בשורה משמעותית למתמודדים עם פוסט טראומה: המועצה הלאומית לפוסט טראומה אישרה לאחרונה את טיפול ה-SGBי(Stellate Ganglion Block) כטיפול קו שלישי. מדובר בחסימה זמנית של מסלול מערכת העצבים הסימפתטית, המהווה אופציה טיפולית נוספת עבור מטופלים שלא הגיבו לטיפולי קו ראשון ושני, בדומה למעמדו של קנאביס רפואי. ההחלטה התבססה על נתונים קליניים ועל עדויות מהשטח, שהראו הפחתה משמעותית בתסמיני PTSD. אישור זה מסמן צעד חשוב קדימה בשילוב טיפולים רפואיים מתקדמים להקלת ההתמודדות עם פוסט טראומה וחרדה.

מנגנון ה-SGB

ההליך כולל הזרקת חומר הרדמה מקומי באזור שני גנגליונים במסלולה של מערכת העצבים הסימפתטית בעמוד השדרה הצווארי. משערים כי החסימה הזמנית "מאפסת" את פעילות היתר של המערכת על ידי ויסות רמות נוראדרנלין (NE) וגורמי גדילה עצביים (NGF) ובכך מאפשר למידה עצבית אדפטיבית מחודשת.

הנתונים מעידים כי ההליך מספק הקלה מהירה ומתמשכת מתסמינים הקשורים ל-PTSD כגון עוררות יתר, הפרעות שינה והתקפי חרדה. תחילת ההשפעה המהירה שלו, פרופיל הבטיחות החזק ושביעות רצון גבוהה של המטופלים, הופכים אותו לאפשרות אטרקטיבית כחלק מפרוטוקול הטיפול במתמודדי הנפש (Lipov et al., 2020; 2022).

בטיחות ויעילות

SGB הוא הליך שקיים ברפואת כאב כבר כמעט 100 שנה ולכן הפרופיל הבטיחותי שלו מבוסס מאוד. ההליך נחשב לבטוח כאשר הוא מבוצע על ידי אנשי מקצוע רפואיים מיומנים. מחקר גרמני בקנה מידה גדול, שניתח 45,000 הליכי SGB, דיווח על שיעור סיבוכים של 1.7 בלבד לכל 1,000 חסימות (Wulf et al., 1992). יש לציין כי מחקר זה קדם לשימוש הנרחב בהנחיית אולטרסאונד, אשר שיפרה משמעותית את דיוק ההליך והפחיתה עוד יותר את שיעורי הסיבוכים.

שביעות רצון המטופלים מ-SGB גבוהה - מחקרו של מקלין דיווח על 100% שביעות רצון בקרב המשתתפים, כאשר 95% ציינו כי היו עוברים את ההליך שוב (McLean et al., 2015). בנוסף, קרזנר ואח' (2021,. Kerzner et al) מצאו כי תופעות הלוואי הקשורות ל-SGB היו מינימליות וחולפות.

ראיות קליניות

מחקרים אחרונים תומכים ביעילות SGB בהפחתת חומרת הסימפטומים של PTSD. במחקר מבוקר אקראי וכפול סמיות של ריי אולמסטד (Rae Olmstad KL et al.,2020), משתתפים שקיבלו SGB חוו ירידה של 12.63 נקודות בציוני CAPS-5 שמונה שבועות לאחר ההליך, לעומת ירידה של 5.16 נקודות בקבוצת הפלצבו (גודל אפקט: 0.53).

בנוסף לתמיכה בממצאים אלה, ליפוב ואח' (Lipov et al., 2022) הדגימו ירידות בשאלון ה-PCL של 28.6 נקודות בזכרים ו-29.2 נקודות בנקבות, ללא קשר לסוג הטראומה, גיל, נסיונות אובדניים קודמים או טיפולים פרמקולוגיים מקבילים. יתר על כן, ציוני השאלונים הראו ירידות משמעותיות מלפני ההתערבות ועד לאחר ההתערבות, עם ירידות של למעלה מ-10 נקודות (הרף הקליני לאפקטיביות) שנצפו ב-81% מהמטופלים (265/327), למעלה מ-15 נקודות ב-74.9% (245/327) ולמעלה מ-20 נקודות ב-69.7% (228/327).

מחקר נוסף של לינץ' ואח' ( Lynch et al.2023) בחן את השפעת SGB על רמות החרדה ודיווח על ירידה של 9.0 נקודות בציוני GAD-7 שבוע לאחר SGB ועל ירידה של 8.3 נקודות כחודש לאחר SGB, כאשר 75.5% מהמטופלים חוו שיפור משמעותי מבחינה קלינית.

כיוונים עתידיים וצורכי מחקר

מחקרים עדכניים ורטרוספקטיביים מדגישים את החשיבות של שילוב ה-SGB כחלק מסל האופציות שאנו מציעים למתמודדי נפש. כבר קיימים ונערכים מחקרים רבים החוקרים את ההשפעות הפיזיולוגיות של הטיפול, כולל שימוש בביומרקרים (Muhie et al., 2023a, 2023b), סריקות מוחיות ומעקבים קליניים במטרה להבין לעומק את הפתולוגיה המערכתית המעורבת. מחקרים אלה מסייעים בפיתוח מודלים לחיזוי הצלחת הטיפול ותומכים בגישות התערבות מותאמות אישית.

המשך המחקר בנוגע לתוצאות ארוכות טווח ולקריטריונים מיטביים לבחירת מטופלים הוא חיוני לביסוס מקומו של ה- SGB בטיפול ב-PTSD ובחרדה.

SGB בישראל

הכנסת פרוטוקול הטיפול SGB לישראל על ידי חברת סטלה ישראל, ואישורו על ידי משרד הבריאות לפני שלוש שנים, הובילה לביצועם של כ-1,000 טיפולי SGB. תוצאות שאלוני המעקב תומכות ביעילות הטיפול, ומצביעות על הצלחה התואמת את זו שנצפתה במחקרים הקליניים. נתונים אלו ומחקרים קליניים רבים מהעולם, הובילו לאישור הטיפול ע"י המועצה הלאומית לפוסט טראומה בישראל.

כעת, אנו עומדים בפני שלב נוסף וחשוב - מחקר רטרוספקטיבי נמצא בהגשה לוועדת הלסינקי במטרה לקבל נתונים מחקריים אובייקטיביים שיתמכו ויאשרו את יעילות הטיפול.

סיכום

SGB מייצג פריצת דרך בניהול PTSD ומציע הקלה מהירה בסימפטומים, פרופיל בטיחות חזק ושביעות רצון גבוהה של מטופלים. בעוד מחקרים נוספים נמשכים, הראיות הנוכחיות תומכות מאוד ביעילותו. מסקנת המועצה הלאומית לפוסט טראומה היא כי אין לעכב את היישום, במיוחד בשילוב עם פסיכותרפיה, כדי לייעל את תוצאות המטופלים.

ככל שבסיס הראיות גדל, להליך זעיר פולשני זה יש פוטנציאל להפוך לאבן יסוד בטיפול ממוקד טראומה. רופאים המתמחים בניהול PTSD וחרדה צריכים לשקול לשלב SGB בארסנל הטיפולים שלהם ולקדם בכך את תחום הרפואה הפסיכיאטרית הממוקדת.

לשאלות בנושא SGB או ליצירת קשר עם סטלה ישראל, ניתן לפנות אלינו במייל [email protected] או בטל' ובווטסאפ: 073-332-9259

ספרות:

1. Rae Olmsted KL, Bartoszek M, Mulvaney S, et al. Effect of Stellate Ganglion Block Treatment on Posttraumatic Stress Disorder Symptoms: A Randomized Clinical Trial. JAMA Psychiatry. 2020;77(2):130–138. doi:10.1001/jamapsychiatry.2019.3474

2. Lipov, E. G., Jacobs, R., Springer, S., Candido, K. D., & Knezevic, N. N. (2022). Utility of Cervical Sympathetic Block in Treating Post-Traumatic Stress Disorder in Multiple Cohorts: A Retrospective Analysis. Pain physician, 25(1), 77–85.

3. Lynch, J. H., Mulvaney, S. W., Bryan, C. J., & Hernandez, D. (2023). Stellate Ganglion Block Reduces Anxiety Symptoms by Half: A Case Series of 285 Patients. Journal of personalized medicine, 13(6), 958. https://doi.org/10.3390/jpm13060958

4. Wulf H, Maier C. [Complications and side effects of stellate ganglion blockade. Results of a questionnaire survey]. Anaesthesist. 1992 Mar;41(3):146-151. PMID: 1570888.

5. McLean B. (2015). Safety and Patient Acceptability of Stellate Ganglion Blockade as a Treatment Adjunct for Combat-Related Post-Traumatic Stress Disorder: A Quality Assurance Initiative. Cureus, 7(9), e320. https://doi.org/10.7759/cureus.320

6. Kerzner, J., Liu, H., Demchenko, I., Sussman, D., Wijeysundera, D. N., Kennedy, S. H., Ladha, K. S., & Bhat, V. (2021). Stellate Ganglion Block for Psychiatric Disorders: A Systematic Review of the Clinical Research Landscape. Chronic stress (Thousand Oaks, Calif.), 5, 24705470211055176. https://doi.org/10.1177/24705470211055176

7. Muhie S, Gautam A, Yang R, Misganaw B, Daigle BJ Jr, Mellon SH, Flory JD, Abu-Amara D, Lee I, Wang K, Rampersaud R; PTSD Systems Biology Consortium; Hood L, Yehuda R, Marmar CR, Wolkowitz OM, Ressler KJ, Doyle FJ 3rd, Hammamieh R, Jett M. Molecular signatures of post-traumatic stress disorder in war-zone-exposed veteran and active-duty soldiers. Cell Rep Med. 2023 May 16;4(5):101045. doi: 10.1016/j.xcrm.2023.101045. PMID: 37196634; PMCID: PMC10213980.