מגיפת הקורונה הספיקה לזרוע הרס רב בעולם - מוסדות החינוך נסגרו, אנשים רבים איבדו את מקום עבודתם והמשק הושבת. התנועה של כולנו הוגבלה, והשגרה השתנתה מקצה לקצה.

אך אין ספק כי בני הגיל השלישי הם הנפגעים העיקריים מהתפרצות מגפת הקורונה. העובדה שהם נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לתחלואה ותמותה מהנגיף, היא זו שהובילה לבידודם ולהימנעות כמעט מוחלטת מיציאה מפתח ביתם.

אך הפגיעה במצבם בעקבות התפרצות המגפה אינה מתבטאת רק באבדן היכולת שלהם לצאת אל המרחב הציבורי.

רבים מבני הגיל השלישי סובלים ממחלות רקע, לעתים יותר מאחת, המשפיעות זו על זו. עם פרישתם לפנסיה, רובם חווים ירידה חדה ברמת הפעילות הגופנית, שבתורה מובילה לירידה במסת השריר, או בשמה הרפואי- סרקופניה.

סרקופניה היא למעשה תהליך המתבטא באבדן מסת השרירים, המתעצם עם הגיל, אך מוחמר גם בהעדר פעילות גופנית, ובתורו מוביל לתחלואה נוספת.

כעת, בהעדר שגרה ומסגרות יום, ללא כל אפשרות לפגוש את הקרובים להם, ובשל החשש מהידבקות בנגיף, מבוגרים רבים מוצאים את עצמם ספונים בבתיהם במשך ימים ושבועות, חלקם גרים בגפם וסובלים אף מבדידות גדולה. לרובם אין כל מוטיבציה לצאת מביתם, לא כל שכן לבצע פעילות גופנית. לצערי, אני מכיר באופן אישי לא מעט מבוגרים שזוהי שגרת חייהם החדשה.

חוסר פעילות גופנית מוביל להחמרה במחלות קיימות, ביניהן מחלות לב, כלי דם וריאות, ועלול אף להוביל להופעתן של מחלות נוספות כגון השמנת יתר, סוכרת ומחלות אחרות. ארגוני הבריאות העולמיים כבר צופים החמרה במחלות כרוניות בקרב בני הגיל השלישי בעקבות המגיפה.  לכן, הקפדה על פעילות היא קריטית כל-כך לשמירה על בריאות תקינה, על אחת כמה וכמה בתקופה זו.

אחת הקבוצות הפגיעות ביותר בקרב בני הגיל השלישי הינה מבוגרים הסובלים מבעיות אורתופדיות, ובהן שחיקה במפרקים. עבורם, חוסר הקפדה על פעילות גופנית תוביל בהכרח לירידה בתפקוד ולמגבלות ביכולת התנועה. אפשר וצריך להמשיך לבצע פעילות גופנית מתונה, גם בגבולות הבית. כל אחד ואחד מאתנו יכול לסייע בשמירה על בריאותו של מבוגר יקר לנו, ולעודד אותו לבצע פעילות גופנית מתונה.

נושא חשוב נוסף הקריטי לבני הגיל השלישי הינו הקפדה על מעקב רפואי וטיפול, בייחוד בקרב הסובלים ממחלות כרוניות. גם בתקופה זו חשוב להמשיך בנטילת התרופות הקבועות, לשמור קשר רציף עם הרופא המטפל ולהגיע לייעוץ רפואי בכל תחושה של החמרה.

מעקב רפואי הינו קריטי גם עבור הסובלים מבעיות מפרקים, שכן כל דחייה בטיפול הרפואי עלולה להוביל להחמרה נוספת. הצוות הרפואי ב'יונתן', המרכז הישראלי לבריאות המפרק והגב, מבין את הקושי והחשש הנלווה ליציאה מהבית, ומציע בימים אלו שירות ייעוץ וירטואלי חינמי לסובלים מבעיות מפרקים. השירות כולל התייעצות עם רופא מומחה, הפנייה לביצוע בדיקות נוספות ומתן המלצה רפואית להמשך טיפול ואף לניתוח להשתלת מפרק במידת הצורך.

בישראל מבוצעים מדי שנה כ-15 אלף ניתוחים להשתלת מפרק ברך או ירך. מדובר למעשה באחד הניתוחים הנפוצים ביותר, בעל אחוזי הצלחה גבוהים, המדורג כיום על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO) כאחד הניתוחים שהינו בעל השפעה חיובית משמעותית ביותר על שיפור איכות החיים של המטופל.

למרות האמור לעיל, לצערנו ההערכה היא כי מספר הסובלים מבעיות מפרקים הזקוקים לניתוח גבוה פי שלוש ממספר המנותחים בפועל. חלק נכבד מהם 'דוחה' את הניתוח לאורך שנים וסובל ממגבלות קשות בתפקוד ובתנועה.

עבור בני הגיל השלישי שניתנה להם המלצה לניתוח להשתלת מפרקים, או שנקבע להם מועד לניתוח בתקופה זו, אני קורא – ככל שניתן, אל תדחו את הניתוח למועד עתידי. כל דחייה שכזו עלולה לגרור החמרה במצבכם.

אנחנו במרכז "יונתן" ממשיכים גם בתקופה זו לבצע ניתוחי השתלות מפרקים, בשיטה של שיקום מהיר, שכמעט ואינה דורשת אשפוז לאחר הניתוח.

שיקום מהיר הינה למעשה שיטה שפותחה במטרה להפחית את סיכון המטופל לפתח זיהומים במשך האשפוז שלאחר הניתוח. השיטה מבוססת על הכנה והדרכה נכונה של המטופל לניתוח, לצד שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ומדויקות ובטכניקות ניתוחיות זעיר-פולשניות במהלך הניתוח, שמטרתן מזעור הפגיעה ברקמות ובשרירים שסביב המפרק.

כך, בעוד ניתוח 'סטנדרטי' להשתלת מפרק כולל משך אשפוז ממוצע של עד שבועיים לצורך מעקב ושיקום ראשוני, מטופלים המנותחים בשיטת השיקום המהיר חוזרים לתפקוד עצמאי ומסוגלים ללכת כבר מספר שעות לאחר הניתוח, ובהתאם משך האשפוז לאחר הניתוח אינו עולה על 24 שעות.

מטופלים שעברו השתלת מפרק בשיטה זו, הפכו תוך זמן קצר ממוגבלים למתפקדים, חלקם אף איזנו את מחלות הרקע ושיפרו באופן משמעותי את מצבם הבריאותי.

דווקא בתקופה זו, בה מבוגרים רבים ספונים בביתם ובשל חוסר פעילות מועדים להחמרה בבעיות המפרקים מהם הם סובלים, ניתוח השתלת מפרק בשיטת השיקום המהיר הינו רלוונטי במיוחד ויש ביכולתו לשפר משמעותית את איכות החיים.