במרפאת האורטיקריה שלנו מטופלים מאות נשים, גברים, ילדים וילדות הסובלים מאורטיקריה כרונית על כל גווניה, ואכן למחלה פנים רבות: אורטיקריה ספונטנית, מושרית, שילוב בין השתיים, ועוד. עם זאת, ולמרות המגוון הרחב של המטופלים, השונות בין מטופל למטופל וההבדלים במאפייני המחלה, שלוש שאלות נשאלות על ידי כל מטופל ומטופלת:

  1. איך את יודעת שזו אורטיקריה?
  2. למה זה קרה לי?
  3. ו...מתי זה יעבור?

לקריאה נוספת על אלרגיה:
בלוג האלרגיה: האם בקרוב כל ילד יסבול מנזלת אלרגית?

מה זו אורטיקריה ואיך אני יודעת שזה זה?

אורטיקריה הוא שמה המקצועי של תפרחת עורית בעלת מראה טיפוסי "כמו עקיצות". באורטיקריה לעיתים קרובות אין מדובר ב"עקיצה" אחת או מספר "עקיצות", אלא בעשרות נגעים, חלקם בגודל של עקיצה קטנה או בינונית וחלקם יכולים להיות אפילו בקוטר של 10-15 ס"מ (giant urticaria).

נגע אורטיקריאלי בודד מורכב משני אלמנטים: נפיחות (wheal) ואודם (flare), בהשוואה לעור החיוור מסביב. אל התפרחת במחלת האורטיקריה מתלווה לעיתים קרובות גם בצקת של הרקמות העמוקות (אנגיואדמה). כ-40% מהמטופלים  ידווחו על בצקת של השפתיים, העיניים, כפות ידיים וכו'. אנגיואדמה היא גם עמוקה יותר וגם ארוכה יותר ויכולה להמשך גם יומיים-שלושה (1-3).

הופעה של "תפרחת אורטיקריאלית", גם אם היא בעלת המראה הטיפוסי, אינה מספיקה כדי לקבוע שמדובר במחלת האורטיקריה. לשם כך נדרשים שלושה מרכיבים נוספים:
1. אורטיקריה מגרדת: תפרחת שאינה מגרדת (לפני שהמטופל לקח טלפסט או אנטי היסטמין אחר) ובעיקר אם היא צורבת או כואבת היא סמן מתריע למחלה אחרת.
2. הנגע האורטיקריאלי הבודד נעלם לרוב תוך שעות ועד 24 שעות: התפרחת יכולה להופיע ולהעלם לאורך ימים, אך הנגע האחד ייעלם ו"יופיע במקום אחר" לאורך היממה.
3. הנגע שנעלם "לא משאיר סימן": כלומר, לאחר היעלמותו העור נראה בריא וצבע העור חוזר לקדמותו.

תפרחת שאינה עונה על הקריטריונים הללו, או שהיא מלווה חום, עלייה במדדי דלקת (שקיעת דם, CRP), כאבי מפרקים או תסמינים מערכתיים אחרים היא אולי "אורטיקריאלית" אך איננה אורטיקריה. חולים אשר מחלתם א-טיפית דורשים בירור המכוון למחלות אוטואינפלמטורית, וסקוליטידיות ואחרות, המבוצע במרפאה לאורטיקריה.

אורטיקריה - למה זה קורה?

מחלת האורטיקריה נחלקת לשתי קבוצות: חדה וכרונית. חלוקה זו היא שרירותית ונקבעת על פי משך המחלה: עד שישה שבועות זו אורטיקריה חדה, ומעל שישה שבועות זו אורטיקריה כרונית (1). המציאות שרירותית פחות, ומרבית החולים עם אורטיקריה חדה יסבלו ממנה במשך מספר ימים ועד שבוע/שבועות בלבד, ואילו מרבית המטופלים אשר מחלתם נמשכה 5 שבועות, יסבלו ממנה גם לאחר שישה שבועות. במילים אחרות כל אורטיקריה כרונית הייתה למשך שישה שבועות אורטיקריה חדה.

לא רק לוח השנה מבדיל בין אורטיקריה חדה לאורטיקריה כרונית. בין השתיים קיימת שונות בשכיחות, בגורמים ובבירור הנדרש לכל אחת. אורטיקריה חדה שכיחה מאוד, ולמעשה 1 מכל 5 קוראים של הבלוג הזה יסבול לפחות פעם אחת בחייו מאורטיקריה (חדה).  אורטיקריה חדה או כרונית היא תוצאה של פעילות מוגזמת של תאי הפיטום בעור וברקמות תת-עוריות. אך אורטיקריה חדה, בניגוד לאורטיקריה כרונית, היא לעיתים תוצאה של תגובה אלרגית למזון, תרופה, עקיצת דבורה וכדומה. ב-90% מהתגובות האלרגיות-אנפילקטיות, התגובה תכלול גם תסמינים עוריים, לרוב אורטיקריה, ובמקרים אלו נדרש בירור אלרגי מלא. תגובה עורית זו, קשה ככל שתהיה, תחלוף לרוב תוך שעות (לעיתים ימים) לאחר הפסקת החשיפה לאלרגן. אורטיקריה חדה יכולה להופיע גם כנלווית למחלות זיהומיות, מצבי דחק וגורמים אחרים שאינם אלרגים (2,4).

שמה העברי של האורטיקריה הוא "סרפדת", בשל דמיון מסוים בין תפרחת זו לתגובה העורית לאחר מגע בצמח הסרפד. התגובה למגע בשערות הסרפד אינה תגובה אלרגית, אלא תגובה לחומרים צורבים (רעלנים) המצויים בשערות הקוצניות של עלה הסרפד, דוגמת סרוטנין והיסטמין. באותו האופן גם אורטיקריה כרונית, הפוגעת ב-0.5%-1% מכלל האוכלוסיה בישראל היא ב-98% מהמקרים לא אלרגית, אלא מחלה אימונית/אוטואימונית. באורטיקריה כרונית יש שפעול יתר של תאי מערכת החיסון בעור ובפרט תאי פיטום על ידי מנגנונים שונים, למשל נוגדנים עצמיים המכוונים נגד תאי הפיטום. בהתאם, הבירור של אורטיקריה כרונית לא כולל בירור אלרגי, אלא בירור אימונולוגי, והטיפול מתמקד בויסות מערכת החיסון: חסימת תוצרי השחרור של תאי פיטום (היסטמין, לויוקוטריאנים ואחרים), ייצוב ודיכוי פעילות תאי פיטום, ותאי חיסון האחרים (בזופילים, תאי T ועוד) (2).

אחרון אחרון חביב – מתי זה יעבור?

אורטיקריה חולפת באופן עצמוני, החדה תוך ימים ועד מספר שבועות, והכרונית תוך שישה חודשים בכ-50% מהמטופלים. בהתאם, אצל כמחצית מהלוקים באורטיקריה כרונית המחלה תתמיד חודשים ארוכים ואפילו שנים
(כ-20%-30% מהחולים באורטיקריה כרונית יסבלו ממנה לאחר שנה, וכ-10%-15% שנתיים ואפילו חמש שנים ויותר)(2,4).

אז צריך ללמוד לחיות עם זה? זהו שלא!

היום יש בידינו מערך טיפולי המאפשר להגיע להפוגה מלאה של המחלה גם בשלב החד וגם בשלב הכרוני, וללא תלות בשימוש ממושך בסטרואידים (2). לאחר בירור ראשוני המאשש כי אכן מדובר במחלת האורטיקריה ובפרט בזו הכרונית נדרשת התאמת טיפול למטופל, לווריאנט של המחלה (למשל אורטיקריה כרונית ספונטנית ו/או מושרית) ולחומרת המחלה (אשר יכולה להשתנות לאורך המעקב גם אצל אותו המטופל).

האם הטיפול הוא "לכל החיים"? לא בהכרח! 

גם לחולים הלוקים באורטיקריה כרונית עקשנית המתמידה לאורך חודשים ארוכים יש סיכוי של 50% להשגת הפוגה מלאה והפסקת הטיפול. במילים אחרות, גם את הפסקת הטיפול צריך להתאים למטופל, לווריאנט של המחלה ולחומרתה.

מקורות: 

1. Shalom G, Linder D, Comaneshter D, Nathan A, Bitterman H, Agmon-Levin N, Cohen AD. Healthcare Services Utilization and Drug Use in Patients with Chronic Urticaria. J Invest Dermatol. 2015; 135(12):3187-3189.

2. Agmon-Levin N, Kessel A, Maoz Segal R, Rottem M, Tal Y, Confino-Cohen R, Tobi E. RECOMMENDATION FOR EVALUATION AND TREATMENT OF CHRONIC URTICARIA - THE ISRAELI ASSOCIATION FOR ALLERGY AND CLINICAL IMMUNOLOGY. 2017; 156(6):385-389.

3. Vadasz Z, Tal Y, Rotem M, Shichter-Confino V, Mahlab-Guri K, Graif Y, Kessel A, Agmon-Levin N, Maoz-Segal R, Kivity S, Benor S, Lachover-Roth I, Zeldin Y, Stein M, Toker O, Hassoun G, Bezalel-Rosenberg S, Toubi E, Asher I, Sthoeger Z; Israeli Forum for investigating and treating Chronic Spontaneous Urticaria (CSU). Omalizumab for severe chronic spontaneous urticaria: Real-life experiences of 280 patients. J Allergy Clin Immunol Pract. 2017 Nov - Dec;5(6):1743-1745.

4. Zuberbier T, Aberer W, Asero R, Abdul Latiff AH, Baker D, Ballmer-Weber B, Bernstein JA, Bindslev-Jensen C, Brzoza Z, Buense Bedrikow R, Canonica GW, Church MK, Craig T, Danilycheva IV, Dressler C, Ensina LF, Giménez-Arnau A, Godse K, Gonçalo M, Grattan C, Hebert J, Hide M, Kaplan A, Kapp A, Katelaris CH, Kocatürk E, Kulthanan K, Larenas-Linnemann D, Leslie TA, Magerl M, Mathelier-Fusade P, Meshkova RY, Metz M, Nast A, Nettis E, Oude-Elberink H, Rosumeck S, Saini SS, Sánchez-Borges M, Schmid-Grendelmeier P, Staubach P, Sussman G, Toubi E, Vena GA, Vestergaard C, Wedi B, Werner RN, Zhao Z, Maurer M; Endorsed by the following societies: AAAAI, AAD, AAIITO, ACAAI, AEDV, APAAACI, ASBAI, ASCIA, BAD, BSACI, CDA, CMICA, CSACI, DDG, DDS, DGAKI, DSA, DST, EAACI, EIAS, EDF, EMBRN, ESCD, GA²LEN, IAACI, IADVL, JDA, NVvA, MSAI, ÖGDV, PSA, RAACI, SBD, SFD, SGAI, SGDV, SIAAIC, SIDeMaST, SPDV, TSD, UNBB, UNEV and WAO. The EAACI/GA²LEN/EDF/WAO guideline for the definition, classification, diagnosis and management of urticaria. 2018 Jul;73(7):1393-1414

 

המידע מעודכן לאפריל 2019