מאז בריאת האדם התאוות מושלות בכיפה וגובות מחיר כבד לכל אורך ההיסטוריה האנושית. מוקדי התאוות רבים, ביניהם: שררה, כוח, שלטון, ממון, אוכל, מין, סמים ועוד.

גדולי החכמים בהיסטוריה האנושית(כמו הרמב"ם, בודהה ואחרים) גרסו שהסיבה מספר אחת לסבל האנושי היא התאווה.

אחת הדוגמאות הקלאסיות להרס ואומללות של המין האנושי בגלל תאוות הכוח והשליטה היא המלחמות למיניהן. רק במאה העשרים, מלחמת העולם הראשונה והשנייה הביאו למותם של כ-130 מליון בני אדם, שלא לדבר על המספר העצום של הפצועים בגוף ובנפש. כדאי כאן להזכיר את הספר "ההיסטוריה של הטראומה הנפשית" מאת פרופ' אליעזר ויצטום אליעזר, המפרט בצורה מבריקה את הנושא.

גם תאוות האוכל מביאה לסבל. כרופאים אנו מכירים הפרעות שונות הקשורות לתאווה זו, בין היתר בולימיה וגם עלייה במשקל עם הנזקים הקרדיווסקולריים הנלווים לה. תאוות האוכל, אולי תופתעו, גרמה כנראה למגיפת הקורונה הנוכחית. במחוז וואן שבסין נחשים אכלו עטלפים נגועים ובני אדם אכלו את הנחשים האלה וכך, ככל הנראה, החלה הפצת המגיפה (כמעין סיפור חד-גדיא).

תאוות הסמים. לרובנו ידועים הנזקים החמורים בגוף ובנפש הטמונים בתאווה זו. הח"מ מטפל מעל 30 שנה בנפגעי סמים שונים ונחשף לאומללות שלהם ושל משפחותיהם.

תאוות לכסף ולמין הביאו לאומללות רבה. לדוגמה, אנשים בעלי מעמד גבוהה בארצנו - שרים בכירים, ראש ממשלה לשעבר - תאוות הבצע דרך קבלת שוחד הביאה אותם מאיגרה רמה לבירה עמיקתא, דהיינו לבית סוהר.

תאוות למין מביאה אנשים לתופעות הקיצוניות של אונס ויש לנו דוגמה עצובה של הנשיא לשעבר, שמהמעון המכובד של בית הנשיא בירושלים הגיע למעון קצת פחות מכובד בכלא מעשיהו.

התיאורים הנ"ל של מימדי הפגיעות על שלל התאוות הם מקרי קיצון, אך גם התאוות שלא בהכרח מביאות את האדם למישור הפלילי או הקיצוני גורמות להרבה סבל ונזק לגוף ולנפש (למעשה לא ניתן להפריד ביניהם) כפי שאני רואה כל יום בעבודתי הקלינית.

אחת השיטות שיכולה לעזור בהקטנת העוצמה של התאוות שקיימת באפן טבעי בכולנו היא מדיטציה ויפאסנה. מדיטציה מסוג זה מטפחת את חוכמת הגוף בדרך עדינה ופרוגרסיבית של מודעות לנשימה ואחר כך לתחושות הגוף מבלי להגיב בהשתוקקות (תאווה) או בסלידה (שנאה). למרות שאנו במערב מעריצים את חוכמת השכל (החשיבה), חיונית יותר לאדם חוכמת הגוף:

הרבה פעמים מחשבות הן דמיונות ולא קשורות למציאות של כאן ועכשיו. לעומת זאת, המודעות לנשימה או לתחושות ברגע זה תמיד קשורה לאמת ולמציאות כאן ועכשיו. תתפלאו, אך לא מעט פעמים האינלקטואליזציה או הפסאודו אינטלקטואליזציה הן אבן נגף לחוכמת הגוף.

חשוב למחוק את חוסר הוודאות או הרגשת חוסר השליטה דרך המדיטציה המפתחת מודעות לנשימה ולתחושות בלי תגובה קיצונית אליהן. מדיטציה ויפאסנה היא אמצעי יעיל ושיטה פשוטה להגיע לשלווה ואיזון נפשי. כך, באופן אוטומטי, גם מופחתת עוצמתן של התאוות למיניהן.

התאווה החומרית היא בסיס לקפיטליזם החזירי במערב, כולל במדינתנו. בתרגול המדיטציה הנ"ל ניתן להגיע לצניעות, ענווה ולהסתפק במה שיש – לאו דוקא במועט ובטח לא בהרבה ממה שיש לך.

אין לי ספק שמדיטציה ויפאסנה שאני מתרגל כל יום ב-14 השנים האחרונות שיפרה מאוד את חיי, נפשית וגופנית, וגם את יכולתי כמטפל. פירטתי זאת בפרקים האחרונים של ספרי "נפש האדם בראי הספרות". מי שמתרגל מדיטציה זו לאורך שנים גם מרוויח בהיבט משותף נוסף בין כל בני האדם - הפחד מהמוות. כמו כן, יש לציין שמדיטציה ויפאסנה אינה קשורה לשום דת או פולחן ומתרגלים אותה יהודים, נוצרים, מוסלמים, בודהיסטים ואתאיסטים

אני ממליץ לכל מי שעוסק בטיפול ללמוד סוג זה של מדיטציה.

מקורות: מאמרי שפורסמו באתר זה:

"מדיטציה ויפאסנה ובריאות הנפש"

"בבסיס המיינדפולנס עומדת המדיטציה: תובנות מתרגול מדיטציה ויפאסנה"

"מדיטציה ויפאסנה - הדרך לשחרור הנפש"

"מדיטציה ויפאסנה והצורך בשליטה כגורם משמעותי בסבל האנושי"