע המחקר החשוב שגילה קשר בין שאיפת יוד מאצות למשק יוד בתלמידות, שונה מהרכב האצות בישראל. בנוסף, מרבצי האצות בחופיה האטלנטיים של אירלנד שונים מאלה הישראליים בכמותם, תדירותם והיקפם".

דבריה של ד"ר עינב מקבלים חיזוק ממצאים עדכניים המלמדים כי האצות החומיות שהוזכרו במחקר מאירלנד מרוכזות פי 5-7 ביוד מאשר ריכוזי היוד באצות מסוג מיני חסנית הנפוצות בחופיה הים תיכוניים של ישראל. לכן, סביר להניח שעל מנת לקבל אספקת יוד משמעותית מאצת החסנית צריך לצרוך אותה בתזונה. מכל מקום, במדינה המתבססת על מים מותפלים מדוללי-יוד עם חסר יוד ניתן לשער שגם חשיפה לגזי יוד מאצות מיני חסנית היא 'יותר טובה מכלום' ולבטח לא תזיק. נראה שהביטוי "אוויר ים טוב לבריאות"! עדיין רלוונטי, וגם אם לא יימצא קשר חיובי בין סמיכות למרבצי אצות ובריאות בלוטת התריס, הליכה על חוף הים עדיין תורמת להנאתם של אנשים רבים.

מקורות:

1. Eastman CJ, Zimmermann MB. The Iodine Deficiency Disorders. In: Feingold KR, Anawalt B, Boyce A, et al., editors. Endotext [Internet]. South Dartmouth (MA): MDText.com, Inc.; 2000-2018. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK285556/.
2. Bath SC. The effect of iodine deficiency during pregnancy on child development. Proc Nutr Soc. 2019; 15:1-11. doi: 10.1017/S0029665118002835.
3. Ovadia YS, Gefel D, Turkot S, Fytlovich S, Aharoni D, Troen AM. Elevated serum thyroglobulin and low iodine intake are associated with non-toxic nodular goiter among adults living near the eastern Mediterranean coast. Journal of Thyroid Research. 2014; doi:10.1155/2014/913672.
4. Ovadia YS, Arbelle JE, Gefel D, Brik H, Wolf T, Nadler V, Hunziker S, Zimmermann MB, Troen AM. First Israeli national iodine survey demonstrates iodine deficiency among school aged children and pregnant women. THYROID. 2017; 27(8): 1083-1091. doi: 10.1089/thy.2017.0251.
5. Ovadia YS, Gefel D, Turkot S, Fytlovich S, Aharoni D, Troen AM. Can desalinated seawater contribute to iodine deficiency disorders? An observation and hypothesis. Public Health Nutrition journal. 2016; 19(15): 2808-17. doi: http://dx.doi.org/10.1017/S1368980016000951.
6. Ovadia YS, Sabastian S, Dahl L, Troen AM, Mabjeesh SJ. The effect of iodophor post-milking teat disinfection on iodine content in goat milk. Israel Journal of Veterinary Medicine; 2018. 73(4): 14-22.
7. Ovadia YS, Gefel D, Weizmann N, Raizman M, Goldsmith R, Mabjeesh SJ, Dahl L, Troen AM. Low iodine intake from dairy foods despite high milk iodine content in Israel. 2018; 28(8): 1042-1051. doi: 10.1089/thy.2017.0654.
8. Gefel D, Turkot S, Aharoni A, Fytlovich S, Ovadia YS. Serum thyroglobulin levels and estimated iodine intake in adults exposed to iodine‑diluted desalinated drinking water. Harfuah. 2016. 155(8): 470-4.
9. Smyth PP, Burns R, Huang RJ, Hoffman T, Mullan K, Graham U, Seitz K, Platt U, O'Dowd C. Does iodine gas released from seaweed contribute to dietary iodine intake? Environ Geochem Health. 2011;33:389–397.
10. Huang RJ, Thorenz UR, Kundel M, Venables DS, Ceburnis D, Ho KF, Chen J, Vogel AL, Küpper FC, Smyth PPA, Nitschke U, Stengel DB, Berresheim H, O'Dowd CD, Hoffmann T. The seaweeds Fucus vesiculosus and Ascophyllum nodosum are significant contributors to coastal iodine emissions. Atmos Chem Phys. 2013. 13, 5255-5264. https://doi.org/10.5194/acp-13-5255-2013.
11. Bouga, M.; Combet, E. Emergence of Seaweed and Seaweed-Containing Foods in the UK: Focus on Labeling, Iodine Content, Toxicity and Nutrition. Foods 2015, 4, 240-253.

המאמר הוכן במקור עבור זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה