הקדמה תמציתית
אני מקווה שעוד ועוד ייראו את הדברים נכוחה, כמו פרופ' נחמן אש, ראש החטיבה הרפואית במכבי; שסוף-סוף יעיז הציבור לצעוק ובקול מרקיע שחקים כדי לזעזע את "אמות הסיפים" בקריאה הידועה מבגדי המלך החדשים:, "המלך עירום".

"נערי האוצר" ושולחיהם, הציבור מתחיל להבין שאין אמת בהבטחותיכם שאינן מבוצעות. אני "מאשים" אתכם באחריות ישירה למשבר העמוק במערכת הבריאות הציבורית, ובמיוחד למצוקת האישפוז. קביעה חד-משמעית זו נאמרה פומבית ותוך זעקה רמה על ידי מבקר המדינה ונגידת בנק ישראל.

החזירו לציבור את "גזילת כבשת הרש", שמשמעותה עשרות אלפי מיטות אישפוז חדשות בתוך 15 ויותר בתי חולים חדשים, הכוללים מאות חדרי ניתוח, לידה, הדמיה ועוד. גזלתם מן הציבור אלפי משרות של רופאים ואחיות. אתם אלה האחראים להיווצרותם של אותם אלפי תורים בלתי אנושיים.

כל זאת, עקב רצונכם לכפות על המערכת את סיסמתכם הנואלת "איזון תקציבי" ולא הטמעתם עד היום כי "נשמת אפה" של המערכת הרפואית היא מחויבותה לפעול מבחינה אתית-מקצועית-מוסרית-ערכית, כשדגלה הוא הצלחת חיים. ראשית לכל החזירו את ה"גזילה" ואחר כך - אל תעסקו יותר בבריאות העם.

אני מאשים את ממשלות ישראל בדורנו, ובמיוחד את זו המכהנת עתה, "בגזילה מתמשכת של כבשת הרש", וזאת עם הפרסום הרשמי (12/8/2016) של הצעת הממשלה לתקציב הדו-שנתי לשנים 2017-2018 ,שהתקבלה פה אחד. ההצעה כוללת "צעדים מרהיבים" בתחום הבריאות ל-6 השנים הבאות, לשם חיזוקה ורווחתה של המערכת הבריאות הציבורית ומטופליה. אך האומנם זו כוונתה באמת?

הרי זה מתרחש ביום בו נמשכת מעילת הממשלה במחויבותה על שמירה וישום "חוק ביטוח בריאות ממלכתי (1994)", ו"חוק זכויות החולה (1996)", הקובעים מפורשות שזכותו של החולה, וללא כל אפליה שהיא (אפליה בטיפול רפואי הינה עבירה), להיות מוגן מפני חילול כבודו ופרטיותו, תוך קבלת טיפול מרפאתי/אישפוזי נאות, זמין ונגיש ובמרחק סביר ממקום מגוריו .

עיקרון "הצלת חיים" מנוגד מהותית למשג "איזון תקציבי": לא ניתן בו זמנית לבצע פעילות רפואית זו תוך כדי שמירה על "איזון תקציבי"

האם איני מצליח לקרוא ולזהות את המשפט המתחייב מאותם "צעדים מרהיבים" האמורים לקרות בששת השנים הקרובות: האם הממשלה מתחייבת לגבי כל הנאמר בדו"ח מבקר המדינה (65 ג'), בעניין הליקויים הקשים שעליהן דווח לאחרונה לכנסת (הוגש ליו'ר הכנסת באוקטובר 2015) ולהביא לתיקונן המידי?

משפט זה לא מצוי בהצעת חוק התקציב,(כפי שלא מתקיים במשרד הבריאות כל תהליך ממשי לתיקון הליקויים במשך השנה שכמעט חלפה מאז 10/2015). התירוץ הנדוש הוא היעדר תקציב. הסיבה האמיתית - היעדר הכוונה לבצע.

על האחריות לניהול כושל של מערכת הבריאות הציבורית על ידי משרדי האוצר והבריאות, התריעו לאחרונה הן מבקר המדינה והן נגידת בנק ישראל. ניהול כושל זה, שהתבטא בתיקצוב בלתי הולם, הוא האחראי להידרדרות המתמשכת של המערכת, שהינה לדבריהם על סף קריסה.

דרישתם היא התחלה מיידית של שיקום המערכת תוך תיכנון רב-שנתי ותיקצוב המתאים למטלותיה, עקב גידול משמעותי בגודל האוכלוסיה והיזדקנותה. כיצד ניתן להביא להתחלה מיידית של שיקומה של המערכת פן תקרוס, חלילה (כפי שזועקת מרה נגידת בנק ישראל)?

יש לנצל מספר עובדות כדי שהציבור הרחב יבין:

- לפני 30 שנה, בעת כהונתי כמנכ'ל משרד הבריאות היה מדד מיטות האישפוז לאלף נפש 3.23. באותה תקופה רחוקה כבר החלו להופיע קשיים בפעילות המערכת, עקב קיצוצים בתקציבה - תורים לנתוחים ולפעילויות אמבולטוריות החלו להתארך, וכן התעוררו לעתים קשיים באישפוזו של החולה המושהה במיון עקב חסרונה של מיטה פנויה. כיום הממוצע אצלינו הינו 1.87 ובנגב 1.34 בלבד (הממוצע העולמי בארצות המפותחות הינו היום 4.6) מדד נמוך זה במדינתנו (ומדדים נמוכים נוספים הנהוגים במדינות ה-OECD ) מעיד כאלף עדים על מצוקת אישפוז קיצונית במערכת הבריאות הציבורית שלנו.

מיהם אלו שהביאו את המערכת למצב קיצוני זה? מיהם אלה שגרמו למצב בלתי אנושי לחולה ולצוות המטפל בחדרי המיון, במחלקות לרפואה דחופה, במגוון היחידות לטיפול נמרץ, ועוד כהנה וכהנה דוגמאות למכביר? מיהם אלה שגרמו להווצרותם של תורים ארוכים מנשוא לניתוחים, לבדיקות הדמיה לסוגיהן, לפעולות לא פולשניות אמבולטוריות ו/או אישפוזיות? מיהם אלה שגרמו ל"שחיקת הרופאים", "לשחיקת האחיות", ועובדים אחרים (כגון ע. סוציאלי)? מיהם אלה שגרמו לסגירתם של בתי הספר לאחיות ולמחסור הולך וגובר של אחיות במחלקות בתי-החולים, במיוחד בחדרי-המיון וביחידות הטיפול נמרץ?

מיהם אלה שגרמו וגורמים לפגיעה הקשה בכבוד החולה ופרטיותו, תוך רמיסה ברגל גסה בעקרונותיו של חוק זכויות החולה? ומעל לכל, מיהם אלה שגרמו וגורמים לעליה גוברת והולכת של אלימות מילולית ולאחרונה גם פיזית כנגד צוותים רפואיים בין כותלי מרפאות/בתי-חולים, מצד חולים ו/או קרוביהם המתוסכלים עקב מצוקת האישפוז?

"נערי האוצר" ושולחיהם נהגו ונוהגים להטיל את האשמה להווצרות המשבר במערכת הבריאות הציבורית ומצוקת האישפוז על פעילות בזבזנית של הרופאים : ישירות או בעזרת עיתונאי-חצר, באמצעות "עליהום" תקשורתי מבזה ומשפיל. מוסדות ההסתדרות הרפואית (הר'י) הכחישו עלילת שווא זאת, וחלק מן הציבור אף קבל זאת. אך רבים אחרים נטו להאמין .

לאחרונה קמו אישי ציבור מכובדים ואוביקטיבים בענין: מבקר המדינה ונגידת בנק ישראל, שקבעו נחרצות כי אשמת הניהול הכושל של מערכת הבריאות הציבורית מוטלת כולה ובמשותף על הצמד: משרדי האוצר-בריאות. ניהול כושל זה הוא האחראי למצוקת האישפוז הקיצונית גורמים כושלים אלה ניסו לעקור משורש את העקרון הרפואי-מקצועי-אתי הנעלה והמקודש במורשתנו "הצלת חיים", ולהחליפו בעקרון הכלכלי "איזון תקציבי" כקודם לכל.

הם לא הצליחו להטמיע את העובדה הברורה לכל, כי עקרון "הצלת חיים" מנוגד מהותית למשג "איזון תקציבי": לא ניתן בו זמנית לבצע פעילות רפואית זו תוך כדי שמירה על "איזון תקציבי". עיקרון "הצלת חיים" קודם ערכית-אתית-מוסרית לכל סיסמה כלכלית. במקום להטמיע זאת, הם נלחמים בו. ומכאן כישלונם.

כישלונם בנסיונם לנהל כלכלית גרידא מערכת רפואית מאוד מורכבת, מבלי לבססה על תכנון רב-שנתי ארוך, הוא שגרם למשבר הכללי במערכת ובכללה "מצוקת האישפוז " הקיצונית בה היא מצויה כיום.

כלומר, ניהול כושל זה הביא לכך כי מאז 1986 גזלו ממשלות ישראל 12,000-14,000 מיטות אישפוז כללי חדשות, שמשמעותם 15 - 18 בתי חולים חדשים (שיש להקימם בתפזורת גיאוגרפית מתאימה לריכוזי האוכלוסיה החדשים),
מתקנים חדשים אלה כוללים מאות חדרי ניתוח לידה, הדמיה וכו'. לשם תפעולם, יהיה צורך לאיישם באלפי רופאים, באלפי אחיות ואלפי עובדי סגל שונים.

הדרישה להחזרת "הגזילה" אסור שתחשב כמותרות. התוצאה של תהליך זה רק תחזיר את המערכת לרמתה של אז (1986), כשהעומס בה היה סביר וכך לגבי ה"תורים" לסוגיהם.תנאי האשפוז של החולה היו נאותים, ומעל לכל – לא התרחשה "שחיקת הצוות". משמעות הצעת התקציב הנוכחית, של תוספת 1,200 מיטות אישפוז כללי במשך 6 שנים (!), הינה 200 מיטות חדשות לשנה והיא "זריית חול בעיניים", וגם לעג לרש. הרי טרם ניתן עד היום התקציב עבור 118 מיטות נוספות בסורוקה, שלגביהן ישנה החלטת ממשלה מ-24/9/2014.

הצעת התקציב הנוכחית אולי מבקשת להשתחרר מלחץ מאבקה של הר"י , ושל מבקר המדינה והנגידה. אין בו כל בשורה לתחילתו של תהליך שיקום המערכת הזקוקה כיום לתוספת שנתית של 2,000 מיטות בשנה ולא של 200. לפיכך היא תמשיך להידרדר במדרון מסוכן, אפילו אם יבוצעו ההבטחות שבתקציב. לצערי, אני מטיל ספק המבוסס על עובדות העבר, באם יש בכלל כוונה אמיתית לביצוען.

לכן על הר"י להמשיך במאבק שאין מוצדק ממנו, בכל האמצעים ובכל מחיר ולנצח. המשמעות למאבק אינה להסתפק בביטול חוק ההסדרים בתחום הבריאות. המשמעות היא:

- שיקום המערכת שיתבטא ראשית לכל בהקטנת העומס הבלתי-אנושי על הרופאים ויתר הצוות.
- קיצור משמעותי ביותר של התורים לניתוחים וטיפולים התערבותיים למיניהם.
- סביבת העבודה תשופר ללא הכר הן לצוות והן לחולינו, וסביר שתביא להעלמות האלימות.
- מאבק זה ששביתת האזהרה שלו היתה "יריית הפתיחה" - אסור שיפסק.

לסיכום, הגיע הזמן שהרפואה הציבורית תהיה אכן נחלת הכלל כולו, ובמיוחד ללא "מצוקת אישפוז", אלא בתנאים המפורטים בחוקים דלעיל. אסור שתנאים אנושיים אלה יהיו כיום רק נחלתם של אלה החושבים עצמם "מורמים מעם", אשר מעולם לא חוו אישית משמעותה של "מצוקת אישפוז" קיצונית, שהינה נחלתו של רוב הציבור .

הערה סרקסטית: אם "הצעדים המרהיבים" שעליהם הכריז שר הבריאות לא ימנעו המשך הידרדרותה המואצת של המערכת, ומצוקת האישפוז תמשיך להחמיר (אני צופה זאת), לא תיוותר בידי "הרגולטור"( תוך תיאום מלא מראש עם הלשכה האתית של הר'י) ברירה, אלא להפיץ בכל מוסדות הטיפול במערכת הבריאות הציבורית את התקנה הבאה:

"מאחר ואין להפלות בין אדם לאדם (חוק ביטוח בריאות ממלכתי 1994, וחוק זכויות החולה 1996), וברוח האתיקה הרפואית ("שבועת הרופא העברי, פסקה שלישית) חל מיום...... איסור חמור ומוחלט כדלקמן:

"טיפול רפואי" – הטיפולים לסוגיהם השונים ותנאי ביצועם, הניתנים במתקנים של מערכת הבריאות הציבורית.

" עובד ציבור" - ( מכל דרגה, ו/או מעמד, ו/או תפקיד) לא יפנה, ו/או יצפה , ו/או יבקש, ו/או ידרוש העדפה בטיפול הרפואי (תנאי אישפוז, קיצור תורים, וכו'), במתקן של מערכת הבריאות הציבורית לעצמו, לבני משפחתו, לחבריו וכו'. העובר על איסור זה יעמוד בפני בית-הדין המשמעתי של הארגון בו הינו מועסק.

"רופא" - (מכל דרגה, ו/או מעמד, ו/או תפקיד) אשר יתקל במצב זה ללא הצדקה רפואית ברורה , ידווח על כך בהקדם למנהל המוסד הרפואי וללשכת יו'ר הר'י.
אלה, לאחר בדיקת הדו'ח ישקלו במשותף את העברת הנתונים לידי המשטרה, בחשד לביצוע עבירה."

הייתכן כי בעקבות תקנה "רגולטורית" זו ורישומה הציבורי, ימצא תוך זמן לא רב המקור התקציבי ההולם את צרכי שיקום המערכת, ותוחזר "גזילת כבשת הרש" בשלבים מתואמים מראש עם הר"י?

האם זהו חלום סרקסטי? לא ולא - ניתן להופכו למציאות מבורכת. זה תלוי בהצלחת מאבקה המוצדק של הר'י, התלוי בתמיכה ציבורית גורפת. מאבקה זה של הר"י אינו קשור לדרישות שכר - מאבקה הינו למען ציבור החולים, ועליה לנצח בו בכל מחיר.