אל נושא ספרות ורפואה הגעתי בזכות התנסותי בשני התחומים. אני רופאה בהכשרתי, בוגרת הפקולטה לרפואה על שם סאקלר באוניברסיטת תל-אביב. עם השנים התקרבתי למדעי הרוח והפכתי סופרת – עובדה שפתחה לי צוהר אל עולם היצירה, ופיתחה בעולמי את הכושר להתבונן באדם מפרספקטיבה רחבה ושלמה יותר.
נוכחתי לדעת שבכתיבה יש מרכיב יצירתי, אישי מאוד, שאין דומה לו בעשייה אחרת. אני נזכרת בזווית ההתבוננות פנימה במהלך כתיבת ספרי הראשון, הבית על האגם, בהוצאת "ידיעות אחרונות" ב-2004. התרגשותי מפרסום ספר הביכורים הייתה גדולה פי כמה מזו שלאחר פרסום עבודת המחקר שלי [1] בהנחיתו של פרופ' דני גור מהמחלקה לניתוחי לב בביה"ח שיבא.
עד כה כתבתי רומנים, קובצי סיפורים, אלבום איורים וספר הגותי, כאשר הספר הנוכחי הוא ספר העיון השני פרי עטי, הרואה אור לאחר מרטין בובר - מבט מקרוב[2].
כמו סופרים־רופאים רבים, בכל אחד מספרי מוזכרות אנקדוטות מעולם הרפואה, אם כי אירועים אלה לא מהווים את תוכנם העיקרי של הספרים. החיבור בין שני התחומים הביא אותי לתכנן את קורס ספרות ורפואה במיוחד עבור הסטודנטים לרפואה בפקולטה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב, ואף להוסיף ולחקור את הקשר בין ספרות ורפואה ביצירות סופרים ומשוררים ישראלים ובני לאומים שונים, שביצירותיהם התעמקתי במהלך שיעורי הקורס. פן אחר של קשר זה, אשר מצא את ביטויו בקורס, הוא ההשפעה של תמונת הרפואה כפי שהיא משתקפת בספרות על הרופאים שהוזמנו להגיב על דברי הסופרים.
כך נולד ספרי הרהורים על ספרות ורפואה - דילמות ביחסי רופא חולה שבו אני משלבת מחקר ספרותי לצד תיאורים של מחלות ומצבים רפואיים, דיונים פילוסופיים, אתיים, היסטוריים ומשפטיים הנוגעים לעולם הרפואה.
בתקופתנו, כאשר מקצוע הרפואה הולך ונשען על טכנולוגיות מתקדמות לאבחון וטיפול, כשהמימד האנושי ביחסי רופא חולה הולך ומתמעט וגוברת תחושת הניכור עולה תרומתו של העיסוק בהומנות ברפואה להחזרת האנושיות למקצוע. במקביל, ככל שמעמיקה הדרישה להתמקצעות בענפי הרפואה השונים כך פוחתת אפשרותו של הרופא להעשיר את עולמו הרוחני בתחומים שאינם רפואיים גרידא. דמותו של הרופא בימינו התרחקה רבות מזו שאפיינה את הרופא בתקופתם של היפוקרטס וגלנוס, איבן סינא והרמב"ם, כאשר הרופא היה איש אשכולות ששילב מחקר מדעי ופילוסופיה.
מטרתי בספר זה היא, בהמשך להתנסותי האישית בקורס ספרות ורפואה, לחקור את הקשר רופא-חולה על כל רבדיו כפי שהוא משתקף בספרות ובהגות, ובדרך זו לתרום להחזרת הפן האנושי למקצוע הרפואה. דרך קריאת הספר יוכל הקורא להעשיר את עולמו הרוחני, לבחון את האספקטים הנרחבים הקשורים לעולם הרפואה ולרדת לעומקה של מורכבות הקשר רופא-חולה על הדילמות הסבוכות הניצבות לפתחו.
באמצעות ניתוח הטקסטים המופיעים בספר ובחינת תגובותיהם של גיבורי העלילה ביצירות סופרים, משוררים והוגים ישראליים (ממשתתפי קורס ספרות ורפואה) ואלה של רופאים ואנשי רוח נודעים בני לאומים שונים יוכל הקורא להתרשם מהתלבטויותיהם בדילמות הרפואיות והאנושיות המועלות בספר ומהפתרונות שמוצעים על ידם. חיבורם של אלה לניתוח אספקטים רפואיים-מדעיים בפני עצמם שמובאים בספר, מעמידים במרכז את זוויות הראיה של הרופא והחולה אך גם את התייחסותם של אלה שמעברו האחר של המתרס.אולם מעבר לנקודת המבט הכללית, הקורא יוכל גם להתרשם מיחס הגומלין שבין הביוגרפיה האישית של אנשי הספרות והרוח לבין המחלות והמצבים הרפואיים המתוארים בספריהם.
נקודת מבט נוספת המוצאת את ביטויה בספר תוך סקירה רטרוספקטיבית היא התייחסות החברה ככלל לאתיקה הרפואית באמצעות האָמנות, התקנות והחוקים שנקבעו בד בבד עם התפתחות הצרכים בחברה המודרנית.
אחת מנקודות המפגש המשמעותיות ביותר בין עולם הספרות לבין עולמות הרפואה והאתיקה הרפואית הוא העיסוק במחלות הנפש. מאז ומעולם היוותה דמותו של המשוגע מושא לפחד, רתיעה וחוסר הבנה כאשר תופעת השיגעון נחקרה בכל מהלך ההיסטוריה של האנושות, שבה נעשו ניסיונות להסבירה בהתאם לתפיסת העולם שרווחה בתרבויות שונות. החקר והעיסוק בשיגעון באים לידי ביטוי בספר לא רק בעולם הרפואה, אלא גם ביצירותיהם של סופרים, מחזאים, פילוסופים וסוציולוגים. בנוסף מעניינת במיוחד היא בחינתם של מצבים פסיכיאטרים ביצירות הסופרים שהופיעו בקורס ספרות ורפואה המעידה מחד גיסא על יחסם למחלות הנפש ומאידך גיסא משמשת עדות ביוגרפית ווידוי אישי על אנשים שהכירו ועל אחדים מבני משפחתם. בימינו ממשיכים לחקור את טבעו של השיגעון ומקורותיו, כאשר במונח "מחלת נפש" [3] נעשה שימוש רק בתקופה המודרנית. למרות הגישה הנוירו-ביולוגית הרווחת כיום וההתקדמות בטיפול התרופתי, הפסיכיאטריה עדיין מגששת אחר פתרון התעלומה ומנסה להוכיח את הקשר בין מבנה המוח ופעילותו לבין מרבית המחלות הפסיכיאטריות והטיפול בהן.
נושא חשוב נוסף שמוצא את ביטויו בספרות הוא השתקפות דמותו של הרופא בעיני החולה, בעיני החברה ואף בעיני עצמו. מתוך הטקסטים ניווכח לעתים בביקורת המשתלחת ברופא כאשר אני מתעכבת גם על דמותו האמביוולנטית של הרופא בתקופת מלחמת העולם השנייה, על הרופא שהקריב את עצמו למען הצלת האחר אך גם על בגידתו בשבועתו ובייעודו עת הפך למרצח. הטקסטים עוסקים גם בתכונות הנעלות המיוחסות לרופא כאשר אני מנסה להעביר לקורא שמוטב יהיה אם הרופא עצמו ימנע מחטא ההיבריס ויזכור תמיד שאין הוא אלא רק אדם.
נקודה מעניינת אחרת שמובעת בספר היא הסתכלות על דילמות ברפואה גם מזווית ראיה היסטורית. הקורא יוכל להיווכח, שבאופן מפתיע, רבות מהדילמות שהעסיקו את הרופאים לאורך ההיסטוריה זהות לאלה שבהן הם נתקלים בימינו.
לרופאים ולסטודנטים לרפואה- אני מקווה שקריאת הספר תעודד בהם את היצירתיות ובמקביל גם תתרום לפיתוח הדיאלוג רופא-חולה תוך שימת דגש על הגישה הנרטיבית והרפואית כאחד כאשר את סיפורי החולה הם יוכלו לתרגם לאנמנזה שהם מכירים מחייהם המקצועיים. באמצעות תהליך הקריאה יוכל קורא כזה להתמודד עם כאב, חרדה ואובדן באמצעות דמיון ופרשנות- תהליך שישכלל את הדיאלוגיזם [4] ויחדד אצלו את היכולת להזדהות עם נקודת המבט של האחר.
אני מאמינה שהתיאור המשולב ספרותי-רפואי, של המחלות שמוזכרות בספר, לא זו בלבד שיקבֵּע בזיכרונם של הסטודנטים לרפואה את סימניה השכיחים של המחלה ואת התנהגותה, אלא שהוא גם ישכלל את יכולתם להתמודד בעתיד עם מצבים בהם עדיין לא נתקלו במציאות.
כולי תקווה שבאמצעות העיסוק בטקסטים שמופיעים בספר יוכלו רופאים וסטודנטים לרפואה כמו גם סטודנטים בתחומים אחרים שעוסקים ביחסים בין בני אדם, ולמעשה כל אדם חושב, לפתח כלים שיסיעו בידם במהלך חייהם המקצועיים להיפתח לרפלקסיה עצמית, לדכא את השחיקה, להגביר את האמפטיה והיכולת לתקשר עם בני אדם בכלל ועם החולים המטופלים בפרט ולהתחבר מחדש לאלמנט האנושי -מרכזי שעמד בבסיס בחירתם במקצוע.
כאמור, הנושא שבחרתי לחקור בספר הוא רחב יריעה עד מאוד, ולכן החלטתי להתמקד בכמה נושאים עיקריים שבהם אני דנה בקורס ספרות ורפואה. לפיכך מכיל ספרי עשרה שערים:
- יחסי רופא-חולה, מחלות וביקורת על עולם הרפואה ביצירות סופרים.
- היבטים אתיים בקשר רופא-חולה.
- על השיגעון.
- המוח בעידן העתיק, הקורפוס ההיפוקרטי ושבועת היפוקרטס.
- על עגנון ועולם הרפואה, ועל רופאים מסתכנים.
- רופאים בתקופת מלחמת העולם השנייה.
- הנכות בספרות.
- מות החולה.
- עולם הרפואה ביצירות ד"ר לימור שריר
- הרצאות סופרים ודיונים בקורס ספרות ורפואה
בספר אני דנה בנושאים מגוונים הנחקרים גם מזווית ראייה אישית. בחלקם אני משתפת את הקורא בניסיוני האישי, מהיכרותי את עולם הרפואה ובדרך שבה תרגמתי ועיבדתי אותו ביצירותי.
בין השאר, מכיל הספר אינדקס של הגדרות ופירוט עדכני על אודות מחלות ומונחים רפואיים, ונספחים של חוקים ותקנות.
כולי תקווה כי הקורא ישתתף עמי במסע המרתק בנבכי הספרות והרפואה, מסע שיטביע בו חותם ויעודד הרהור ותהייה.
[1] J. Thorac Cardiovasc Surg. 1986 Nov;92(5):944-9.
Myectomy versus myotomy as an adjunct to membranectomy in the surgical repair of discrete and tunnel subaortic stenosis. Lavee J., Porat L., Smolinsky A., Hegesh J., Neufeld H.N., Goor D.A. tunnel+subaortic+stenosis%2F+lavee
[2] הוצאת כרמל, ירושלים.
[3] כיום נוטים להשתמש במונח "פגועי נפש".
[4] את המונח "דיאלוגיזם" טבעו חוקריו של הפילוסוף הרוסי מיכאיל מיכאילוביץ' בכטין )1895- 1975; מגדולי חוקרי הספרות והפילוסופים של המאה ה-20), בפרט צווטאן טודורוב וז'וליה קריסטבה. המונח בא לתאר תאוריה פילוסופית, השקפת עולם וכלי ניתוחי לפיו כל פעילות אנושית, ובפרט זו העוסקת בשיח, בין אם מדובר או כתוב, היא פעילות של דיאלוג בין אדם לזולתו.
Kleinman AM .The illness narratives: suffering, healing, and the human condition. New- York ,NY: Annals of family medicine; 2004:2:6 ) Michael Holquist, Dialogism (New Accents), Routledge, 2002 ISBN 978-0415280082.