מאשה לאשה - לוגו

מאשה לאשה - לוגו

אחת לחודשיים שלושה נפגשת קבוצת הנשים, המורכבת מרופאות מתחומים שונים, פסיכולוגית, דיאטנית וסקסולוגית. המפגש כולל הרצאה של אחת מחברות הקבוצה בנושא גיל המעבר, שאלות שמעסיקות את חברות הקבוצה, לעיתים הצגת מקרים וגיבוש תכניות משותפות להעמקת והרחבת הידע על גיל המעבר.

בבלוג זה אביא אחת לכמה שבועות נושא אחר של אחת מחברות הקבוצה. נפתח בדבריה של ד''ר ליאורה אברמוב, על הפרעות בתפקוד מיני של האישה.

הפרעות בתפקוד מיני בנשים
דר' ליאורה אברמוב
גינקולוגית בכירה
מנהלת המרפאה לטיפול מיני במרכז הרפואי ת"א

תפקודה המיני של האישה מופרע לעיתים בשל סיבות שונות גם פיזיולוגיות וגם רגשיות. בסיבות הפיזיולוגיות
ניתן למנות מחלות, תרופות, ניתוחים, שינויים הורמונאליים; בסיבות הרגשיות דכאון, מתחים, עייפות, קשיים זוגיים
או ירידה במשיכה לבן הזוג.

ירידה בהתעוררות מינית

התעוררות מינית באישה מאופיינת בהופעת נוזל הסיכה, כתגובה לגירוי מיני ממשי או דמיוני. הפרשת הנוזל מדפנות הנרתיק מופיעה תוך שניות מהתחלת הגירוי והיא יכולה להתגבר או להעלם כתוצאה ממידת המוכנות של האישה לקבל את הגירוי המיני ולהיענות לו. בגיל המבוגר, עם הירידה בהורמון האסטרוגן והפגיעה בזרימת הדם הנרתיקית וברגישות העצבית, מדובר על קושי להגיע להתעוררות מינית אצל כמעט מחצית הנשים. קיים קושי לבודד הפרעה זו מהפרעות של אורגזמה או ירידה בחשק המיני, אך כשמאתרים את הגורמים המונעים עוררות מינית, אפשר לטפל בבעיה בתכשירים הורמונאליים מקומיים או סיסטמיים, טיפול במצב הבריאותי של האישה, שינוי טיפול תרופתי ועוד.

ירידה בחשק המיני

ירידה בחשק המיני הינה ההפרעה השכיחה ביותר בקרב נשים בכל גיל, וזו גם ההפרעה הקשה ביותר לטיפול. שכיחות ההפרעה יכולה להגיע ל-50% מהנשים אחרי גיל המעבר, אבל ככל שעולים בגיל אחוז הנשים שנמצאות במצוקה מכך יורד, ולמעשה רק 10% מוטרדות מהבעיה.

קיימים סוגים שונים של חוסר חשק מיני - כשאין חשק מיני כלל לאורך החיים והאישה מגדירה עצמה כא-מינית; כשהחשק המיני נעלם או יורד בשלבים מסוימים של החיים; או כשיש ירידה בחשק המיני הדרגתית לאחר גיל המעבר. לאחר שמאתרים את מקור הבעיה, הטיפול המומלץ יכול להיות נפשי, פרטני או זוגי, או טיפול תרופתי.

משגל כואב

משגל כואב (דיספראוניה) הוא בעיה אבחנתית קשה שנעה בין בעיה גופנית לבין הפרעה רגשית או שילוב של השתיים. מבחינים בין דיספראוניה שטחית - כאשר הכאב קורה מיד עם החדירה, לבין דיספראוניה עמוקה - כשתחושת הכאב מופיעה עם תנועות המשגל בבטן התחתונה. במקרים של דיספראוניה שטחית, חשוב לשלול סיבות גופניות, לבצע ברור זוגי ומיני והערכה של המצב הנפשי.הסיבות האפשריות לדיספראוניה עמוקה כוללות ממצאים גופניים כמו הידבקויות, גידולים, שרירנים, ציסטות שחלתיות, אנדומטריוזיס, והטיפול הרפואי בהן הוא בדרך כלל ניתוחי. במקרים מסוימים, שבהם ההערכה היא שיש גירוי עצבי הגורם לכאב כרוני, ניתן להפנות את האישה למרפאות הכאב המתמחות בטיפול בתסמונות כאב כרוני.

קשיי אורגזמה

לעיתים, במהלך גירוי מיני ולמרות תחושה של התרגשות והתעוררות מינית גבוהה, חווה האישה העדר אורגזמה, או ירידה בעוצמות של תחושות האורגזמה, או קושי בהשגת האורגזמה. כ-30 אחוז מהנשים בכל גיל סובלות מקושי זה. הטיפול בבעיה ברובו נפשי. כשהאישה מגיעה לאורגזמה במצבים מסוימים ובאחרים לא, מלמדים את בני הזוג להגיע לפתיחות ולתקשורת מינית טובה. בגיל מבוגר באישה שחוותה פעם אורגזמה ואיבדה את התחושה יש מקום לחפש בעיות רפואיות.

בגיל המעבר ולאחריו

בגיל המעבר, עקב הירידה הדרמטית בהורמוני המין המופרשים מהשחלות, כמו אסטרוגן ובהמשך גם טסטוסטרון, חלה ירידה בתפקוד המיני המתבטאת בכל אחת מההפרעות שהוזכרו. גם לבעיות בזוגיות ולקשיים נפשיים יש חלק בירידה בתפקוד המיני.

הירידה בכמות האסטרוגן המקומית בנרתיק גורמת לירידה ברטיבות הנרתיקית הקורית בזמן גירוי מיני, ולכן לתחושת יובש נרתיקי, לכאבים בזמן קיום יחסי מין ולקשיי חדירה. כ-50% מהנשים שלא נוטלות טיפול הורמונלי חליפי לאחר 3 שנים מהפסקת הווסת תסבולנה מתופעה זו. גם האורגזמה יורדת בעוצמתה עקב ירידה בזרימת הדם לנרתיק, ירידה בחוזק שרירי הנרתיק, וירידה בתחושה הנרתיקית.

טיפול יעיל לכול התופעות האלה הוא טיפול הורמונלי סיסטמי או מקומי. טיפולים נוספים - פיזיותרפיה של רצפת אגן ובמידת הצורך טיפול מיני, פרטני או זוגי.