בתחום בריאות הנפש מריחואנה אינה סם קל כפי שמנסים להציגה גורמים אינטרסנטיים שונים, אלא סם קשה.

למען הסר ספק, הח"מ בעד מתן מריחואנה לחולי סרטן, חולי אידס וחולים במחלות נוירולוגיות כמו M.S וכאבים כרוניים שתרופות קונבנציונליות אינן עוזרות להם. אלה גם עיקר האינדיקציות של משרד הבריאות בבואו לאשר מריחואנה רפואית.

לעומת זאת בתחום בריאות הנפש המצב שונה לחלוטין, ואפשר להצביע על סיבות רבות להימנעות ממתן מריחואנה לחולים אלו:

1. בתחום בריאות הנפש אין בנמצא מחקר מבוקר אחד שהתפרסם בכתב עת רציני שמוכיח שמריחואנה עוזרת, זאת בניגוד למיתוסים ולדעות קדומות בקרב חלק מהקולגות שלנו.

2. הספרות הרפואית רוויה במאמרים על נזקי המריחואנה בתחום בריאות הנפש (מצ"ב מאמרי עם הספרות הרלונטית).

3. מאמרים חשובים (לדוגמה מאמר ב Lancet לפני כמה שנים) מצאו שיש שכיחות יתר של פסיכוזות בקרב צרכני קנביס, לא רק בקרב משתמשים כבדים, אלא  גם בקרב משתמשים מזדמנים.

4. אין ויכוח בספרות הרפואית לגבי נזקים קוגניטיביים בקרב מעשני מריחואנה, נזקים כמו פגיעה בזיכרון וליקויי קשב וריכוז.

5.הספרות רוויה במחקרים המצביעים על פגיעה משמעותית במתבגרים הן בהיבט הקוגניטיבי, כולל הידרדרות קשה בלימודים, והן בהיבט של התפתחות מחלות נפש כגון סכיזופרניה.

6. אפשר להצביע על עלייה בשכיחות מגוון תופעות של חרדה, דפרסונליזציה, דראליזציה והתקפי פניקה בקרב המשתמשים בסם.

7. מניסיוני בטיפול במאות נפגעי קנביס, חלקם סבלו מהתמכרות נפשית וגם פיזית, חלקם מפסיכוזות, חלקם מדיכאונות מיגוריים ומהתקפי פאניקה, והתופעה השכיחה ביותר בעקבות השימוש בסם היא ליקוי קוגניטיבי.

8. סיכון בנהיגה: קנביס מוביל לסיכון ייחודי בנהיגה - בשל מסיסותו הרבה בשומן, זמן מחצית החיים של THC, שהוא החומר הפסיכואקטיבי העיקרי בקנביס, ארוך מאוד. המשתמש בסם סבור שעם גמר הטריפ, דהיינו כשעתיים לאחר העישון, הוא יכול לנהוג, אך מחקרים הוכיחו שבין 12 שעות ל-24 שעות לאחר סיום הטריפ יש פגיעה בתפקודים הספציפיים של נהיגה כמו הערכת זמן ומרחק, זמן תגובה פרצפטו מוטורית, דיוק ומיקוד (מצ"ב מאמרי בנושא). כמו כן, הגישה למריחואנה כסם קל מורידה את אלמנט הזהירות ביחס לנהיגה.

9. לפי ניסיוני ועל פי מחקרים רבים, קנביס גורם להחמרת מחלות נפש כמו סכיזופרניה, הפרעה דו-קטבית ועוד, ובמיוחד מדרדר את הפרוגנוזה שלהם.

10. מניסיוני הרב בטיפול בנפגעי קנביס, אחד הדברים הראשונים שנפגע אצלם הוא התחום המוסרי, לאו דווקא ברמה העבריינית הקשה שבגינה נשלח אדם למאסר. מדובר בהידרדרות מוסרית כגון שקרים לאנשים קרובים, עיגול פינות, הפחתת האחריות בעבודה ובמשפחה, עצלנות על גבול הרשלנות לפעמים, הורדת עכבות, זלזול בערכים שקודם היו חשובים ומשמעותיים לאדם כמו הגינות, עבודה, כבוד הזולת, אמונה דתית ועוד.

לסיכום, בתחום בריאות הנפש לא מדובר בסם קל כפי שמנסים להציגו גורמים אינטרסנטיים שונים, אלא בסם קשה.