להלן טבלת סיווג מסכמת להערכת האבחון והצורך בטיפול תרופתי להפרעת קשב והיפראקטיביות, על פי דרגות חומרת ההפרעה.
הטבלה נערכה על ידי ומהווה סיכום חלקי של המטופלים שפנו למרפאתי לאבחון הפרעת קשב-היפראקטיביות ונלוותיה ויכולה לשמש ככלי עזר:
להלן טבלת סיווג מסכמת להערכת האבחון והצורך בטיפול תרופתי להפרעת קשב והיפראקטיביות, על פי דרגות חומרת ההפרעה.
הטבלה נערכה על ידי ומהווה סיכום חלקי של המטופלים שפנו למרפאתי לאבחון הפרעת קשב-היפראקטיביות ונלוותיה ויכולה לשמש ככלי עזר:
הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות במקורה ובמהותה זו הפרעת התנהגות מלווה בקשיים נפשיים, זו הפרעה הטרוגנית רב גונית ומורכבת. בישראל מאובחנים כ- 9.6% בקרב הילדים ובני נוער (6-18 שנים), ו- 4.5% מהבוגרים. עדיין ישנן תהיות רבות על ההפרעה: מהותה, מורכבותה, שכיחותה, מתי נדרש טיפול, ואצל מי ממשיכה למבוגר. מענה על שאלות מסקרנות אלה קבלתי במעקב במשך שבע שנים אחרונות אחר 2600 ילדים ו- 180 מבוגרים המאובחנים בהפרעה, שאובחנו וטופלו במרפאתי להפרעת קשב וריכוז ונלוותיה. המעקב אחר המאובחנים איפשר לי לקבוע קלסיפיקציה ייחודית להפרעת קשב וריכוז לשבע דרגות בהתאם למאפיינים, שכיחות, צורך בטיפול תרופתי. הדירוג מקל על רופאים לאבחן ולהבחין במהות ההפרעה, בטיפול, ובמהלכה. ומאפשר לאנשים הלוקים בה להבין טוב יותר את הפרעתם ומתי נדרש לטפל בה תרופתית.
לראשונה, פרסמתי והצגתי קלסיפיקציה להפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות ב- פברואר 2011, ובה סכמתי 900 ילדים ובוגרים.
שלוש תובנות עיקריות בקלסיפיקציה הנוכחית מאפריל 2014, הן:
הראשונה, חלה עלייה חדה במספר הילדים המאובחנים עם הפרעה קלה – 74% (!) לעומת 46% לפני 3 שנים, בפברואר 2011.
שנית, ניתן להעריך שמקרים קלים אלה אינם הפרעת קשב וריכוז האמתית זו המאופיינת בקשיים התנהגותיים ,אלא ניתן להגדירם ולאפיינם כקשיי למידה עם קשיי קשב וריכוז וקושי רגשי. הם מהווים 74% מהמאובחנים ומהם מטופלים תרופתית 42% שרובם לא חייבים בטיפול.
שלישית, הגידול במספר המקרים הקלים המאובחנים יכול להסביר את העלייה הדרסטית בשנים האחרונות בשכיחות אבחנת הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות - ADHD. כיום ידוע על שכיחות 15%-20% (!) של מאובחנים בהפרעה בקרב תיכוניסטים וסטודנטים (על פי נתונים מארה"ב וסקר באר-שבע בארץ).