האם היסטוריה משפחתית של הפרעות נפשיות ונוירולוגיות קשורה בסיכון להתפתחות הפרעות בספקטרום אוטיזם (ASD), והאם קשר זה משתנה עם או ללא מוגבלות אינטלקטואלית (ID)?

מחקר נוכחי מבוסס על אוכלוסיה (Family History of Mental and Neurological Disorders and Risk of Autism) שבדית של 567,436 משתתפים הראה כי כשיש היסטוריה משפחתית חיובית גובר הסיכון להפרעת ספקטרום אוטיזם. ASD עם מוגבלות אינטלקטואלית (ID) הראה קשר משפחתי חלש יותר עם הפרעות נפשיות אחרות, אבל קשר משפחתי חזק יותר עם מספר הפרעות נוירולוגיות, בהשוואה ל-ASD ללא מוגבלות אינטלקטואלית. משמעות המחקר שהיסטוריה משפחתית של הפרעות נפשיות ונוירולוגיות קשורה לסיכון לאוטיזם, והרכיב המשפחתי באטיולוגיה של אוטיזם עשוי להיות שונה בנוכחות או בהיעדרות של ID.

הפרעות בספקטרום האוטיזם (ASD) הן קבוצה של הפרעות נוירו-התפתחותיות תורשתיות, מורכבות, שמשפיעות על לפחות 1% עד 2% מהאוכלוסיה בעולם. גיל האבחון הוא עד שמונה שנים ועשוי להשתנות בהתאם למין, מצבים נלווים, וגורמים אחרים. כ-25% מהחולים עם ASD מושפעים גם מליקוי אינטלקטואלי (ID), כלומר מנת משכל עם ציון IQ פחות מ-70 נקודות. ילדים עם ASD וליקוי אינטלקטואלי (ID) מציגים פחות מיומנות מילולית וחברתיות, והתמודדות  עם התנהגויות מאתגרות יותר מאשר ילדים עם ליקוי אינטלקטואלי (ID) בלבד.

מחקרים קליניים כמו זה של Simons Simplex Collection מצביעים על כך ש-ASD עם או ללא מנת משכל נמוכה עלולים להיות בעלי סיכון משפחתי שונה, כגון היסטוריה משפחתית של דיכאון, הפרעה דו קוטבית או סכיזופרניה רלוונטיים יותר ב-ASD ללא ליקוי אינטלקטואלי (ID) מאשר ב-ASD עם ID. עם זאת, הדבר לא נבדק למגוון רחב יותר של הפרעות בנפרד עבור בני משפחה שונים.

היסטוריה משפחתית של הישנות ASD היא ללא ספק גורם הסיכון הידוע ביותר ל-ASD. לדוגמה, מחקרים תאומים מדווחים על העברה בתורשה של ASD בטווח של 60% עד 90% עם שיעורי התאמה גבוהים בקרב תאומים מונוזיגוטים. עם זאת, ייתכן שגם היסטוריה משפחתית של הפרעות נפשיות או נוירולוגיות אחרות קשורה לסיכון ל-ASD. אצל אחים עם ASD, הפרעת קשב  (ADHD) ולקות אינטלקטואלית קשורים בסיכויים פי 3.7 לסיכון ל-ASD. היסטוריה משפחתית של סכיזופרניה, הפרעות פסיכוטיות והפרעות רגשיות המופיעות בילדות, נקשרו בסיכון כפול ל-ASD בצאצאים.

מחקרים אלה מצביעים על כך, שמחקר מקיף כוללני שנערך באופן שיטתי יכול להקל על זיהוי פערים במרקם היסטוריה המשפחתית, שלא ניתן היה ללמוד ממחקרים שבהם נבדק קשר אחד או מעט אסוציאציות. לפיכך, במחקר הנוכחי קוהורט גדול נבחן הקשר בין היסטוריה משפחתית של הפרעות נפשיות ונוירולוגיות לבין ASD עם או ללא ID לפי נתונים מאוכלוסיות שוודיות. מצבור משפחתי של הפרעות נפשיות ונוירולוגיות נצפה לעיתים קרובות בהפרעת ספקטרום אוטיזם (ASD), אך הדיווחים התמקדו בדר"כ בהפרעות בודדות ומוגבלים לקרובי משפחה מדרגה ראשונה. לפיכך, מטרת מחקר זה לבחון את ההיסטוריה המשפחתית של הפרעות נפשיות ונוירולוגיות בקרב קרובי משפחה מדרגה ראשונה עד רביעית וסיכון ל-ASD עם וללא מוגבלות אינטלקטואלית (ID).

במחקר נבדקו 567,436 מאוכלוסיית הנוער בשטוקהולם, בקבוצות גיל 0 עד 17 המתגוררים במחוז שטוקהולם, שבדיה. אשר נולדו בין השנים 1984 ו-2009, והיו לפחות בגיל שנתיים בסוף המעקב ב-31 בדצמבר 2011, התגוררו במחוז שטוקהולם במשך שנתיים לפחות מאז הלידה, וניתן לקשר אותם עם שני הורים ביולוגיים. ניתוח הנתונים נערך במאי 2017 ועד דצמבר 2018. קרובי משפחה נחשפו לאבחון נפשי ונוירולוגי על פי מדד אישי. מדידות אבחון של ASD, עם או ללא, מוגבלות אינטלקטואלית (ID) במדד אישי.

תוצאות המחקר (Sherlly Xie, Original Investigation, JAMA Psychiatry ,March 1,2019) כללו 567,436 ילדים, בנים [51.3%], בגיל [SD] בסוף המעקב, 14.3 [7.5] שנים. השכיחות של ASD עם וללא לקות אינטלקטואלית הייתה 0.4% ו-1.5%, בהתאמה. היסטוריה משפחתית חיובית של הפרעות נפשיות ונוירולוגיות נמצאה קשורה לסיכויים גבוהים יותר ל-ASD בקרב צאצאים. 6,895 (63.1%) עם ASD היו להורים עם היסטוריה של הפרעות נפשיות ו/או נוירולוגיות, לעומת 252,454 (45.4%) ללא ASD.

היסטוריה משפחתית של הפרעות מרובות נמצאה קשורה לסיכויים גבוהים יותר של ASD בצאצאים, כולל היסטוריה של ASD, נכות אינטלקטואלית, ADHD, OCD, סכיזופרניה, הפרעות פסיכוטיות אחרות, דיכאון, הפרעה דו-קוטבית, הפרעת אישיות, שיתוק מוחין ואפילפסיה.

ככל שהמשפחה הנפגעת בקשר משפחתי קרוב יותר, כך הסיכויים גבוהים יותר היו ל- ASD בצאצא. ASD ללא נכות אינטלקטואלית ׁ(ID) הייתה קשורה ליותר הפרעות לעומת ASD עם נכות אינטלקטואלית. ASD עם ID הציגה קשר משפחתי חלש יותר עם אבחנות נפשיות אחרות, אבל קשר משפחתי חזק יותר עם כמה אבחנות נוירולוגיות, לעומת ASD ללא נכות אינטלקטואלית.

המחקר מראה כי היסטוריה משפחתית של הפרעות נפשיות ונוירולוגיות קשורה בסיכון מוגבר ל-ASD בצאצאים. הרכיב המשפחתי לאתיולוגיה של ASD עשוי להיות שונה בנוכחות או היעדרות של מוגבלות אינטלקטואלית.

לסיכום, המחקר בחן את הקשר בין ההיסטוריה המשפחתית של הפרעות נפשיות ונוירולוגיות לבין ASD עם וללא נכות אינטלקטואלית (ID). ממצאי המחקר העיקריים:  (1) היסטוריה משפחתית של הפרעות נפשיות ונוירולוגיות מרובות קשורה לסיכויים מוגברים ל-ASD הן עם או ללא נכות אינטלקטואלית; (2)  עולה בקנה אחד עם ההשערה כי קשר זה מונע בעיקר על ידי אחריות גנטית משותפת, ככל שהקרבה המשפחתית היתה גדולה יותר ועם הפרעה נפשית או נוירולוגית, כך גדל הסיכון ל-ASD (3)  ;ASD ללא ID היה קשור עם מגוון רחב יותר של הפרעות, והקשר היה גדול יותר מאשר ASD עם ID, עולה בקנה אחד עם ההשערה כי ASD ללא ID הוא יותר גנטי משפחתי מאשר ASD עם ID.

לדעתי והערכתי, מחקר זה הוא סנונית קטנה נוספת, שהפרעות הנפשיות השונות מזוהות עם גנים רבים המשותפים להפרעות נפשיות. כידוע, הפרעות נפשיות אינן מאופיינות בכך שיש גן אחד ספציפי לכל הפרעה נפשית ספציפית, אלא יש מספר גנים בכל הפרעה. ייתכן שקיים מצבור גנים במשפחה, כך שבכל יחיד במשפחה יכול להופיע גן מסוים דומיננטי, כך שהורה לדוגמה סובל מדיכאון, בעוד ילד יהיה עם אוטיזם, וילדה נוספת עם חרדות קשות, וכן הלאה. 

אני מצפה כי בעתיד יוכח, כפי שאני טוען מזה שנים רבות, שכל ההפרעות הנפשיות למיניהן הן תורשתיות-משפחתיות שמועברות גנטית לצאצאים. הצאצא אינו מקבל בהכרח אותה הפרעה נפשית ספציפית שיש להורה, אלא יכול לקבל הפרעה נפשית אחרת. ייתכן, שבמשפחה יש מצבור של גנים שיכולים לגרום להפרעות נפשיות שונות, והצאצאים עלולים לקבל הפרעה נפשית מסוימת בהתאם לצרוף הגנים שמקבל הצאצא מהורה/ים או מבן משפחה בקרבה גדולה.