פורסם בירחון האקדמיה האמריקאית לפסיכיאטריה לילד ומתבגר מיום 30.05.2024:

הפרעת קשב ריכוז (ADHD) מאופיינת בחוסר קשב וריכוז וו היפראקטיביות-אימפולסיביות מהיבט התפתחותי, המפריעים לתפקוד הכללי בחיי היומיום. תסמיני ליבה של ADHD, לצד בעיות נפשיות ופיזיות קשורות במיוחד אם לא מטופלות כנדרש ויכולות להשפיע על איכות האינטראקציות החברתיות ומערכות היחסים ועל איכות החיים הכוללנית באנשים עם ADHD.

איכות חיים (QoL) הוא מושג רחב המוגדר בד"כ כשביעות רצון של אדם מחייו ונמדד על פי מספר מדדים, כולל רווחה פסיכולוגית, חברתית, בריאותית, ביולוגית וכלכלית. באופן ספציפי, מכשירים שמטרתם להעריך איכות חיים מדווחים בדרך כלל עצמית (בעיקר בשימוש עם מבוגרים), בעוד שאיכות חיים בילדים ובני נוער מוערכת לעיתים בעקיפין על סמך דיווחי הורים או מטפלים.

ילדים, צעירים, ומבוגרים עם ADHD מדווחים על איכות חיים נמוכה
דווח על קשר ליניארי בין תסמיני ADHD לאיכות חיים, כאשר אלה שמציגים יותר תסמינים מראים גם איכות חיים נמוכה יותר בתחומי חיים כמו פריון עבודה, חיי חברה ומשפחה והערכה עצמית. תוצאות דומות נמצאו בילדים וצעירים עם הפרעות קשב וריכוז, במיוחד ביחס לליקויים חברתיים, קשרים משפחתיים מתוחים, קשיים בוויסות ובתקשורת רגשות.

תרופות ל-ADHD: סטימולנטים-ממריצים (מתילפנידאט ואמפטמינים) ותרופות שאינן ממריצות (כמו atomoxetine, clonidine, guanfacine, viloxazine). כיוון שאיכות החיים קשורה לחומרת תסמיני ADHD, לניהול יעיל של ADHD באמצעות התערבויות תרופתיות ו/או לא-פרמקולוגיות עשויות להיות השפעות חיוביות חשובות לא רק על תסמיני הליבה של ADHD אלא גם על איכות החיים של אנשים.

השפעות משמעותיות של תרופות על איכות החיים בילדים, מתבגרים ומבוגרים

בוצע מחקר סקירה שיטתית להערכת השפעות כאלו ברוב המחקרים הכשירים, אלה שדיווחו על מדדי איכות חיים לפני ואחרי התערבות תרופתית עבור ADHD. בניתוח נתונים של שני מחקרים מבוקרים על lisdexamfetamine ו-guanfacine בשחרור ממושך נמצא קשר ישיר בין התרופות לשינויים: בסימפטומטולוגיה של ADHD, באיכות החיים ותוצאות תפקודיות. למרות שכל התוצאות הללו השתפרו עם שתי התרופות, המתאם בין שינויים בסימפטומטולוגיה של ADHD לבין השינויים באיכות החיים או בתוצאות תפקודיות היה קטן יותר. ממצאים אלה מדגישים את החשיבות של ההבנה אילו תוצאות תפקודיות ו/או תחומי איכות חיים ספציפיים - מלבד התסמינים העיקריים - מושפעים משימוש בתרופות אצל אנשים עם ADHD.

האם יש קשר בין הפסקה בטיפול לתוצאות באיכות החיים?
מטה-אנליזה של Tsujii et al חקרה את איכות החיים ביחס להפוגה בטיפול, בתסמינים באנשים שטופלו בעבר בתרופות ל-ADHD והמשיכו או הפסיקו את הטיפולים התרופתיים (מחקרי גמילה). החוקרים מצאו שילדים ומתבגרים (אך לא מבוגרים) שהפסיקו את הטיפול התרופתי דיווחו על איכות חיים נמוכה משמעותית מאלה שהמשיכו בטיפול,
אם כי כרגע אין עדויות מטא-אנליטיות על ההשפעות של תרופות ADHD על איכות החיים, המבוססת על מדדים סטנדרטיים.

יתרה מכך, לא ברור אם לתרופות ממריצות (למשל, מתילפנידאט, אמפטמינים) ותרופות לא ממריצות (למשל, atomoxetine, guanfacine) להפרעות קשב וריכוז יש השפעות דומות או שונות על איכות החיים. על מנת למלא את הפערים הללו יש לבצע סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של RCT מקבילים או מוצלבים כדי להעריך את ההשפעות של התרופות השונות ל-ADHD על איכות החיים, ולבצע ניתוחים משניים כדי לחקור: 1. אם השפעות אלו שונות בילדים/ צעירים לעומת מבוגרים; 2. גם לפי סוג התרופות; 3. האם הן היו מותנות לפי משך הטיפול.

נתוני המחקר

17 מחקרים יכלו להיכלל במטה-אנליזה (5,388 משתתפים בסך הכל; 56% מהם חולקו באקראי לטיפול תרופתי פעיל). עשרה סוכמו בסקירה הנרטיבית בלבד (2,306 משתתפים בסך הכל, 31% מהם באקראי לתרופה פעילה). 13 מחקרים כללו נתונים על מבוגרים עם ADHD ו-14 על ילדים ו/או מתבגרים. נערכה סקירה שיטתית ומטה אנליזה ראשונה שנחקרו בה ההשפעות של תרופות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז על איכות החיים (QoL) במקביל או ב-RCT מוצלבים.

מתילפנידאט, אמפטמינים ואטומוקסטין יעילות יותר מפלצבו בשיפור איכות החיים באנשים עם ADHD

עבור תרופת atomoxetine, יעילות זוהתה באופן משמעותי ללא קשר למשך ההתערבות או גיל המשתתפים. נמצאה השפעה בינונית לאמפטמינים ומתילפנידאט (תרופות ממריצות), והשפעה קטנה לאטומוקסטין (תרופה לא ממריצה). עם זאת, לא ניתן להסיק שכל תרופה ספציפית היתה טובה משמעותית מכל תרופה אחרת בשיפור איכות החיים, שכן 95% גודל ההשפעה של שלוש התרופות חופפים. ככל הנראה זה משקף את ההטרוגניות בתגובת הטיפול ובתוצאות בקרב אנשים עם ADHD. למרות שלא ניתן היה לנתח נתונים על שחרור מורחב של Guanfacine, נמצאו עדויות ראשוניות להשפעה חיוביות של תרופה זו (אך לא מודפיניל) על איכות החיים.