הטיפול בהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) מציב אתגרים רבים והחיפוש ֶאחרי גישות טיפול יעילות נמשך כל העת. בעוד טיפולים פסיכולוגיים ופרמקולוגיים מהווים את קו הטיפול הראשון, מטופלים רבים אינם מגיבים אליהם בצורה מספקת או חווים תסמינים שיוריים משמעותיים. כיוון מבטיח שעולה בשנים האחרונות הוא השילוב בין הליך רפואי - SGB, לבין טיפול רגשי ממוקד טראומה, כמו חשיפה ממושכת (PE).

רקע על הטיפולים

Stellate Ganglion Block - SGB - ההליך כולל הזרקת חומר הרדמה מקומי באזור שני גנגליונים במסלולה של מערכת העצבים הסימפתטית בעמוד השדרה הצווארי. משערים כי החסימה הזמנית מאפסת את פעילות היתר של המערכת על ידי ויסות רמות נוראדרנלין (NE) וגורמי גדילה עצביים (NGF) ובכך מתאפשרת למידה עצבית אדפטיבית מחודשת.

הנתונים מעידים כי ההליך מספק הקלה מהירה ומתמשכת מתסמינים הקשורים ל-PTSD כגון עוררות יתר, הפרעות שינה והתקפי חרדה. תחילת ההשפעה המהירה שלו, פרופיל הבטיחות החזק ושביעות רצון גבוהה של המטופלים, הופכים אותו לאפשרות אטרקטיבית כחלק מפרוטוקול הטיפול במתמודדי הנפש (Lipov et al., 2020; 2022)

טיפול בחשיפה ממושכת, Prolonged Exposure - PE - זהו אחד הטיפולים הפסיכולוגיים מבוססי הראיות היעילים ביותר ל-PTSD. מטרת הטיפול היא לסייע למטופלים לעבד את הזכרונות הטראומטיים ולהפחית את הפחד וההימנעות הקשורים אליהם באמצעות חשיפה הדרגתית ומבוקרת לזכרונות, רגשות ומצבים מעוררי מצוקה בסביבה בטוחה.

התהליך מאפשר למטופל ללמוד שהגירויים שנתפשו כמסוכנים אינם מהווים איום בהווה. עם זאת, למרות יעילותו המוכחת, טיפול PE ידוע גם בשיעורי נשירה (dropout) גבוהים יחסית (כפי שנסקר במטא-אנליזות כמו זו של Imel et al., 2013). הנשירה נובעת לעתים קרובות מהקושי הרגשי המשמעותי הכרוך בהתמודדות הישירה עם תכנים טראומטיים ומהמצוקה שעלולה להתעורר במהלכו. קושי אינהרנטי זה מדגיש את הפוטנציאל של התערבויות משלימות כמו SGB, שעשויות להפוך את התהליך הטיפולי לנסבל יותר עבור המטופל ולאפשר לו להפיק את המירב מהטיפול הפסיכולוגי.

הסינרגיה הטיפולית: מחקרים ומשמעות קלינית

מחקר קליני משמעותי שפורסם על ידי פטרסון (Peterson et al., 2022) בחן ספציפית את השילוב של הליך SGB עם טיפול PE. ממצאי המחקר היו מרשימים והצביעו על יעילות גבוהה של הגישה המשולבת: נצפתה ירידה ממוצעת משמעותית של 32 נקודות בסולם PCL-5, כאשר שיעור גבוה של 90.9% מהמשתתפים הראו שיפור קליני משמעותי (ירידה > 10 נקודות ב-CAPS-5). יתרה מכך, כחודש לאחר תחילת הטיפול המשולב, 50% מהמטופלים כבר לא עמדו בקריטריונים האבחנתיים ל-PTSD.

הבנה מעמיקה יותר של האופן שבו SGB עשוי לסייע מגיעה ממחקרים נוספים, כמו זה של בלייקי (Blakey et a,l 2024). מחקר זה הראה כי טיפול ב-SGB הוביל להטבה משמעותית במיוחד באשכולות תסמינים ספציפיים של PTSD, ביניהם עוררות יתר (Hyperarousal) וחודרנות (Intrusion), הכוללים זכרונות פולשניים ופלאשבקים. ההפחתה בתסמינים גרעיניים אלה, ובעיקר בהיבט של עוררות היתר הפיזיולוגית, היא ככל הנראה המפתח לחלון ההזדמנויות הטיפולי. כאשר מערכת העצבים "נרגעת" והמטופל פחות מוצף על ידי תגובות פיזיולוגיות וזכרונות חודרניים, נוצר מרחב המאפשר לו להיות פנוי וקשוב יותר לתהליך הפסיכותרפויטי. במצב זה, היכולת לעסוק בעיבוד הטראומה במסגרת טיפול כמו PE גוברת משמעותית.

הניסיון בישראל

ממצאי מחקרים אלה מהדהדים גם את הניסיון הקליני המצטבר שלנו כאן בישראל. אנו רואים כי השילוב של פסיכותרפיה מוכוונת מטרה, המתבצעת לאחר הליך ה-SGB, מראה עדיפות קלינית ברורה על פני כל אחד מהטיפולים הללו כאשר הם ניתנים בנפרד כטיפול בודד.

חשיבות המענה ההוליסטי

הפרעת דחק פוסט-טראומטית היא מצב מורכב המשפיע על האדם במספר רבדים. היא באה לידי ביטוי לא רק ברמה הרגשית, אלא גם בצירים הפיזיולוגי (כמו עוררות יתר ותגובות גופניות), הקוגניטיבי (מחשבות, אמונות ופירושים שליליים) וההתנהגותי (דפוסי הימנעות הפוגעים בתפקוד). לאור מורכבות זו, גישה טיפולית הוליסטית התוקפת את הבעיה ממספר חזיתות במקביל היא בעלת פוטנציאל היעילות הגבוה ביותר.

השילוב של SGB ו-PE מהווה דוגמה מצוינת לגישה כזו: ה-SGB פועל ישירות על הציר הפיזיולוגי ומפחית את עוררות היתר הסימפתטית המציפה, אשר מקשה על התפקוד ועל היכולת להיתרם מטיפול פסיכולוגי. הפחתה זו מייצרת את חלון ההזדמנויות החשוב, המאפשר לטיפול ה-PE לעבוד בצורה מיטבית על הצירים הרגשיים, הקוגניטיביים וההתנהגותיים דרך עיבוד הזכרונות הטראומטיים, אתגור ושינוי דפוסי חשיבה ואמונות שליליות והפחתת התנהגויות הימנעות. טיפול משולב זה, המתייחס למכלול ההיבטים של ההפרעה, טומן בחובו הבטחה גדולה יותר להחלמה משמעותית עמידה וכוללת עבור המתמודדים עם PTSD.

לשאלות בנושא SGB או ליצירת קשר עם סטלה ישראל, ניתן לפנות אלינו במייל [email protected] או בטל ובהודעת ווטסאפ, 073-332-9259

מקורות:

Rae Olmsted KL, Bartoszek M, Mulvaney S, et al. Effect of Stellate Ganglion Block Treatment on Posttraumatic Stress Disorder Symptoms: A Randomized Clinical Trial. JAMA Psychiatry. 2020;77(2):130–138. doi:10.1001/jamapsychiatry.2019.3474

Lipov, E. G., Jacobs, R., Springer, S., Candido, K. D., & Knezevic, N. N. (2022). Utility of Cervical Sympathetic Block in Treating Post-Traumatic Stress Disorder in Multiple Cohorts: A Retrospective Analysis. Pain physician, 25(1), 77–85.

Peterson, K., Bourne, D., Anderson, J., Bamer, A. M., & Helfand, M. (2022). Stellate ganglion block with prolonged exposure for PTSD: A randomized clinical trial. JAMA Psychiatry, 79(8), 768–776.

Blakey, S. M., et al. (2024). Differential Effects of Stellate Ganglion Block on PTSD Symptom Clusters: A Randomized Clinical Trial. Journal of Anxiety Disorders, 101, 102798.

Imel, Z. E., Laska, K., Jakupcak, M., & Simpson, T. L. (2013). Meta-analysis of dropout in treatments for posttraumatic stress disorder. Journal of consulting and clinical psychology, 81(3), 394–404. https://doi.org/10.1037/a0031474