תקציר

עודף משקל והשמנת יתר גורמים לתחלואה כרונית המובילה להגברת שיעורי נכות ותמותה. הסיבות העיקריות המובילות לעלייה במשקל הן תזונה לא בריאה, פעילות פיסית בלתי מספקת ומצבי לחץ. התנהגויות בעייתיות הקשורות לאכילה הינן למעשה תגובות שונות למצבי לחץ, דיכאון ו/או חרדה, ומהוות את הסיבה המשפיעה ביותר על כישלון בתהליך הירידה במשקל.

מרבית תוכניות הדיאטה הנפוצות מתמקדות באיזון הקלורי ולא מספקות כלים לשיקום היכולת הטבעית של הגוף לווסת את התנהגויות האכילה, ולכן מטופלים עם השמנת יתר נוטים להיכשל בתהליך הירידה במשקל. בעקבות הקשר בין התנהגויות אכילה ובין העלייה במשקל נראה כי יש צורך בפיתוח התערבויות התנהגותיות מתאימות.

טכניקת הקשיבות מתמקדת בהתייחסות ושימת לב לחוויות, מחשבות ורגשות ברגע שהן מתעוררות ללא שיפוט או תגובה. על ידי כך היא כך מאפשרת הקשיבות למטופל לא לבחור לחזור על פעולות או מחשבות לא יעילות על מנת להפחית את החרדה, אלא למצוא את המקור האמיתי לבעיה ולפעול בהתאם. מכיוון שהירידה במשקל כרוכה במודעות לגירויים חיצוניים שמביאים לאכילת יתר, עלה הרעיון שאימון בקשיבות יכול להוות כלי עזר לטיפול בבעית ההשמנה.

מספר רב של מחקרים אקראיים מבוקרים ומטא-אנליזות מספקים עדויות לכך שאכן טיפול בהפרעות אכילה ובהשמנה באמצעות קשיבות יכול להביא לשיפור בהתנהגויות אכילה בעייתיות ובעקבות כך לירידה במשקל ולשמירה על בריאות מטבולית תקינה.

השינוי בהרגלי האכילה נעשה בעקבות הגברת המודעות לתחושות המתעוררות בתגובה לגירויים שונים ומביאות לאכילה. לפיכך יש לעודד הטמעת התערבויות המבוססות על קשיבות הן בקרב מטופלים בעלי משקל עודף והשמנת יתר והן  בקרב המטפלים העוסקים בטיפול בירידה במשקל. יש צורך לבצע מחקרים רחבים וארוכי טווח יותר שיבדקו את המנגנונים ואת ההשפעה של הקשיבות על הירידה במשקל.

  • עודף משקל והשמנת יתר גורמים לתחלואה כרונית המובילה להגברת שיעורי נכות ותמותה. התנהגויות בעייתיות הקשורות לאכילה הינן למעשה תגובות למצבי לחץ, דיכאון ו/או חרדה, ומהוות את הסיבה המשפיעה ביותר על כישלון בתהליך הירידה במשקל.
  • מרבית תוכניות הדיאטה הנפוצות מתמקדות באיזון הקלורי ולא מספקות כלים לשיקום היכולת הטבעית של הגוף לווסת את התנהגויות האכילה.
  • טכניקת הקשיבות מתמקדת בהתייחסות ושימת לב לחוויות, מחשבות ורגשות ברגע שהן מתעוררות ללא שיפוט או תגובה. על ידי כך מאפשרת הקשיבות למטופל למצוא את המקור האמיתי לבעיה ולפעול בהתאם.
  • מספר רב של מחקרים אקראיים מבוקרים ומטא-אנליזות מספקים עדויות לכך שטיפול בהפרעות אכילה ובהשמנה באמצעות קשיבות יכול להביא לשיפור בהתנהגויות אכילה בעייתיות ובעקבות כך לירידה במשקל.
  • יש לעודד הטמעת התערבויות המבוססות על קשיבות הן בקרב מטופלים בעלי משקל עודף והשמנת יתר והן בקרב המטפלים העוסקים בטיפול בירידה במשקל.

מבוא

בעיית עודף המשקל והשמנת יתר הינה בעייה גלובלית המעיקה על תקציב הבריאות העולמי עקב היותה כרוכה בתחלואים כרוניים רבים. רבים נלחמים ומתאמצים, אך בדרך כלל לא מצליחים (ביחוד לאורך זמן), לרדת במשקל או לשמור על משקל תקין באמצעות תוכניות דיאטה ופעילויות גופניות למינהן.

למעשה הגורם העיקרי להשמנה ולכישלון בתהליך הירידה במשקל הן התנהגויות בעייתיות הקשורות לאכילה שהינן למעשה תגובות למצבי לחץ, דיכאון ו/או חרדה. אי לכך, נראה כי יש צורך בפיתוח והטמעה של גישות קוגניטיביות הכוללות התערבויות שמטרתן להעלות את המודעות לסוג האוכל ולתהליך האכילה.

טכניקת הקשיבות (mindfulness) מתמקדת בהתייחסות ושימת לב לחוויות, מחשבות ורגשות ברגע שהן מתעוררות ללא שיפוט או תגובה. על ידי כך היא כך מאפשרת למטופל לא לבחור לחזור על פעולות או מחשבות לא יעילות, אלא למצוא את המקור האמיתי לבעיה ולפעול בהתאם.

מכיוון שהשמירה על משקל תקין והירידה במשקל כרוכה בהטמעת מודעות לגירויים חיצוניים שמביאים לאכילת יתר, עלה הרעיון שאימון בקשיבות יכול להוות כלי עזר לטיפול בבעית ההשמנה. בסקירה זו אעמוד על הגורמים לבעיית ההשמנה וכיצד ניתן להתגבר עליהם באמצעות טכניקת הקשיבות. כמו כן, יוצגו נתונים ומסקנות ממחקרים שבדקו את השפעת הקשיבות על ירידה במשקל.

מה היא השמנת יתר?

עודף משקל, השמנת יתר ותסמונת מטבולית מהווים בעיית בריאות המוגדרת כיום כמגפה, וגורמים לתחלואה כרונית המובילה להגברת שיעורי נכות ותמותה. השמנת יתר מוגדרת כאשר מדד מסת הגוף (body mass index –BMI ) שווה או גבוה מ–30 קילוגרם למטר מרובע. לפי ארגון הבריאות העולמי שכיחות מקרי עודף המשקל והשמנת היתר בעולם היא כ–35%. מטופלים עם השמנת יתר נתונים לסיכון גבוה לפתח מחלות לב כליליות, סוכרת מסוג 2, יתר לחץ דם, שבץ, הפרעות ברמת השומנים בדם, קצרת, דלקת מפרקים, גאוט, בעיות בעור ובכבד, תשניק נשימה בשינה וכן סוגים שונים של ממאירויות [1]. בנוסף לבריאות פיסית לקויה, נמצא כי קיים קשר בין עודף משקל והשמנת יתר לבין שיעורים גבוהים של דיכאון, חרדה  ואלימות. כמו כן נצפתה בקרב מטופלים אלו ירידה בביטחון העצמי ובאיכות החיים. השפעות פסיכולוגיות מסוג זה עלולות להפריע להצלחת הניסיונות לרדת במשקל [2]. העלויות החברתיות, הכלכליות והאישיות של עודף משקל והשמנת יתר מהוות חלק ניכר מעלויות הבריאות ברחבי העולם.

אי לכך, פיתוח אסטרטגיות יעילות ונגישות לכלל האוכלוסיה על מנת לטפל בעודף משקל והשמנת יתר הוא צורך עולמי נואש. אך למרבה הצער, תוצאות הטיפולים הניתנים כיום להורדה במשקל הינן מוגבלות. ניהול אורח החיים בתהליך של ירידה במשקל כולל שינויים בתזונה והגברת הפעילות הגופנית. הצלחת תהליך ההטמעה של שינויים אלו קשה ביותר והוא בדרך כלל נועד לכישלון, במיוחד לטווח הארוך. הניתוחים הבריאטריים אמנם נושאים בחובם הצלחה גם לטווח הארוך אבל הם אינם נגישים לכלל האוכלוסיה. בעקבות כך, מוקדשת תשומת לב רבה ברחבי העולם למחקר שיאפשר לזהות ולטפל בגורמים שיכולים להשפיע על יכולתו של המטופל בעל עודף המשקל לאמץ את השינויים ההתנהגותיים הנחוצים לתהליך הירידה במשקל ולשמור עליו לטווח הארוך.

הפרעות אכילה 

ארגון הבריאות העולמי מעריך כי השמנת יתר הינה תוצאה של שיווי משקל בלתי תקין בין הכנסה והוצאה של אנרגיה [3]. דווח כי הסיבות העיקריות המובילות לעלייה במשקל הן תזונה לא בריאה, פעילות פיסית בלתי מספקת ומצבי לחץ. נמצא כי אכילה מנחמת, על מנת להרגיש יותר טוב, להימלט, או להתמודד עם רגשות שליליים ומצבים בלתי נעימים נמצאת במתאם ישיר למדד מסת גוף גבוה יותר ולעלייה במשקל [4]. התנהגויות בעייתיות הקשורות לאכילה, כגון: אכילה רגשית; נטייה לאכילת יתר בתגובה לגירוי של אוכל או תשוקה לאוכל; זלילה מופרזת (binge eating); מחזורים של צום ואכילה המלווים בירידות ועליות במשקל; אכילה בלתי מודעת; ושימוש בדיאטות מסוכנות ובלתי בריאות, הינן למעשה תגובות שונות למצבי לחץ, דיכאון ו/או חרדה. הפרעת אכילה מוגדרת כיום כסיבה המשפיעה ביותר על כישלון בתהליך הירידה במשקל ושמירה עליו לטווח הארוך. אנורקסיה נרווזה, בולמיה וזלילה מופרזת הינן מן הסוגים הנפוצים ביותר של הפרעות אכילה [6].

פעילויות אימפולסיביות כאלו מופיעות מעבר למודעות של המטופל ובדרך כלל נחשבות כתגמול, "פרס" המאופיין בתחושת הנאה וסיפוק עקרון העונג, אשר להם השפעות טובות על נפש האדם ועל הרגש. אכן, נמצא כי מטופלים בעלי משקל עודף או השמנת יתר נוטים להתמודד עם לחצים פסיכולוגיים על ידי התנהגויות מנחמות (כמו אכילה) ומעדיפים לזכות בתגמולים מיידים מבלי לדחות את תחושת הסיפוק [7]. עקב התשוקות העזות וחוסר היכולת להפסיק לאכול אכילת יתר, למרות הכוונות הטובות והידע על ההשלכות השליליות, ניתן להגדיר את האכילה כתגמול כהתמכרות. אכילה המונעת מקבלת תגמול יכולה לפגוע במנגנוני הרעב והשובע וכן לערער את המערכות הדופמינרגיות והאופיאטיות  אשר מווסתות את תחושות התיגמול, הרעב והשובע [4].

סביבת האוכל בעולם המודרני גדושה בשפע של סוגים רבים וטעימים של מאכלים וכן מאופיינת בגישה קלה ונוחה למאכלים עתירי סוכר. בסביבה כזו ניתן בקלות לסטות מהתנהגויות האכילה הטבעיות והבריאות המשמשות לסיפוק צורכי הגוף הבסיסיים ומהתחושות הפנימיות המאוזנות של רעב ושובע לכיוון אכילה בלתי מאוזנת אשר אינה קשורה בהכרח לתחושת הרעב הטבעית.

מרבית תוכניות הדיאטה הנפוצות מתמקדות באיזון הקלורי ולא מספקות כלים לשיקום היכולת הטבעית של הגוף לווסת את התנהגויות האכילה, ולכן מטופלים עם השמנת יתר נוטים להיכשל בתהליך הירידה במשקל. בעקבות הקשר שנמצא בין התנהגויות אכילה המבוססת על תגמול ובין העלייה במשקל או חוסר היכולת לרדת במשקל, נראה כי יש צורך בפיתוח והטמעה של התערבויות התנהגותיות יעילות שישברו את מעגל אכילת התגמול. העלאת המודעות לסוג האוכל ולתהליך האכילה יכולה להוות תחליף יעיל לדיאטות הקפדניות והמהודקות שהשפעתן לטווח ארוך נמוכה. אכן, גישות קוגנטיביות לשינוי התנהגות נחשבו ככלי יעיל לטיפול בבעית השמנת היתר כבר בשנות התשעים של המאה הקודמת [8].

קשיבות (Mindfulness)

מקורה של טכניקת הקשיבות הוא במזרח אסיה והיא מתבססת על המדיטציה הבודהיסטית. היא התקבלה ככלי טיפול קליני על ידי התרבות המערבית ב – 30 השנים האחרונות, בעיקר כסוג של פסיכותרפיה. קיימות עדויות רבות לכך כי השימוש בטכניקת הקשיבות משפר את התפקוד הנפשי וגם את הפיסי במחלות לב כליליות, כאב כרוני, דיכאון, חרדה ואפילו כטיפול משלים במחלות ממאירות שונות [6].

קשיבות מתמקדת בהתייחסות ושימת לב לחוויות, מחשבות ורגשות ברגע שהן מתעוררות ללא שיפוט או תגובה כלשהיא. על ידי אבחנה של רגשות קשים ברגע שהם מתעוררים, יורדת עוצמתם וההתנהגות האימפולסיבית המתעוררת כתגובה להם נמנעת [1]. באופן כללי, קשיבות מיוחסת לאורח חיים בריא ולרווחה משופרת, והיא מיומנות שניתן ללמוד אותה. הקשיבות נחשבת  כשייכת לרפואה משלימה אלטרנטיבית, ונופלת בתחום של מודלים נפשיים הכלולים בתרפיה קוגניטבית של התנהגויות רגשיות - Cognitive Emotional Behavioral Therapy, CEBT [5].

הטיפול המבוסס על קשיבות כולל: הפחתת לחץ על ידי שימוש בקשיבות  mindfulness based stress reduction, MBSR . במסגרת הטיפול נערכות פגישות במשך 8 שבועות הכוללות יוגה  Hatha Yoga, מדיטציה בהליכה ובישיבה, סריקות גוף ומטלות בבית לצורך משוב עצמי בשילוב מפגשים קבוצתיים; תרפיה קוגניטיבית המבוססת על קשיבות mindfulness-based cognitive therapy, MBCT, שזהו טיפול התנהגותי דיאלקטי; ותרפיה של קבלה ומחוייבות acceptance and commitment therapy, ACT [9].

באמצעות הקשיבות מושגת המודעות לחוויות ולתחושות שעוברות על הגוף ברגע הנוכחי. המודעות מושגת על ידי האימון במדיטציה, וכן  על ידי תרגילים שמוטמעים בחיי היום יום והופכים לחלק מהשגרה. פעילויות אלו משמשות כבסיס למניעת התנהגויות אוטומטיות, לא תקינות בתגובה לגירויים חיצוניים תחת תנאי לחץ  [10].

בסיכומו של דבר, הקשיבות מונעת מן המטופל להיות עצבני ומביאה אותו לכדי התמקדות במחשבותיו, נטיותיו ותגובותיו במצב של מודעות. על ידי כך היא מאפשרת לו לבחור שלא לחזור על פעולות או מחשבות לא יעילות, על מנת להפחית את החרדה, ובמקביל למצוא את המקור האמיתי לבעיה ולפעול בהתאם.

קשיבות והפרעות אכילה

בנוסף לשליטה העצמית הנחוצה לתהליך הירידה במשקל, חווה המטופל גם תחושה עמוקה של חוסר נוחות מכיוון שההפחתה בצריכה הקלורית מובילה לתחושת רעב. כמו כן על מנת להעלות את שיעור הוצאת הקלוריות יש להגביר את הפעילות הגופנית, אשר אליה לרוב מתלווים (לפחות בתחילת התהליך) כאבי שרירים. הקשיבות יכולה לשפר את המודעות של המטופל לתחושות גופניות אלו, ועל ידי כך לשפר התנהגויות הקשורות לשליטה עצמית בהקשר להתנהגויות אכילה [6]. זהו תהליך פסיכולוגי שיכול להקל גם על הלחץ שנוצר עקב תהליך הירידה במשקל וגם לסייע בהימנעות  מהתנהגויות האכילה המלוות ללחץ, כגון אכילה רגשית או זלילה מופרזת [1]. הקשיבות מעלה את המודעות של הגוף לחושי המגע, המראה, הטעם והריח של המזון בשעת האכילה, ועל ידי כך המטופל יכול להיות קשוב לחושים אלו ולהפסיק לאכול כשהוא שבע.

קשיבות וירידה במשקל

כיוון שהשמירה על משקל תקין או על הירידה במשקל כרוכה בניטור עצמי ממושך של המשקל, של צריכת המזון ובצורך בהטמעת מודעות לגירויים חיצוניים שמביאים לאכילת יתר, עלה הרעיון שאימון בקשיבות יכול להוות כלי עזר לטיפול בבעית ההשמנה. אכילה תוך כדי קשיבות מביאה לכדי  טיפוח מודעות לרמזים פנים-גופניים, יכולת אבחנה בין גירויים גופניים לגירויים נפשיים לאכילה, ובעקבות כך תגובה הולמת בכל הקשור לבחירות מכוונות בסוג וכמות המזון.

הולכות ומתרבות העדויות לכך שאכן טיפול בהפרעות אכילה ובהשמנה באמצעות קשיבות יכול להביא לירידה במשקל ולשמירה על בריאות מטבולית תקינה. מספר רב של מחקרים אקראיים מבוקרים בדקו את ההשפעה של התערבות בקשיבות על התנהגויות אכילה ועל הירידה במשקל בקרב מטופלים עם השמנת יתר. כבר ב–1999 נערך מחקר שבו בדקו את ההשפעה של אימון בקשיבות שניתן במשך 6 שבועות ל–18 נשים עם השמנת יתר. בהשוואה להתחלת הניסוי, מספר הפעמים שבהן התרחשה זלילה מופרזת ירד מ-4.02 פעמים בשבוע ל–1.57. כמו כן ירדה גם עוצמת הזלילה המוגברת, רמות הדיכאון והחרדה ירדו ותחושת השליטה העצמית עלתה [8].

ב–2009 בדקו Lillis ועמיתיו האם מודל חדש,  העוסק במניעת התנהגויות בעייתיות, ונמצא כיעיל בטיפול במחלות כרוניות שונות יכול לשפר גם את איכות החיים של מטופלים הסובלים מהשמנת יתר. מטופלים שהשתתפו בתוכנית לירידה במשקל (84), במשך 6 חודשים לפחות,  עברו סדנה בת יום אחד של קשיבות, שהתמקדה בעמדות הקשורות להשמנת יתר וללחץ פסיכולוגי. לאחר 3 חודשי מעקב הקבוצה שעברה את סדנת הקשיבות הראתה שיפור בעמדותיה כלפי השמנת היתר, באיכות החיים, עמידה בלחצים, קבלה עצמית ואף ירידה במשקל בהשוואה לקבוצה שלא עברה את הסדנה [11].

במחקר אחר, נחלקו 64 נשים עם השמנת יתר לקבוצה שעברה סדנה של 4 פגישות אימון בקשיבות ולקבוצת ביקורת שלא השתתפה בסדנה. לאחר 6 חודשים, נצפתה עליה משמעותית בפעילות הגופנית בקבוצת ההתערבות לעומת קבוצת הביקורת, אך לא נצפה כל הבדל בין הקבוצות בהקשר של ירידה במשקל או מצב נפשי. אולם, כאשר נעשתה אנליזה נוספת שבה לא נכללו כאלו שאמורות היו להשתתף בסדנה אך לא באמת השתתפו (7 נשים), נמצאה גם ירידה משמעותית במדד מסת הגוף, שהייתה קשורה להפחתת האכילה המוגברת [12].

במחקר שבו נערכו פגישות שבועיות של שעתיים במשך 6 חודשים של אימון בקשיבות- ניסוי שנקרא MEAL על פי ראשי התיבות: Mindful Eating and Living - נמצאה עלייה משמעותית במדדי הקשיבות והאיפוק הקוגניטיבי הסובבים את נושא האכילה. כמו כן התקבלה ירידה משמעותית במשקל, אכילת היתר והדיכאון בהשוואה לנתונים בתחילת המחקר [13].

Daubenmier ועמיתיו בדקו את ההשפעה של קשיבות על רמת הקרוטיזול והשומן הביטני בנשים עם עודף משקל והשמנת יתר (47 מטופלים). אימון בקשיבות הניב שיפור בתגובות לתחושות הגוף, ירידה בחרדות ובאכילה הרגשית. רמות הקורטיזול והשומן הביטני היו נמוכות יותר בקרב קבוצת ההתערבות בהשוואה לקבוצת הביקורת, אך ההבדל לא היה משמעותי סטטסטית. מעניין לציין כי אצל משתתפות שדיווחו על שיפור ניכר בפרמטרים האחרים שנבדקו  נמצאה גם ירידה משמעותית בשומן הביטני. כמו כן, בקבוצה שקיבלה אימון בקשיבות השיפור בשמירה על המשקל הייה משמעותית גבוה יותר מאשר בקבוצת הביקורת [14]. ממחקרים אלו ונוספים עולה כי האימון בקשיבות מביא לירידה במשקל ולשיפור בהתנהגויות האכילה [6, 9, 15].

קיימים גם מספר מועט של מחקרים שבדקו את האפשרות לנבא את השינוי במשקל כאשר יש שימוש בקשיבות כבר לפני הכניסה לתהליך הירידה במשקל. במחקרים אלו דווח כי  אכן ערך גבוה של  קשיבות  בתחילת המחקר  מנבא ירידה משמעותית יותר במשקל [16].

בנוסף למחקרים אקראיים מבוקרים שחלקם הוצגו לעי"ל, נערכו מספר רב של  מטא-אנליזות על נתונים שנאספו ממחקרים שפורסמו ב – 20 השנים האחרונות. ניתוחים אלו בוצעו על מנת לחקור בצורה רחבה את ההשפעה של התערבות מבוססת קשיבות על התנהגויות אכילה וירידה במשקל בקרב מטופלים עם השמנת יתר.

Wanden-Berghe ועמיתיו ביצעו ב–2011 ניתוח של 8 מחקרים שכללו כל אחד מהם מספר מועט של מטופלים, והגיעו למסקנה כי היעילות של התערבות המבוססת על קשיבות בהקשר של הפרעות אכילה מושגת על ידי הפחתה בדאגות ומחשבות הקשורות לאכילה, עלייה במודעות לאכילה ושיפור בוויסות הרגשי [17]. ב-2013 הציגו Godsey ועמיתיו ניתוח של נתונים שנאספו ממחקרים שפורסמו בין השנים 2003-2012. מן הניתוח עולה שאימון בקשיבות (שכלל בדרך כלל יוגה, מדיטציה, טיפול קוגניטיבי ואימון במודעות לאכילה) הביא לירידה בתסמיני הפרעות האכילה  וכן לירידה במשקל [5].

Katterman סרק נתונים מ–14 מחקרים ומצא כי האימון בקשיבות הביא להפחתה בזלילה המופרזת ובאכילה הרגשית, אך התוצאות לגבי הירידה במשקל היו מעורבות [18]. באותה שנה פרסם O'Reilly ניתוח של 21 מחקרים ודיווח על כך שב-86% מהמחקרים עולה גם כן כי האימון בקשיבות הביא להפחתה בזלילה המופרזת ובאכילה הרגשית [19]. בניתוח שערך Olson עלה כי ב–13 מתוך 19 המחקרים שנסרקו נצפתה ירידה משמעותית במשקל במטופלים שעברו אימון בקשיבות [20].

בניתוח של 12 מחקרים, שנערך על ידי Ruffault, עלה כי האימון בקשיבות שיפר התנהגות אכילה אימפולסיביות וזלילה מופרזת וכן הביא לעלייה בפעילות הגופנית. גם כאן לא נמצאה השפעה משמעותית על הירידה במשקל או על מדד מסת הגוף [7]. ב–2017 פירסמו Rogers ועמיתיו ניתוח של 15 מחקרים שכלל 560 מטופלים. מן הנתונים נצפתה  ירידה ממוצעת של   4.2 קילוגרמים במשקל, שיפור ניכר בהתנהגויות אכילה, שיפור בינוני בדיכאון, בחרדות ובגישה לאכילה, ושיפור קטן ביחס למדד מסת הגוף [2]. Carrière פרסם ב–2018  ניתוח נתונים של 1,160 מטופלים שנאספו מתוך 19 מחקרים שבו נצפתה ירידה במשקל של בין 3 ל–3.5 ק"ג,  בהתאם לאורך זמן המעקב, וכן שיפור בהתנהגויות האכילה [10].

עדיין לא ברור מה הם המנגנונים שבאמצעותם אימון הקשיבות מביא לשינוי בהתנהגויות האכילה ולירידה במשקל. Mason  ועמיתיו בדקו האם השינוי במודעות לאכילה יכול להוות מנגנון פוטנציאלי שדרכו מושגת השפעת הקשיבות על הירידה במשקל. למחקר גויסו 194 מטופלים עם השמנת יתר שהשתתפו בתוכנית של דיאטה ואימונים גופניים במשך 5.5 חודשים. הם נחלקו  ל – 2 קבוצות, אשר אחת מהן קיבלה גם אימון בקשיבות. לאחר מעקב של 12 חודשים, נצפתה עלייה באכילה מודעת ושמירה על רמות גלוקוז בקבוצת ההתערבות בהשוואה לתחילת הניסוי. העלייה בשיעור האכילה המודעת הייתה מלווה בהפחתת אכילת דברי מתיקה [4]. כלומר עלייה בתשומת הלב לחוויה הרגעית, שהושגה באמצעות אימון הקשיבות, יכולה לשנות את התגובה לאוכל, לקדם החלטות בריאות יותר ולסייע בירידה במשקל ובשמירה על משקל תקין.

מחקר מעניין שנעשה על ידי Lacaille בדק את יעילותן של 3 מיומנויות הקשורות לקשיבות: זיהוי שגוי, מודעות וקבלה, בהקשר להתמודדות עם תשוקה לאוכל. מן התוצאות עלה כי לזיהוי השגוי הייה התפקיד החשוב ביותר. כלומר, זיהוי נכון של הגירויים החיצוניים והפנימיים יכול לכוון את התגובה ולסייע בטיפול בהפרעת אכילה [21].

לסיכום, מן המחקרים עולה כי האימון בקשיבות מסייע לשיפור בהתנהגויות אכילה בעייתיות. השינוי בהרגלי האכילה נעשה בעקבות הגברת המודעות לכך שהתחושות המתעוררות בתגובה לגירויים שונים ומביאות לאכילה אינן קשורות בהכרח לרעב אמיתי, וההכרה כי התגמול של האכילה אינו התגובה המתאימה לגירויים אלו. באימון הקשיבות לומדים המטופלים לשים לב ל"חשקים" שלהם ולהיות איתם במקום להיכנע להם או להיאבק איתם. במקום לשנות, לדכא, להתנגד או להמנע מהתשוקה לאכילה, מסייעת הקשיבות לקבל ובאופן פרדוקסלי להתקרב יותר אל המחשבות, הרגשות ותחושות הגוף שבאות עם התשוקות הללו. זה מאפשר למטופל לגלות כיצד התשוקות לאוכל מניעות אותו לתגובה הלא בריאה ועל ידי כך הוא לומד  כיצד להשתמש באותה מערכת למידה מבוססת תגמולים כדי להשיג עליהם שליטה.

בחלק מן המחקרים נמצא כי השינוי בהתנהגויות האכילה עקב האימון בקשיבות אכן מביא לירידה במשקל.  נראה כי על מנת לקבל עדויות חזקות יותר להשפעת הקשיבות על הירידה במשקל יש לבצע ניסויים ארוכים יותר שבהם ינתן אימון ארוך יותר וכן יתבצע מעקב לזמן ארוך יותר.

מסקנות והמלצות

לקשיבות יש את הפוטנציאל לטפל בהתנהגויות אכילה בעייתיות כדי לסייע  לכאלו המתקשים בשליטה על צריכת המזון שלהם. סוג זה של טיפול יכול להביא לשינויים בהתנהגויות אכילה ולשפר את תהליך הירידה במשקל באמצעות העלאת המודעות להתנהגויות האכילה. בנוסף, השפעת הקשיבות על תגובות במצבי לחץ יכולה גם לגרום לירידה בתחושת  הרעב ובתשוקה למתוק. לפיכך יש לעודד הטמעת התערבויות המבוססות על קשיבות הן בקרב מטופלים בעלי משקל עודף והשמנת יתר והן  בקרב המטפלים העוסקים בטיפול בירידה במשקל.

מאידך, יש צורך במחקרים נוספים על מנת ללמוד ולהכיר את המנגנונים הפסיכולוגיים, הקוגניטיביים והביולוגיים המעורבים במערכת היחסים בין קשיבות וירידה במשקל. כמו כן יש צורך לבצע מחקרים רחבים וארוכי טווח יותר שיבדקו את השפעת הקשיבות על הירידה במשקל.

References

  1. Cotter EW, Kelly NR. Stress-related eating, mindfulness, and obesity.. Health Psychol, 2018;37:516-525.
  2. Rogers JM, Ferrari M, Mosely K & al, Mindfulness-based interventions for adults who are overweight or obese: a met-analysis of physical and psychological health outcomes, Obes Rev, 2017;18:51-67.
  3. Ruffault A, Czernichow S, Hagger MS & al, . The effects of mindfulness training on weight-loss and health-related behaviours in adults with overweight and obesity: A systematic review and meta-analysis. Obes Res Clin Pract, 2017;11:90-111.
  4. Mason AE, Epel ES, Kristeller J & al, Effects of a mindfulness-based intervention on mindful eating, sweets consumption, and fasting glucose levels in obese adults: data from the SHINE randomized controlled trial. J Behav Med, 2016;39:201-213.
  5. Godsey J, The role of mindfulness based interventions in the treatment of obesity and eating disorders: an integrative review Complement. Ther Med, 2013;21:430-439.
  6. Shuttlewood E, Halder L, Shah N & al, Application of Mindfulness in a Tier 3 Obesity Service Improves Eating Behavior and Facilitates Successful Weight Loss. J Clin Endocrinol Metab, 2019;104:793-800.
  7. Ruffault A, Czernichow S, Hagger MS & al, The effects of mindfulness training on weight-loss and health-related behaviours in adults with overweight and obesity: A systematic review and meta-analysis. Obes Res Clin Pract, 2017;11:90-111.
  8. Asadollahi T, Khakpour S, Ahmadi F & al, Effectiveness of mindfulness training and dietary regime on weight loss in obese people. J Med Life, 2015;8:114-124.
  9. Lyzwinski LN, Caffery L, Bambling M & al, The Mindfulness App Trial for Weight, Weight-Related Behaviors, and Stress in University Students: Randomized Controlled Trial. JMIR Mhealth Uhealth, 2019;7:e12210.
  10. Carrière K, Khoury B, Günak MM & al, Mindfulness-based interventions for weight loss: a systematic review and meta-analysis. Obes Rev, 2018;19:164-177.
  11. Lillis J, Hayes SC, Bunting K & al,  Teaching accep-tance and mindfulness to improve the lives of the obese :a preliminary test of a theoretical model. Ann Behav Med, 2009;37:58—69.
  12. Tapper K, Shaw C, Ilsley J & al, Exploratory randomised controlled trial of a mindfulness-based weight loss intervention for women. Appetite, 2009;52:396—404.
  13. Dalen J, Smith BW, Shelley BM & al, Pilot study: Mindful Eating and Living (MEAL): weight, eating behavior, and psychological outcomes associated with a mindfulness-based intervention for people with obesity. Complement Ther Med, 2010;18:260-264.
  14. Daubenmier J, Kristeller J, Hecht F & al, Mindfulness intervention for stress eating to reduce cortisol and abdominal fat among overweight and obese women: an exploratory randomized controlled study. Journal of Obesity,
  15. Spadaro KC, Davis KK, Sereika SM & al, Effect of mindfulness meditation on short-term weight loss and eating behaviors in overweight and obese adults: A randomized controlled trial. Complement Integr Med, 2017;15.
  16. Fuller NR, Sainsbury A, Caterson ID & al, . Examining mindfulness as a predictor of weight loss - Findings from the DIABEGG study. Obes Res Clin Pract 2017;11:88-96.
  17. Wanden-Berghe R, Sanz-Velaro J, Wanden-Berge C. The application of mindfulness to eating disorders treatment: a systematic Eating Disorders, 2011;19:34—48.
  18. Katterman SN, Kleinman BM, Hood MM & al, Mindfulness meditation as an intervention for binge eating, emotional eating, and weight loss: a systematic review. Eating Behaviors, 2014; 15: 197–204.
  19. O’Reilly GA, Cook L, Spruijt-Metz D, Black DS. Mindfulness based interventions for obesity-related eating behaviours: a literature review, Obes Rev. 2014; 15: 453–461.
  20. Olson KL, Emery CF, Mindfulness and weight loss: a systematic review. Psychosom Med, 2015;77:59-67.
  21. Lacaille J, Ly J, Zacchia N & al, The effects of three mindfulness skills on chocolate crav-ings. Appetite 2014;76:101—12.