בבלוג הראשון הצגנו מבוא לבינה מלאכותית ובבלוג השני דברנו על חיפוש מידע קליני בכלים השונים ועל חיפוש "רגיל", "חושב" ו"מחקר עמוק".

היום נכיר אמצעים לכתיבת מאמרים מקצועיים. חלק חשוב מהיותנו רופאים הוא העברת המידע לספרות הבינלאומית, בין אם כדי לדווח על תוצאות מחקרים, מטה-אנליזות ותאורי מקרים. עם זאת, כתיבה אקדמית איכותית דורשת זמן רב. בשנים האחרונות חלה התפתחות מרשימה בתחום הבינה המלאכותית, ובפרט במודלי שפה גדולים (LLMs) המסוגלים להבין ולייצר תוכן באיכות גבוהה.

המודלים מציעים לא רק תיקוני דקדוק בסיסיים, אלא גם שיפור המבנה הלוגי של הטקסט, עזרה בניסוח מחדש של רעיונות מורכבים, והתאמת הטקסט לסגנון אקדמי מקובל. בנוסף, מודלי AI יכולים לסייע במצאית מקורות מהספרות המחקרית, וסיוע בארגון ביבליוגרפיה בהתאם לסגנונות ציטוט שונים. עבור רופאים וחוקרים בתחום הרפואה, טכנולוגיות אלו מציעות פוטנציאל עצום לייעול תהליך הכתיבה האקדמית, שלעתים קרובות נדחק לשוליים בשל עומס העבודה הקליני.

למרות היתרונות הברורים, חשוב לזכור כי הכלי אינו מהווה תחליף לידע המקצועי והניסיון האישי שלנו כרופאים ומדענים. תפקידו הוא לתמוך ולהעשיר את הכתיבה המדעית, אך אחריות הביקורת וההבנה העמוקה של ההקשרים הקליניים והמחקריים נותרת בידינו.

כלי AI מרכזיים (גם בכתיבת מאמרים)

כל מחקר מתחיל ברעיון. ניתן למצוא רעיונות במקרים יוצאי דופן בקליניקה שלנו, בישיבות הצוות, במאמרים שפורסמו, בהרצאות ששמענו או בשיחות עם רופאים.ות מדיסצילפינות אחרות.

לאחר שיש לנו נושא, ניתן להתכתב עם כל אחד מכלי הבינה המלאכותית המובילים: ChatGPT, Grok, Claude, Gemini, Copilot, כדי לפתח את הרעיון. לדוגמה: אני מתעניינת בכתיבת מאמר בנושא X, אילו שאלות תוכל להציע לי כדי לדייק את הכתיבה? כדאי מאד להעלות לצ'ט את המאמרים החשובים שאתם מכירים בתחום, כדי שידייק את נושא המחקר שחשבתם עליו.

כשיש לנו שאלה, בנושא המעניין אותנו ושיכול לעניין את קהילת הרופאים, זה הזמן להשתמש ב"חיפוש עמוק" שקיים גם הוא בכל הכלים הנ"ל ("deep research"). בגרסתם החינמית, הם מציעים מספר קטן של חיפושים עמוקים כך שכדאי לגשת לכך לאחר שכבר ניסחנו בקווים כללים את נושא המחקר. ה"חיפוש עמוק" דורש זמן, כ-5 עד 30 דקות ובסיומו נקבל מסמך של מספר עמודים עם כותרת, תתי נושאים ומקורות מסודרים על השאלה ששאלנו. חשוב לזכור שיש לבדוק כל מקור, ה-AI עלול לעיתים קרובות להמציא מקורות שלא קיימים כלל.

מעבר למודלי השפה הכלליים המשמשים לחיפוש מאמרים, התפתחו גם כלים ייעודיים המסייעים לכתיבה אקדמית, perplexity הוא המוביל שבהם. גם לו יש מודל "חשיבה עמוקה" והוא יכול לבחור אילו מהכלים שהזכרנו קודם הכי מתאים. נעבור על הניסוח היטב, ונוכל לחשוב על שאלות המשך לשאול את ה-AI כדי לפתח עוד את המחקר. נוכל לבקש ממנו לנסח ביבליוגרפיה לפי שיטה מסויימת.

המפתח לכתיבה מוצלחת, כמו בכל הנושאים שאנו דנים עליהם, הוא שילוב של הידע שלנו עם ה-AI. כל אחד ואחת יכולים לשאול שאלות ולקבל מאמרים, אבל ה-fine tuning לגבי כל פרט ופרט שמסתמך על הידע והנסיון שלנו הוא זה שעושה את ההבדל.

כלים ייעודיים לחיפוש מקורות

בנוסף לכלים שהוזכרו לעיל, קיימים גם כלים ספציפים לסיוע במציאת מקורות וכתיבה.

  • Elicit: פלטפורמה המיועדת לסייע בחיפוש ספרות מדעית ממוקדת לשאלות מחקריות. מאפשרת ניסוח שאלת מחקר וקבלת תשובות מגובות ממאמרים, כולל הצגת תקצירים, שיטות ומסקנות. שימושי במיוחד להפקת סקירות ספרות שיטתיות.
  • Semantic Scholar: מנוע חיפוש אקדמי מתקדם המאפשר גישה ליותר מ-200 מיליון פרסומים מדעיים עם הדגשות של מושגים חשובים, מיפוי ציטוטים, והשוואת השפעה מחקרית. כולל אפשרות לתקצור ולמיון לפי רלוונטיות.
  • AI2 Paper Finder: מנוע חיפוש מדויק שמבוסס על Semantic Scholar ומאפשר מציאת מאמרים לפי נושאים מדויקים, תוך מתן תקציר אוטומטי ומיפוי המאמרים המרכזיים. מצוין לכתיבת רקע ומבוא.
  • Undermind: כלי חדשני המתמקד בבחינת טיעונים מחקריים – הוא מזהה חולשות לוגיות בטקסט, מדגיש הנחות לא מבוססות ומציע ניסוחים מדויקים יותר. שימושי במיוחד בבניית חלק הדיון והצגת מגבלות.

כלים כגון research rabbit, connected papers, litmaps הם כלים ויזואלים להצגת מאמרים מדעיים הקשורים למאמר נתון דרך גרף קשרים. כך ניתן להוסיף מאמרים נוספים שדומים בנושא, או של אותם מחברים, ולהבין להבין אילו עבודות קדמו או צמחו מתוך מאמר מסוים.

כלים ייעודיים לשיפור הכתיבה האקדמית הרפואית

מעבר לכלים האמורים לעיל, ישנים כלים המסייעים בשיפור הכתיבה. לכולם יש גרסה חינמית שניתן להתנסות בה. לדוגמה:

  • Writefull הוא כלי המתמקד בשיפור כתיבה אקדמית באנגלית עם התמחות במינוח מדעי מדויק. הוא מציע לא רק המלצות לשיפור הניסוח, אלא גם בדיקת עקביות בשימוש במינוח מקצועי, כתיבת תקציר וכותרות.
  • Paperpal הוא פלטפורמה נוספת המיועדת במיוחד לחוקרים ורופאים. היא מציעה לא רק בדיקת שפה ותיקון טעויות נפוצות, אלא גם התאמה ספציפית לדרישות עיתונים מדעיים שונים. כל כתב עת רפואי מחזיק בהנחיות מפורטות משלו לגבי מבנה, אורך, וסגנון המאמרים. כלי זה יכול להתאים את המאמר להנחיות אלו, מה שמגדיל את סיכויי הקבלה ומקטין את הצורך בעריכות חוזרות ונשנות.
  • Grammarly מציע תיקוני דקדוק ותחביר מותאמים לכתיבה אקדמית, בדיקת בהירות ודיוק בניסוח, והצעות לגיוון אוצר המילים תוך שמירה על הטון האקדמי המתאים. גם quillbot מסייע בניסוח וכתיבה.
  • Jenni הוא כלי AI המסייע בכתיבה אקדמית תוך כדי הצעת המשכים לפסקאות, תרגום שפה מדוברת לשפה מדעית, תיקון תחביר והצעות לשיפור סגנון.

שיקולים אתיים ומעשיים בשימוש ב-AI לכתיבה אקדמית רפואית

האחריות המקצועית והאתית על תוכן המאמר נשארת תמיד בידי הרופא.ה. אין להתייחס לפלט של מודל AI כאל אמת מוחלטת, במיוחד כאשר מדובר במידע רפואי שעשוי להשפיע על החלטות טיפוליות. יש לבצע בדיקה קפדנית של כל תוכן שנוצר או נערך בסיוע AI ולוודא את הדיוק הרפואי של המידע.

נושא חשוב נוסף הוא השקיפות. כל כתבי העת רפואיים מחייבים כיום דיווח על שימוש בכלי AI בתהליך כתיבת המאמר, באילו כלים נעשה שימוש ולאיזה צורך. מומלץ לציין בסעיף המתודולוגיה או בהצהרת מחבר אילו חלקים בתהליך נעזרו בכלי AI.

קיימת גם סכנה של plagiarism לא מכוון כאשר AI משתמש בתוכן דומה למקורות קיימים, ל-paperpal לדוגמה יש פיצ'ר ספציפי שיכול לבדוק את המאמר ולוודא שלא הועתקו משפטים מתוך מאמרים אחרים.

עצות מעשיות לשילוב מיטבי של כלי AI בתהליך הכתיבה האקדמית

כדי למקסם את היתרונות ולמזער את הסיכונים, מומלץ לאמץ מספר עקרונות מנחים בשימוש בכלי AI לכתיבת מאמרים רפואיים. ראשית, כדאי להתחיל עם מתווה מפורט שאתם יצרתם באופן עצמאי. כך תשמרו על המבנה והכיוון שאתם מעוניינים בו, ותמנעו מצב שבו המודל "מוביל" את התוכן לכיוונים לא רצויים.

בדיקת עובדות רפואיות היא קריטית - אל תסמכו על AI לדיוק עובדתי בתחום הרפואי, תמיד אמתו את המידע מול מקורות מהימנים ועדכניים.

כאשר מבקשים עזרה מ-AI, חשוב להגדיר הנחיות ברורות לגבי סגנון, אורך, ומבנה רצויים. ככל שההנחיות שלכם יהיו מפורטות יותר, כך התוצאה תהיה קרובה יותר למה שאתם מצפים לו. לבסוף, חשוב לבדוק שהפלט הסופי עומד בדרישות הספציפיות של כתב העת אליו אתם מגישים את המאמר.

מבט לעתיד: פוטנציאל ואתגרים

עם התפתחות הטכנולוגיה, אנו צפויים לראות שיפורים נוספים בכלי AI לכתיבה אקדמית רפואית. מודלים עתידיים עשויים להציע התמחות גוברת בתחומי רפואה ספציפיים, שילוב טוב יותר של ידע רפואי עדכני, ואפילו יכולת לעזור בניתוח ביקורתי של מתודולוגיות מחקר.

האתגר העיקרי יהיה למצוא את האיזון הנכון בין אימוץ טכנולוגיות חדשניות לבין שמירה על האותנטיות והיושרה של המחקר הרפואי. בסופו של דבר, כלי AI הם משאב נוסף בארגז הכלים של הרופא-חוקר, אך הם אינם תחליף לידע מקצועי, חשיבה ביקורתית, ויצירתיות מדעית.

סיכום

כלי AI מציעים פוטנציאל משמעותי לייעול תהליך כתיבת מאמרים מקצועיים ברפואה, במיוחד בהיבטים של עריכה לשונית, ארגון מידע והצגת נתונים. עם זאת, חשוב להשתמש בהם באופן מושכל, תוך הפעלת שיקול דעת מקצועי והקפדה על אתיקה אקדמית. בשימוש נכון, כלים אלה יכולים לחסוך זמן יקר לרופאים ולאפשר להם להתמקד בתוכן המקצועי ובמחקר עצמו, תוך שיפור איכות הפרסומים המדעיים. העתיד של הכתיבה האקדמית הרפואית טמון בשילוב מוצלח בין היכולות האנושיות הייחודיות של הרופא-חוקר לבין העוצמה והיעילות של טכנולוגיות AI מתקדמות. גם בפרק זה, כמו בכל הפרקים, עשיתי שימוש ב-AI לשיפור הניסוח.

בפרק הבא נדבר על עלי עזר ללימוד עצמי ולהוראת סטודנטים ומתמחים. מוזמנים לשאול ולהגיב פה!