כשעזבתי את מערכת הבריאות הציבורית, שבה שימשתי במשך שנים בתפקידי ניהול בכירים במקביל לעבודה כרופא משפחה, החלטתי להקדיש זמן ומאמץ לרווחת עמיתיי העובדים במקצוע היפה בעולם, אך סובלים משחיקה הפוגעת באיכות חייהם ואף למעלה מזה.

סקר השחיקה שערך משרד הבריאות ב-2018 איתר במערכת הבריאות שחיקה ברמה גבוהה, כזו המחייבת התערבות מיידית, בעיקר בקרב רופאים, ואחריהם אחיות ומקצועות אחרים.

כחלק מהמאמץ הזה, הכולל גם התערבויות מערכתיות, אני שמח לפתוח ביחד עם הפסיכולוגית הבכירה רחל קפלן תכנית ייחודית המיועדת לרופאים ולמנהלים רפואיים, שמטרתה למנוע ולטפל בשחיקה.

שחיקה ( Burnout) היא מושג מתחום מדעי העבודה והפסיכולוגיה הארגונית. היא מוגדרת על ידי שלוש תופעות: 1. תשישות גופנית, קוגניטיבית ורגשית. 2. תחושת ניכור, ציניות ודה פרסונליזציה. 3. תחושת היעדר הצלחה, כישלון. הגורמים לשחיקה בעבודה מגוונים וכוללים בעיקר עומס רב ופער גדל בין המשימות המוטלות על האדם לבין משאבי הזמן והחומר שהמערכת מעמידה לרשותו כדי למלאן.

התוצאות של שחיקה מתחילות בירידה בתפוקה והיעדרויות מהעבודה, דרך טעויות מקצועיות, ומתקדמות לדיכאון ואובדנות, תופעה שהיא מכת מדינה בארה"ב ומחלחלת גם לישראל, כפי שראינו במקרים הנוראים של התאבדויות רופאים בעבודה בשנים האחרונות. רופאים מועדים במיוחד לשחיקה מפני שעובדים בעלי מוטיבציה גבוהה, אכפתיות ונטייה לפרפקציוניזם נוטים להישחק יותר, ופגיעתה ברופאים משמעותית מפני שהיא מכרסמת ביכולת האנושית להביע אמפתיה וחמלה, החשובות כל כך בעבודה הרפואית.

המענה לתופעת השחיקה כולל התערבויות ברמת המערכת והתערבויות ברמת העובד. הדאגה לרווחת הקלינאים הועמדה בשנה האחרונה בסדר עדיפות גבוה במערכות הבריאות המפותחות בעולם, והגיע הזמן שתיעשה גם כאן. בארה"ב, האקדמיה הלאומית למדעים ובאנגליה המועצה הרפואית העליונה פרסמו דירקטיבות לממשלות ולארגוני הבריאות למנוע ולטפל בשחיקה, ולהקצות תשומת לב ניהולית ואמצעים לצורך כך. אפילו מובילי תנועת האיכות ברפואה הוסיפו לשלושת עמודי האיכות את העמוד הרביעי של well being של המטפלים.

ברמת המערכת, מדובר על מתן משאבים מתאימים לרופא למלא את תפקידו, בזמן, באמצעים, בהאצלת עומס לבעלי מקצוע אחרים ובשיפור מערכות המחשוב ותהליכי העבודה, ניהול משתף ומנטורינג אישי, ובכתובת דיסקרטית לפנייה במקרים של מצוקה רפואית ונפשית.

קיצור משך תורנויות הרופאים בבתי החולים ואפשור זמן מספיק לביקור הרפואי בקהילה הם דוגמאות נוספות להתערבויות מערכתיות. דוגמאות להתערבות ברמת העובד הן בניית תמיכה צוותית וחיזוק היכולות האישיות לחוסן, לטיפוח מודעות וחמלה עצמית ולטיפול של העובד בעצמו וזאת אף לפני שיטפל באחרים.

הנחיות הבטיחות במטוס מורות להורה הנוסע עם ילדו לשים בעת חירום על עצמו את מסיכת החמצן לפני שישים אותה על ילדו, כדי שתהיה לו היכולת לדאוג לילד. כך גם על המטפל לדאוג לרווחתו האישית כדי שיוכל לטפל היטב במטופליו, ועל המערכת לאפשר ולתמוך בכך.

מיינדפולנס (Mindfulness) מוגדרת כהפניית תשומת הלב למתרחש כאן ועכשיו, מרגע לרגע, באופן רצוני וללא שיפוטיות. הנטייה הטבעית של המוח האנושי היא להגיב בצורה הישרדותית ושל המחשבה לקפץ כל הזמן לעבר ולעתיד, נטיות שאינן עולות בקנה אחד עם מודעות, קשב ופרספקטיבה החשובים כל כך לתפקוד ול-well being האנושי. מיינדפולנס היא פרקטיקת אימון מנטלי המחזקת את היכולות המיטיבות הנ"ל.

אימון במיינדפולנס הוכח מחקרית כמשפר את הקשב, את הוויסות הרגשי, מפחית דכאון וחרדה ואף התגלה כמאריך טלומרים בכרומוזומים שקיצורם הוא סימן להזדקנות... בקרב אנשים שמתרגלים מדיטציית מיינדפולנס יום יום במשך 3 חודשים נמצאו ב-MRI שינויים במבנה המוח באזורים האחראים על הרגשות והויסות הרגשי, והגברת הקישוריות בין ההמיספירות. למיינדפולנס תועלות מוכחות גם במחלות גופניות כמו יתר לחץ דם, ובשיפור ההתמודדות עם חוויות לא נעימות ועם סטרס השכיח כל כך בחיים המערביים. בדומה, טיפול עצמי (Self-care), הכולל דאגה לפעילות גופנית, תזונה, זמנים למנוחה והתרווחות, וטיפוח חמלה (Compassion) וחמלה עצמית, תורם לרווחה הנפשית וליכולת לצלוח עומס וזמנים קשים.

התכנית, שפרטים אודותיה ניתן למצוא בעלון המצורף ואשר פותחה במיוחד עבור רופאים, כוללת מרכיבים של לימוד והבנת מנגנוני תודעה, אימון ותרגול של פרקטיקות מיטיבות ושיתוף בין עמיתים. בדרך זו אנו מקווים לייצר מרחב מיטיב לרופאים ואולי להחזיר נש(י)מה לרפואה שלנו.

לפרטים נוספים כתבו אלי למייל: doc.mindful@gmail.com