נכון לכתיבת שורות אלו, אין טיפול יעיל או אסטרטגיה מונעת עבור נגיף הקורונה החדש (SARS-Cov-2) ולמחלת הקורונה שהוא גורם (COVID-19), שהוכרזה זה מכבר כמגיפה ע"י ארגון הבריאות העולמי (WHO). מגוון של תרופות וחיסונים נמצאים בבדיקה, פיתוח ושימוש נסיוני, אך נראה שאין לצפות לחיסון יעיל שיכסה בתקופה הקרובה את כלל אוכלוסיית העולם וישראל בפרט [1]. לכן, יש צורך באסטרטגיות נוספות כדי למנוע זיהומים בקרב אנשים ללא תסמינים.

מומחים מה-WHO הצביעו על אי ודאות בנוגע לכדאיות הגנה מבוססת נוגדנים כנגד נגיף הקורונה החדש. בנוסף, לאחרונה התגלו אנשים שנדבקו מחדש בנגיף הקורונה החדש במספר מדינות בעולם [2]. ייתכן שהידבקויות חוזרות כאלו מתרחשות ויתקיימו גם בישראל.

לאור המידע הנ"ל, שיפור מערכת החיסון המולדת (Innate immune system) באופן טבעי עשוי להיות הכרחי לטובת בריאות הציבור בארץ ובעולם. לאחרונה נמצא שיוד משפר את ההגנה הנגד-נגיפית של רירית מערכות הנשימה כחלק מהמנגנון הידוע הקיים ברוק ובדרכי הנשימה. בניסוי מעבדתי הודגם כיצד תמיסת 0.5% של יוד מנטרלת במהירות את נגיף הקורונה החדש ויכולה למלא תפקיד משלים בצמצום ההידבקות בנגיף, מעבר לציוד המגן האישי [3]. לפני שנים בודדות הודגם כיצד הזנת יוד בטלאי כבשים הקטינה משמעותית את עוצמת המחלה הנגרמת מנגיף נשימתי סינציאלי (RSV) ואת הנזק לריאות. בנוסף, התגלתה הפחתה בזיהום נגיף זה בטלאים בני שלושה שבועות שקיבלו תוספת יוד בתזונתם [4]. עם זאת, יעילות תוספת יוד לתזונה טרם הוכחה באופן חד משמעי כיעילה נגד התפשטות נגיף הקורונה החדש בבני אדם. אף על פי כן, יוד כלול ברשימת המינרלים החיוניים ביותר לתזונת האדם של WHO וידוע כי צריכה נאותה שלו בטוחה יחסית [5].

הנתונים שהוצגו עד כה יכולים להוות בסיס להשערה כי צריכת יוד נאותה בתזונה עשויה להיות אמצעי יעיל ובטוח בהתמודדות עם מגיפת הקורונה והתפשטותה. השערה זו יכולה לקבל חיזוק מנתונים אקולוגיים המראים שהתמותה היחסית כתוצאה ממגיפת הקורונה נמוכה ביפן (15 למיליון תושבים) לעומת הממוצע העולמי (העומד על 170), נכון לאמצע נובמבר 2020. כל זאת על אף העובדה ששיעור האוכלוסיה המבוגרת ביפן הוא מהגבוהים ביותר בעולם ושיעורי התמותה באוכלוסיות מבוגרות ממדינות מפותחות אחרות היו גבוהים בפער ניכר. לדוגמה, בשבדיה, אף היא בעלת נתח משמעותי של אוכלוסייה בוגרת, שיעורי התמותה הינם 609 למיליון [6]. במקביל, צריכת היוד הלאומית בשוודיה נמוכה מאשר ביפן, שתושביה בעלי צריכת יוד גבוהה יותר, גם ביחס לממוצע העולמי [7]. לא מיותר לציין שהן ממשלת יפן והן ההנהגה בשוודיה נקטו במדיניות סגר "רכה" ביחס למדינות אחרות. במילים אחרות, ייתכן שמשק היוד הלאומי הגבוה, בנוסף לסיבות אחרות, תורם לבריאות הציבור היפני בהתמודדות עם מגפת הקורונה.

התוקף האפידימיולוגי של השוואת נתוני התמותה עם קורונה ביפן לעומת הממוצע העולמי מוטל בספק אמנם, אך יש בממצאים על מנת להניח תשתית למחקרי המשך. לראיה, בתצפית על משק היוד הלאומי והתמותה עם קורונה למיליון תושבים בקרב מבחר מדינות עם מערכת בריאות מפותחת המונות מעל כחמישה מיליון תושבים, נצפית מגמה אפשרית של משק יוד נאות לצד שיעורי תמותה נמוכים [6, 7]. כפי שניתן לראות באיור שלהלן, בדרום קוריאה, ביפן ובאוסטריה שיעורי התמותה נמוכים לצד משק יוד לאומי גבוה יחסית לשאר המדינות. מנגד, שוודיה, הולנד, אירלנד וישראל מתאפיינות בתמותה גבוהה יחסית לצד משק יוד נמוך ביחס לשאר המדינות.

מעניין לציין שעל אף המסורת הצייתנית לכאורה של מרבית העם היפני והעם הגרמני, מדינותיהם נבדלות במשק היוד הלאומי ביחס הפוך: שיעורי התמותה עם קורונה גבוהים פי עשרה בגרמניה מאשר ביפן בעוד משק היוד הלאומי של הגרמנים מהווה רק שליש מאשר אצל היפני הממוצע [6,7]. יחד עם זאת, במטרופולינים הגדולים ביפן ובדרום קוריאה קיים נוהג עטיית מסיכות פנים ברחובות הסואנים מזה שנים רבות העשוי להסביר, לפחות בחלקו, את התמודדותן היעילה יחסית עם התפשטות הקורונה. אף על פי כן, בגרמניה והולנד הונהגה עטיית חובה של מסיכת פנים במקומות עם סיכויי הידבקות גבוהה בקורונה (כגון תחבורה ציבורית וחללים סגורים) עוד בתחילת המגיפה, אך נכון להיום שיעורי התמותה במדינות אלו גבוהים באופן ניכר לעומת דרום קוריאה ויפן. נתונים אלה מחזקים את ההשערה שמשק היוד הלאומי יכול להוות גורם מועיל בהפחתת תמותה עם קורונה באוכלוסיות במדינות מפותחות.

בהתחשב בנתונים הפתופיזיולוגיים, הקליניים והאקולוגיים שהוזכרו כאן, ניתן לשער שיוד חיוני לתפקוּד מיטבי של מערכת החיסון המוּבנית ועשוי להיות "שובר שוויון" במאבק במגיפת הקורונה, הן בריפוי והן במניעה. התועלת שבמניעת התפשטות הקורונה על ידי תוספת יוד בטוחה לתזונה ניתנת להשגה בקלות יחסית, בין היתר עקב סיכון נמוך לתופעות לוואי וספיגה יעילה במערכת העיכול האנושית [8].

לצד היתרונות הברורים, ישנם אתגרים בדרך לצריכה נאותה של יוד בציבור הרחב. מינרל זה נמצא בין היתר, באצות ים, מיני דגים, מלח מועשר ביוד, מוצרי חלב ניגר ממקור חי וביצים. עם זאת, בסדרת מחקרים שבוצע בארץ בעשור החולף, הודגם קשר בין מחסור יוד בתזונה לזפק באוכלוסיה בוגרת, כיצד השימוש במים מותפלים לשתייה מפחית את החשיפה ליוד בציבור וכן מחסור ברור ביוד במדגם ארצי של נשים הרות וילדים [9-11]. בהשתתפות כותב שורות אלו, גובשו במשרד הבריאות הישראלי המלצות תזונתיות לצריכת יוד נאותה בציבור, הכוללות בין השאר, התייעצות עם תזונאי/ת רפואי/ת ברשיון משרד הבריאות בטרם נטילת תוספי תזונה מכילי יוד. התייעצות מקדימה חשובה במיוחד לחולי בלוטת התריס, נוטלי תרופות, כאלה שחווּ מחסור ביוד במשך שנים רבות או אפילו נשים הרות ומניקות בריאות, שאינן בטוחות שהן צורכות מספיק יוד [12]. פעולה זו חיונית הואיל וצריכת יוד עודפת או מעבר מהיר או חד לתזונה עתירת יוד עלולים לגרום נזק לבלוטת התריס, לרבות יתר-תריסיות מואצת-יוד [13].

על אף ההמלצות, נראה כי מדיניות זו טרם הניבה שיפור צריכת יוד באוכלוסיות ישראליות [14]. מכל מקום, במדינות רבות בעולם נמצא שתוספת יוד למלח שולחן מצמצמת את מחסור היוד בציבור [9]. מלבד זאת, מודגש כי ככל הנראה עד שליש מאוכלוסיית העולם מושפעת ממחסור ביוד בתזונה [5]. לאור שיעורי התמותה, העלויות הגבוהות של שירותי הבריאות וההשלכות הכלכליות העצומות של מגיפת הקורונה, חשוב שקובעי המדיניות יבחנו ברצינות ובהקדם האפשרי תיסוף יוד לציבור הרחב, לרבות באמצעות העשרת מזונות (בחקיקה במידת הצורך), בייחוד לאור העובדה שמדיניות זו אפשרית, זולה ובטוחה יחסית.

מקורות: 

  1. Ministry of Health. Covid-19 FAQ. 2020. Available at: https://www.gov.il/he/departments/faq/faq-coronavirus
  2. Tillett R, Sevinsky J, Hartley P et al. Genomic Evidence for a Case of Reinfection with SARS-CoV-2 Lancet Infect Dis. 2020. DOI:https://doi.org/10.1016/S1473-3099(20)30764-7
  3. Frank S, Brown SM, Capriotti JA, Westover JB, Pelletier JS, Tessema B. In Vitro Efficacy of a Povidone-Iodine Nasal Antiseptic for Rapid Inactivation of SARS-CoV-2. JAMA Otolaryngol Head Neck Surg. 2020. doi:10.1001/jamaoto.2020.3053
  4. Derscheid RJ, van Geelen A, Berkebile AR, et al. Increased concentration of iodide in airway secretions is associated with reduced respiratory syncytial virus disease severity. Am J Respir Cell Mol Biol. 2014;50(2):389-397. doi:10.1165/rcmb.2012-0529OC
  5. Eastman CJ, Zimmermann MB. The Iodine Deficiency Disorders. [Updated 2018 Feb 6]. In: Feingold KR, Anawalt B, Boyce A, et al., editors. Endotext [Internet]. South Dartmouth (MA): MDText.com, Inc.; 2000-. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK285556/ (accessed October 15, 2020).
  6. Coronavirus Disease (COVID-19) Dashboard. Available from: https://covid19.who.int/ (accessed October 15, 2020).
  7. Iodine Global Network. Global iodine scorecard and map. Available at: https://www.ign.org/cm_data/Global-Scorecard-2020-3-June-2020.pdf (accessed October 15, 2020).
  8. Verheesen RH, Traksel RAM. Iodine, a preventive and curative agent in the COVID-19 pandemic? Med Hypotheses. 2020;144:109860. doi:10.1016/j.mehy.2020.109860
  9. Ovadia YS, Gefel D, Turkot S, Aharoni D, Fytlovich S, Troen AM. Elevated Serum Thyroglobulin and Low Iodine Intake Are Associated with Nontoxic Nodular Goiter among Adults Living near the Eastern Mediterranean Coast. J Thyroid Res. 2014; 2014:913672. doi:10.1155/2014/913672.
  10. Ovadia YS, Gefel D, Turkot S, Fytlovich S, Aharoni D, Troen AM. Can desalinated seawater contribute to iodine deficiency disorders? An observation and hypothesis. Public Health Nutrition journal. 2016; 19(15): 2808-17. doi: http://dx.doi.org/10.1017/S1368980016000951.
  11. Ovadia YS, Arbelle JE, Gefel D, Brik H, Wolf T, Nadler V, Hunziker S, Zimmermann MB, Troen AM. First Israeli national iodine survey demonstrates iodine deficiency among school aged children and pregnant women. THYROID. 2017;  27(8): 1083-1091. doi: 10.1089/thy.2017.0251.
  12. Department of Nutrition, Israel Ministry of Health (MOH). Iodine. Available at: https://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/Nutrition/Adequate_nutrition/Pages/iodine.aspx (accessed November 16, 2020).
  13. Zimmermann MB, Boelaert K 2015 Iodine deficiency and thyroid disorders. Lancet Diabetes Endocrinol. 2015; 3:286–295.
  14. Rosen SR, Ovadia YS, Anteby EY, et al. Low intake of iodized salt and iodine containing supplements among pregnant women with apparently insufficient iodine status - time to change policy? Isr J Health Policy Res. 2020;9(1):9. Published 2020 Mar 30. doi:10.1186/s13584-020-00367-4