יעילות החקיקה בגרימת שינוי הרגלים הוכחה בצורה מרשימה בירידה הניכרת בשיעור המעשנים. חקיקה נבונה בנושאי המזון יכולה להיות לתועלת גדולה אף יותר, אך עבודה מאומצת של לוביסטים מטעם תעשיית המזון כרסמה בהצעת חוק המזון ועקרה את שיניה אחת לאחת

בעקבות המחאה החברתית ב-2011, הוקמה ועדה ממשלתית לניסוח חוק המזון. מטרת החוק הייתה להוזיל את מוצרי המזון הבסיסיים על ידי הגברת התחרות בשוק, פירוק המונופולים הגדולים של יצרני המזון, חשיפת מוצרי המזון ליבוא מתחרה ופיקוח סלקטיבי על מחירים. לאחר שלוש שנות דיונים, ההר הוליד עכבר. עבודה מאומצת של לוביסטים מטעם תעשיית המזון כרסמה בהצעת החוק ועקרה את שיניה אחת לאחת. ההצעה המונחת כעת לפני הכנסת היא צל חיוור של ההצעה המקורית. המונופולים הגדולים נותרו על כנם, מחיר מוצרי המזון הבסיסיים לא ירד. יודעי דבר טוענים כי החוק יאפשר דווקא עליית מחירים.

עבודה מאומצת של לוביסטים מטעם תעשיית המזון כרסמה בהצעת החוק ועקרה את שיניה אחת לאחת

הוועדה וויתרה מראש על כניסה לשדה המוקשים של בדיקת "שרשרת המזון", כלומר פערי המחירים בין התמורה לחקלאי או ליצרן הראשוני לבין המחיר לצרכן - פער הגבוה בישראל כפליים ויותר לעומת ארצות מפותחות במערב. הוועדה ויתרה על בדיקת מבנה שוקי המזון, הגופים הסיטונאים והמועצות השונות (מועצת הלול, הפירות, הירקות) והעלויות הנגזרות מקיומם ומצורת הארגון שלהם. בעיות אלו, חמורות ככל שתהיינה, הן רק חלק קטן מחוליי הרגולציה של תעשיית המזון.

עם ישראל הולך ומשמין. כיום, מחצית האוכלוסיה הבוגרת סובלת מעודף משקל וכ-20% הם שמנים ממש, לפי ההגדרות המקובלות ברפואה. חמור  מזה, שיעור הילדים ובני הנוער השמנים נמצא בקו עלייה רציף. עודף המשקל וההשמנה אחראים לתחלואה ענפה הכוללת סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם, מחלות מפרקים וכן עודף תחלואה בשורה ארוכה של מחלות ממאירות כמו סרטן לבלב, סרטן קיבה, סרטן הרחם ואחרים. מלבד הפגיעה המשמעותית בבריאות ובאיכות החיים, התחלואה הנגרמת או המוחמרת על ידי השמנה מכלה יותר מ-25% מסך ההוצאה הלאומית לבריאות.

מלבד הפגיעה המשמעותית בבריאות ובאיכות החיים, התחלואה הנגרמת או המוחמרת על ידי השמנה מכלה יותר מ-25% מסך ההוצאה הלאומית לבריאות

לו היינו מצליחים למנוע השמנה, סכומי עתק היו מתפנים לשיפור מערכת הבריאות, לצמצום הפערים בין מרכז לפריפריה, להכנסת תרופות וטכנולוגיות לסל הבריאות וזאת בנוסף לעלייה בתוחלת החיים ובאיכות החיים.

חקיקה כשלעצמה אינה יכולה למנוע  אכילת יתר, אך יש בה כדי לעודד מגמות ולהשלים מאמץ הסברתי. הדוגמאות הבולטות לפוטנציאל חקיקתי בתחום זה הן איסור מכירת משקאות המכילים סוכר בבתי ספר, חיוב היצרנים לציין את הערך הקלורי ואת הרכיבים השונים במוצרי מזון תעשייתיים, במקום בולט, בדפוס גדול ובפורמט אחיד כך שהציבור יוכל לקרוא ולהבין את הכתוב.

כיום, רוב המוצרים מופחתי הקלוריות, דלי השומן ודלי הסוכר, יקרים יותר מן המוצרים הרגילים. פיקוח על מחירים יכול לכוון לכך שמחירי מזון בריא יהיו נמוכים מהמוצרים המקבילים. מדוע חלב המכיל 1% שומן לא יהיה זול יותר מחלב המכיל 3%? הוא הדין בגבינות וביוגורט ושאר מוצרי החלב. סבסוד מוצרים אינו מקובל כיום בכלכלה הליברלית החופשית. אך למען קידום הבריאות, ראוי לשקול סבסוד סלקטיבי למזון בריא. בפינלנד, התחלואה במחלות לב פחתה משמעותית לאחר שהממשלה כפתה בחוק על יצרני החלב להוריד את אחוז השומן.

יעילות החקיקה  בגרימת שינוי הרגלים הוכחה בצורה מרשימה בירידה הניכרת בשיעור המעשנים. חקיקה נבונה בנושאי המזון יכולה להיות לתועלת גדולה אף יותר. ההוצאה הלאומית לבריאות נמוכה בישראל לעומת מדינות אירופה. אולם, בישראל זו אינה באמת הוצאה לבריאות אלא לטיפול במחלות. ההוצאה למניעת תחלואה היא אפסית. יש תכניות מגירה שונות למניעת השמנה בילדים, לטיפוח אורח חיים בריא לשיפור איכות המזון, אך אף אחת מאלו לא יצאה מן המגירה. תקציבים זעירים שיועדו למטרות מניעת מחלות נגנזו.

"אגורה המושקעת במניעה חוסכת שקל בטיפול". אמת ישנה זו נעלמה מעיני כנסת ישראל וממשלתה.