כידוע, הטיפול הקוגניטיבי עוזר מאוד לאנשים עם מגוון בעיות נפשיות.

פרופ' אהרון בק היה זה שהמציא את השיטה בשנות השישים של המאה הקודמת. השיטה, הנקראת C.B.T, פופולרית  בשדה הפסיכותרפיה ומאות מחקרים הוכיחו את יעילותה בתחומי הדיכאון, חרדה, כפייתיות, התמכרויות, סכיזופרניה ועוד.

נחשפתי לראשונה לשיטה ב-1993 באוניברסיטת פנסילבניה בפילדלפיה. מורתי הראשונה בנושא  היתה פרופ' ג'ודית בק (בתו של מייסד השיטה) ואחר כך עברתי השתלמויות וסדנאות נוספות בכנסים בינלאומיים בתחום. אני יכול לומר, שאני מטפל בשיטה זו זה 24 שנים.

זריחת השמש בדמה פמודה. אמי שופמן, 2018

בשלב מסוים הגעתי למסקנה שבטיפול  הקוגניטיבי הקלאסי יש מטופלים שלא התקדמו מעבר לסף מסוים ולמעשה מיצו את פירות הטיפול. לכן החלטתי לפני כחצי שנה על פיתוח ושינוי בגישה: לאמץ את העקרונות מעולם הכלכלה ועולם העסקים,  דהיינו להתייחס לנפש בין השאר כאל מודל כלכלי, דהיינו רווח מול הפסד. בכלכלה הקלאסית זה מובן מאליו שאנו שואפים למקסם רווח ולהקטין הפסד. במקום להתייחס למחשבות ולרגשות המטופל במודל טוב או רע או לחלופין כבעד מול נגד, לעשות שינוי גישה (reframing) ולהתייחס אליהם באוריינטציה של רווח מול הפסד. זה עובד מצוין בקרב מטופלי. לכך אביא דוגמאות קליניות בהמשך. השינוי בגישה של כדאיות מול הפסד לא רק בתחום הקוגניציה הנ"ל אלא גם במישורים פרקטיים כמו בעשיה בפועל במשך היום ובתכני הדיבור.

חשבתי לקרוא לשיטה החדשה Canmore על שם עיירה מקסימה בהרי הרוקי בקנדה, שם טיילתי לאחרונה (וגם בגלל השם המאתגר).

שיעורי הבית, שהם גם חלק אינטגרלי מהטיפול הקוגניטיבי, מכילים הוראות מפורשות בכל האספקטים של הנפש: מחשבות, רגשות, ההתנהגויות והפעילות במשך היום - לחלקם, לסמנם ולהדגיש במה היה רווח ובמה היה הפסד.

שינוי התפיסה נותן מרחב עצום לפעולה בטיפול באופן דו-צדדי, וגם אני כמטפל מחויב לראות את העוצמות של תהליך זה.

אני מוסיף גם את המיינדפולנס כמודל לרווח טהור: מדיטציות שונות שמטרתן ליצור גשר יצוק בין העצמי למודעות לכאן ועכשיו ברגע הזה. יש בכך רווח עצום, אך הבעיה שמחשבותינו מתזזות אותנו למרחב העבר או לעתיד - רק לא להיות מחוברים לכאן ועכשיו ברגע הזה, וזה כמובן הפסד.

תיארתי בפירוט את הרווח הטהור בכל רבדי הנפש במדיטציה ויפסנה (שאני מתרגל 12 שנים) בספרי החדש "נפש האדם בראי הספרות", בהוצאת אח (התיאור מופיע בפרקים האחרונים של הספר). 

כמובן שטבע האדם (את זה יודעים היטב מעולם הכלכלה) להשיג כמה שיותר רווח ולהימנע מהפסד. קל לתפוס זאת בעולם החומרי (כסף, רכוש וכו.) אך בעולם הנפשי זה יותר מורכב, אך אפשרי בתכנון נבון.

במאגר ההפסדים הקוגניטיביים והאמוציונליים של המטופלים ניתן לכלול לדוגמה:

דמיונות הרסניים - פירוט של הפסדים כמו פגיעה בתפקוד, שיבוש הקשר לכאן ועכשיו ברגע הזה, נגיסה במחשבות יצירתיות ועוד.

מחשבות השלכתיות - פירוט כיצד גורמות להפסד בפגיעה בשיפוט, בתפקוד, יחסי אנוש ועוד.

מחשבות כפייתיות – הסבר על ההפסד ברמה התפקודית, שיפוט, איכות חיים ועוד.

מחשבות הכללה - פירוט על ההפסד בראיית המציאות, שיבוש ביחסים בין אישיים ועוד.

בנקודת המבט על הנפש, כאשר הכיוון שכל מחשבותיי ורגשותיי יהיו רק למען רווח ומינימום הפסד, זה משפר תכני חיים שונים ובין היתר גם זיכרון. המטופל מקבל חיזוק לזכור היבטים חיוביים בכל רמות החיים כולל חשיבה, רגש, חושים, תחושות, פעילויות, אינטראקציות חברתיות וכו'.

בהוראת מיינדפולנס מודגשת התפישה כי במודעות לנשימה הטבעית או לתחושות הגוף ברגע הזה, באופן אובייקטיבי, יושג רווח מיידי בצורת שלווה, חיבור לכאן ועכשיו, הפחתת חוסר הוודאות ועוד. מה שמעודד מטופלים להשקיע בשיטה זו הוא ההסבר, שבזמן שהם מחלקים את מחשבותיהם לכדאיות מול הפסד, עם הזמן יפתחו Mastery of the Mind, דהיינו שיפור בשליטה על מחשבותיהם ורגשותיהם.

מספר תיאורי מקרה קצרים מדגימים את תוצאות הטיפול בשיטת  Canmore:

מטופלת הסובלת מהפרעת אישיות גבולית (איני מציין גיל, מקצוע ורקע מטעמי סודיות רפואית). בטיפול הקוגניטיבי התנהגותי התוצאות היו חלקיות. לפני כחצי שנה, לאחר שהתחלנו עם השיטה החדשה הנ"ל, חל אצלה שינוי לטובה בירידת כעסים, באימפולסיביות, בקשר בין אישי, באיזון נפשי ובתפקוד הכללי.

מטופלת הסובלת מסכיזופרניה, ברמיסיה טובה. המעבר מטיפול קוגניטיבי קלאסי לשיטה הנ"ל הניב תוצאות חיוביות בשיפור איכות חייה ותפקודה.

מטופל שסבל מהתמכרות לקנאביס שנים רבות, התקפי חרדה קשים וקומפולסיות וסירב לטיפול תרופתי, נקי מקנאביס כחצי שנה. השיטה הנ"ל היטיבה עימו ברמת התפקוד והסבל הנ"ל.

לסיכום, השיטה החדשה שהצגתי לעיל, הלקוחה מעולם העסקי, דהיינו באוריינטציה של רווח מול הפסד בכל רבדי הנפש וההתנהגות, יכולה לקדם מטופלים שלא הפיקו את מירב התועלת משיטות אחרות שגם הן טובות לכשעצמן.