לאחרונה פורסם מחקר  ובו החוקרים בדקו האם לחולים ישראלים יש העדפות לגבי לאום של האחות המטפלת בהם והאם יש הבדל ברמת האמון שהם חשים כלפי אחים ואחיות ממוצא שונה משלהם. החוקרים מסכמים שעל פי הממצאים, מרבית המטופלים במערכת הבריאות בישראל, הן יהודים והן ערבים, מעדיפים שהטיפול שיקבלו יהיה מאח או אחות מהלאום שלהם. כך גם רמת האמון במטפל מאותו לאום דורגה בהתאמה להעדפת המטפל.

כאיש צוות רפואי מזה מספר שנים במערכת הבריאות ובבתי חולים במיוחד, לדעתי יש אסימטריה עצומה בין הממצאים של המחקר לבין מה שקיים במציאות ברחבי בתי חולים.

אחת הסיבות שמאפשרות דו-קיום וקשר בין הצוותים הרפואיים ובין מטפל ומטופל היא העובדה שהפוליטיקה נמצאת מחוץ לתחום במקצוע, המערכת המשותפת והשוויונית מאפשרת היכרות והסרת מחיצות וכן קיומה של מטרה אחת ויחידה - טיפול בחולים.

שרית גרוס, אחות אחראית במחלקה פנימית בבית חולים בחיפה מזה 25 שנים, סיפרה: "מימי לא זכור לי ולו מקרה ואף בודד אחד, אשר בו חולה או בן משפחתו ניגשו אלי או למי מסגני וביקשו שאחות מלאום מסוים תטפל בהם. אוכלוסיית המטופלים שלנו מגוונת - מלאומים שונים וכך גם אוכלוסיית הרופאים והאחיות, כך שתיאורטית, אילו מטופלים היו מעדיפים מטפל מהלאום, הייתי נתקלת בזה מדי פעם. הטענה מופרכת בעיני", אומרת האחות גרוס, "ואם היא קיימת, היא נדירה שבנדירות, ואני וחבריי כאמור, מעולם לא נתקלנו בה".

בעיה קלאסית שעלולה לעמוד מול המטפל בהקשר של יחסיו עם המטופל נוגעת לעניין השפה, למשל חולה שאינו יודע את השפה העברית או אינו יכול להתבטא בצורה מדויקת ולהסביר את מצבו או את תלונותיו. לכן, בחירת רופא או אחות דוברי אותה שפה מקלה את תהליך התקשורת בין המטפל למטופל.

דילמה שתמיד ניתן להתמודד איתה בצורה חלקה היא למשל במקרה של אישה דתייה שמבקשת להיבדק על ידי רופאה או אחות כי היא שומרת על הרגלים דתיים או ערכים דתיים  מסוימים שמונעת ממנה להיבדק על ידי גבר. כל זה נמצא תחת כותרת החופש לבחור במטפל ולא בחירה על רקע לאומני. החולים הם אנשים תבוניים והם מבינים כי המרחב הטיפולי בטוח להם, מוגן ומהווה זירה אשר שוחרת את שלומם ואת בריאותם והם מנכסים לצוותים המטפלים באופן אינטואיטיבי אמון, הערכה בוודאי ובוודאי את הידיעה כי כולנו למען בריאותם ושלומם ללא הבדלי גזע, מין, דת או לאום.

ד"ר חוזימה חמאיסי, רכזת תחום מחלות זיהומיות, כללית מחוז צפון, אמרה: "מערכת הבריאות משקפת בצורה הטובה והמהימנה ביותר את כל גווני החברה. מערכת בריאות שעובדים בה ומטופלים בה, אחד לצד השני כל בני הדתות; ילידי הארץ לצד עולים ותיקים וחדשים; עשירים לצד עניים ועוד - מודל מושלם לדו קיום שבו מוצגת קשת רחבה של דתות ודעות – כולם מטפלים בכל החולים, בכל הילדות והילדים. כשילד נכנס למרפאה במצב חירום, זה לא מעניין את ההורים שלו איפה מתפללת הרופאה שמטפלת בו או איפה גר האח שמכניס לו כרגע עירוי. מעניין אותם רק שהילד יהיה בסדר".

בניית הקשר הטיפולי היא שלב משמעותי בתהליך ההחלמה אשר מבוסס על אופי המטפל , תכונתו והיחס כלפי מטופל וכל זה מבוסס על חינוך טוב בבית ובסביבה ולא על מגדר, מגזר או צבע. כדי שתהליך הטיפול יהיה יעיל יש צורך ביצירת אמון שהיא המפתח להצלחה. במערכת יחסים הבנויה על כבוד הדדי, תקשורת בונה ושיתוף פעולה למען המטרה המשותפת, גדלים הסיכויים להטבה והקלה על סבלו ומצוקותיו של מטופל.

לעלום לא אשכח את המשפט של אבא שלי זכרונו לברכה, כשבאחד האשפוזים אמר לי: "הרופאה היהודיה הזאת היא תותחית ואני סומך עליה". אני לא אשכח המשפט שנאמר מאחורי הגב של אחד הקולגות שלי במהלך ביקור: " רופא הזה, אם יגיד מילה, הכל יתבצע". הוא היה ערבי אגב.

רמונה כהן, אחות במחלקה פנימית במרכז הארץ מעל 15 שנה: "ממה שאני התרשמתי במהלך שנות עבודתי כאחות בבית חולים שרוב המטופלים בו הם יהודים וחלקם הגדול דתיים - הם שבעיי רצון מהטיפול של רופאים מהמגזר הערבי, משבחים אותם, מציינים אותם כמקצועיים, אדיבים ומסבירי פנים. לא פעם נתקלתי בתגובות מצוינות ולא זכור לי שבמהלך כל השנים הללו שמטופל סירב לטיפול מאח או רופא ערבי, אני מאמינה בדו קיום ומאחר ואנחנו חיים באותה מדינה, לומדים ועובדים יחד, אנחנו למעשה אוכלוסיה אחת שלמה ולכן לא אמורה להיות השפעה של הלאום על מהלך הטיפול".

בתוך כותלי בית החולים ישנם הרבה סיפורים של תמיכה וחמלה, יחס נהדר ואמונה בין מטפלים ערבים ויהודים לבין מטופלים מכל העדות, וזה ממש לא נדיר ולהפך, מה שנדיר דווקא אלה המקרים שבהם משפחה ביקשה לעבור חדר בגלל שיש משפחה ממגזר שונה.

כולנו מבינים - אדם שנפתח ומשתף איש מקצוע, חייב לסמוך על הידע המיומנות והיכולת שלו לספק לו את היחס והטיפול המותאם בשבילו. בנוסף, מטופל שמרגיש רגשות חיוביים כלפי המטפל יוכל להיפתח ולסמוך עליו בקלות רבה יותר בלי קשר למוצא, דת.

חובתו של הרופא או האח/ות לפעול למימוש זכותו של כל אדם לקבל טיפול רפואי נאות הינה חובה משפטית ואתית שניצבת בליבת המקצוע. מכאן צומחת חובתו של צוות רפואי להעניק שירות רפואי לכל אדם באשר הוא אדם, בהתבסס על הצדקה רפואית ושיקולים מקצועיים בלבד.

כולנו מודעים לזה שמערכת הבריאות מהווה עדות והוכחה לכך כי מקומות עבודה הם נדבך חשוב ביותר, ואולי הבסיס, בדרך לבניית חיים משותפים תקינים וליצירת חברה בריאה במציאות מסוכסכת ומורכבת. זהו ההון האנושי שניצב ביסוד המצוינות של מערכת הבריאות בארץ.

כדי שנצליח להמשיך לחיות בדו קיום והבנה, עלינו לטפל בהרבה מאוד בעיות חינוכיות, ערכיות וחברתיות, אלימות, משאבים שווים וכו'. עלינו לעשות את זה לפני שהקיצוניות תשתלט על כולנו ואז תוצאות המחקר יהיו אכן אמיתיות.