עמדה/דעה                           

אסור היה לתת למצב במחלקה לאונקולוגיה-ילדים במרכז הרפואי "הדסה" להגיע לאן שהוא כיום. נגרם נזק בראש וראשונה לילדים החולים ולמשפחות הסובלות ונאנקות, בעוד ניתן היה למנוע זאת. כל המעורבים במשבר, ללא יוצא מן הכלל, שגו בהתנהלותם וכתוצאה מכך כולם ניזוקו קשות, כולל היוקרה והתדמית של בית חולים הדסה.
אני מרשה לעצמי לפנות במכתב גלוי לנוגעים במשבר, לאור ניסיון רב שרכשתי במשך 32 שנים בניהול מערכות בריאות, כמו ניהול שלושה בתי-חולים, "קפלן" (בפועל), "העמק" בעפולה, ו"מאיר" בכפר סבא, כאשר שניים מהם היו בתקופת משבר אמון בין הרופאים להנהלה בהיכנסי לתפקיד. גם לאור ניסיון שרכשתי במשך שנתיים בתפקיד פרופ' אורח בהוראה ומחקר במרכז לניהול בתי חולים, בבי"ס לרפואה באוניברסיטה ובית-חולים ג'ונס הופקינס, בולטימור ארה"ב. ותפקידי ניהול במערכות בריאות נוספות.

פרופ' זאב רוטשטיין - נתבקשת לנהל את בית החולים "הדסה" בתקופת משבר כלכלי קשה, ואתה מצליח לעמוד במשימה, כי הנך מוכשר ובעל יכולות ארגון וניסיון ניהולי מוכח, ואף אחד לא יכול לערער על כך. מאד לא הוגן שניגחו אותך עוד טרם המשבר הנוכחי, וזה לא היה נכון לעשותו, כי את כל מעייניך ומרצך אתה מקדיש לייצוב הכלכלי של "הדסה", ולהחזרתו לשיאו ברמה הרפואית. מאידך, זאב ידידי, כמי שמכיר ומעריך אותך, נראה כי במשבר הנוכחי לו היית פועל יותר רגשית ולא רק שכלית, ולו היית יותר "מוותר ומתעלה והולך לקראת", אני מאמין שלבטח היה בידך ויכולתך האישית, ללא כל "תיווך" של משרד הבריאות ואחרים, למנוע ממשבר כזה לקרות.
מהיכרותי אותך, אני סבור שבנימי נפשך הנך חושב כמוני, ואני משוכנע שבשיחה חברית כנה ללא תיווכים, ביכולתך להוביל לפתרון הרצוי, כפי שאנוכי רואה אותו כיום.

פרופ' מיקי וינטראוב ורופאי המחלקה שהתפטרו - אני מוריד את הכובע בפניכם, בטיפולכם בילדים חולים אונקולוגים אתם עושים עבודת קודש, במלוא המשמעות. לצערנו, רופאי הילדים אינם נוהרים להתמחות בתחום אונקולוגיה לילדים, כי זו עבודה מפרכת הדורשת עוצמות וכוחות נפשיים אדירים, שרובנו רופאי הילדים איננו מסוגלים לעמוד בהם. הנכם רופאים מצוינים המעניקים לילדים המיטב ברפואה, לפיכך נטעתם בקרב הורי הילדים אמון ותקווה לעתיד טוב לילדיהם.
מאידך, רופאים יקרים מאד, בהתנהלות הגיונית נינוחה ללא אמוציות, יכולתם להשיג את מבוקשיכם, שתספק ותיטיב עם כל הצדדים (כן, כולל פרופ' רוטשטיין שאינו אויבכם). נגררתם לסחרור שעורבו בו אנשים אינטרסנטים מיותרים ומפריעים כולל אנשי תקשורת ויחסי ציבור, אשר הזיקו ולא הועילו. וכך המשבר נותר תקוע. עדיין ביכולתכם להניעו.

משרד הבריאות - לא משרד הבריאות ובוודאי לא ראש הממשלה אמורים, בנויים או ערוכים מקצועית ורגשית לטפל בחילוקי דעות בין מנהל בי"ח לבין מנהל מחלקה ורופאיו. דוגמא מעשית לכך. בזמנו, חוויתי בעצמי. למנהלי המחלקות ורופאי בית החולים בעפולה היו טענות קשות נגד מנהל ביה"ח, והם הפגינו ושבתו מול לשכת מנכ"ל קופת חולים כללית בתל-אביב. המנכ"ל התמודד מולם חודשים רבים ללא הצלחה, עד שאולץ למנות ועדת בדיקה שחבריה היו פרופ' פריבס ז"ל, פרופ' פדה ז"ל ואנוכי הצעיר, שהייתי בתחילת דרכי בתפקיד סגן מנהל בי"ח קפלן ( 3 שנים לאחר סיום התמחותי בילדים).

הקרע בין הצדדים היה כה עמוק (המשבר ב"הדסה" הוא כאין ואפס לעומתו) והיה נראה בלתי פתיר - ובכל זאת מצאנו פתרון, מה שמנכ"ל קופ"ח כללית (שוה תפקיד למשרד הבריאות כיום) לא הצליח למצוא במשך תקופה ארוכה. גם במשבר זה התערבות משרד הבריאות לא הועילה במשך חודשים רבים.

לסיפא, נראה לי כי יש פתרון יעיל וטוב שירצה ויספק את כל הצדדים (ודאי למען הילדים החולים ומשפחותהם ולטובת "הדסה") ויחזיר לדרך המלך את תפקוד המחלקה. להערכתי, לא אופתע שיתגלו נכונות ורצון טוב אצל כולם, כדי ליישם את הפתרון שיוצע להם. אני מוכן לקחת על עצמי מיידית את מלאכת הגישור.