גיל המעבר מתאפיין בשינויים פיזיולוגיים ונפשיים, שאחד המזוהים ביותר בהם הוא בריחת סידן.

מה שמתחיל בהתדלדלות הצפיפות של רקמת העצמות, עלול להוביל להיחלשותן ולשבירתן, ובמילים אחרות - למחלת האוסטיאופורוזיס.. הסיבה שקושרים בין גיל המעבר לבין המחלה, קשורה לגורם שלישי – האסטרוגן. בגיל המעבר מופסק תהליך ייצור האסטרוגן בקרב נשים. מכיוון שהאסטרוגן חיוני לשמירה על מסת העצם, הירידה בצפיפות העצם מואצת בשלב זה בחיי האישה. ויטמין D פעיל משפיע על ספיגת הסידן ועם העלייה בגיל פוחתת יכולת העור ליצר ויטמין D ומגיעה ל-30% או פחות מהיכולת בצעירים.

פרופ' צופיה איש שלום מתייחסת למיתוסים הקיימים לגבי ויטמין D:

ויטמין D - אמת ומיתוס

פרופ' צופיה איש שלום, מומחית לרפואה פנימית, אנדוקרינולוגיה וסוכרת ויו"ר העמותה הישראלית לאוסטיאופורוזיס ומחלות עצם, בית חולים אלישע, חיפה

ויטמין D הוא הורמון /ויטמין שחשיבותו נתגלתה בתקופת המהפכה התעשייתית, בעת תחלואה נרחבת של ילדים ברככת, מחלה שבה נוצרות עצמות רכות שאינן מסוגלות לעמוד בעומס שגרתי של הליכה ועמידה. הויטמין הוכח כמשפיע על ספיגת הסידן במעי ולכן הוא חיוני לשמירה על בריאות העצם. למרות החשיבות המוכחת של ויטמין D, נראה שיש לא מעט מיתוסים שהשתרשו בתודעת הציבור והגיע הזמן להפריכם:

חשיפה לשמש מספיקה כדי שהגוף ייצר בעצמו ויטמין D - ויטמין D מיוצר בגוף האדם כאשר העור נחשף לקרניים אולטרא-סגוליות, אך על אף העובדה שאנו חיים בארץ שטופת שמש, יותר ויותר אנשים מגלים בבדיקות דם שיש להם חוסר בוויטמין D. הסיבות לכך הן מגוונות: כך למשל, המודעות (הברוכה) לסרטן העור הביאה אותנו לנקוט במניעה בחשיפה לשמש ורובנו נוהגים למרוח קרם הגנה מן השמש. בנוסף, ככל שעולה הגיל קטנה היכולת של הגוף לייצר ויטמין D, כך שאין די בחשיפה לשמש כדי לספק את המנה היומית הנדרשת כדי לשמור על בריאותנו.

תוספת של ויטמין D חיונית רק לתינוקות - כל אם טרייה מכירה את טיפות ויטמין D, שהאחות בטיפת החלב נתנה לה והסבירה שהן חיוניות להתפתחות תקינה של עצמות התינוק. ההמלצה כיום היא לתת שתי טיפות ביום החל מיום הלידה ועד גיל שנה, על מנת להבטיח התפתחות תקינה של השלד. אך במחקר בינלאומי שחקר רמות של ויטמין D בקרב 2,589 נשים הסובלות מאוסטיאופורוזיס, לאחר גיל המעבר מ-18 מדינות שונות בעולם, נמצא כי 60-80% מהנשים בגיל המעבר הסובלות מהמחלה, סובלות גם ממחסור בוויטמין D.

במחקר בינלאומי נמצא כי 60-80% מהנשים בגיל המעבר הסובלות מאוסטיאופרוזיס סובלות גם ממחסור בוויטמין D

אם התזונה שלי מבוססת על מוצרי חלב ודגים, אין לי צורך בתוספת של ויטמין D - המנה המומלצת של ויטמין D היא של 800-1,000 יחידות בינלאומיות ליום לאנשים לאחר גיל 50 או 5,600-7,000 יח' לשבוע. אמנם יש מזונות המכילים כמות נאה של הוויטמין (למשל, בכוס חלב מועשר יש 100 יח', וב- 30 גרם דג סלמון יש 142 יח'), אך צריכה שבועית של ויטמין D שווה לאכילה של 150 ביצים.

מחסור בויטמין D יפגע רק בנשים - לא. כיום ידוע כי כשמונה מליון נשים ושני מיליון גברים בארה"ב סובלים מאוסטיאופורוזיס ובישראל כ-600,000 איש סובלים מהמחלה. מדובר במחלה שכיחה המופיעה גם בקרב נשים וגם בקרב גברים, במהלכה חלה ירידה בחוזק ובמסת העצם, אשר מעלה את הסיכוי לשברים. אחת משלוש נשים מעל גיל 50 ואחד משבעה גברים מעל גיל 60 סובלים מאוסטיאופורוזיס. השפעת המחלה על תחלואה ותמותה של גברים ונשים היא זהה, ואף גדולה יותר מהשפעתן של מחלות כמו מחלות לב ומחלות ממאירות.

ככול שרמת ויטמין D בדם גבוהה יותר בבדיקת המעבדה כך ייטב: לא. לפי מחרי תצפית קיים טווח מומלץ, שהוכח כמועיל לבריאות העצם ואנו כרוך בהחמרת תחלואה במערכות גוף אחרות כגון כלי דם של הלב. טווח זה הנו בין 20 -36 נ"ג/מ"ל ( יחידות הנהוגות בקופת חולים, מכבי, מאוחדת ולאומית) או בין 50 ל-90 נמול/ל (בכללית). רמות גבוהות מדי של ויטמין D נמאו קשורות בעליה במחלות כלי הדם של הלב.

אם ניתן טיפול תרופתי באוסטיאופורוזיס אין צורך להוסיף ויטמין D - לא מדויק. כיום קיימות מספר אופציות לטיפול במחלה. משפחת התרופות העיקרית לטיפול באוסטיאופורוזיס הן תרופות נוגדות פרוק עצם . תרופות אלו מונעות את פירוק העצם ובכך גורמות לשינוי ביחס הכוחות של תהליכי בנייה ופירוק, לטובת בניית העצם. מכיוון שהוכח כי יעילות הטיפול התרופתי גבוהה יותר בקרב הנשים אצלן רמות הוויטמין D היו תקינות בהשוואה לאלו בעלות הרמות הנמוכות של הוויטמין, יש לשלב בין התרופות לויטמין D ובין צריכה מספקת של סידן בתזונה או באמצעות תוסף.