השימוש בקנביס כל האמת

15.02.2015, 10:14
השימוש בקנביס - כל האמת

אין מחקר אחד מבוקר וראוי שהתפרסם בעתון רפואי רציני ושהראה יעילות של קנביס בתחום הנפש: לא בדיכאון, לא בפסיכוזה, ולא בחרדות למיניהן, ומצד שני - הספרות הרפואית רוויה מחקרים המוכיחים נזקים של הקנביס מגוונים בתחום הנפש

מקור הקנביס הוא בצמח Cannabis Sativa. העלים והגבעולים מכילים שרף (resin), הכולל כ-60 חומרים קנבינואידיים. מתוכם לחומר אחד delta 9 tetrahydrocannabinol ׁׁ(עTHC) מיוחסות ההשפעות הפסיכו-אקטיביות.

התוצרים השונים של קנביס, כמו מריחואנה, חשיש, צ'אראס, גנגה (בעקר בהודו ופקיסטן) ושמן חשיש, מכילים ריכוזים שונים של החומר הפעיל THC. (ע1)

//

ציור מאת אמי שופמן: "ההיבטים השליליים של העלה הירוק"

הקנביס מסיס בשומן. הוא נאגר במוח, בכבד, אשכים ובשחלות. בניגוד לרוב הסמים שניתן לאתרם בשתן בטווח של 48 שעות לאחר מועד הנטילה, את עקבות הקנביס ניתן לאתר בשתן גם לאחר חודש ממועד האחרון של צריכתו. זאת בהתחשב בתדירות, במשך הצריכה ובריכוז ה-THC בקנביס הספציפי (1).

מצד אחד יש היבטים חיוביים לשימוש בקנביס: "קנביס רפואי". בטיפול בחולי סרטן (בעיקר במטופלי כימותרפיה), הקנביס עוזר כנגד בחילות, הקאות וכאבים.

הטיפול באמצעות קנביס חיוני לסובלים מכאבים כרוניים כשתרופות קונבנציונאליות לא עזרו.

מומלץ טיפול בקנביס למחלות נוירולוגיות שונות כמו טרשת נפוצה, אפילפסיה, פיברומיאלגיה ועוד.

לסיכום: כל האינדיקציות הרפואיות שקבע משרד הבריאות ברפואת הגוף למתן קנביס מקובלות על הח"מ.

לעומת זאת, ברפואת הנפש המצב לגמרי שונה:

עד היום אין מחקר אחד מבוקר וראוי בבני אדם שהתפרסם בעתון רפואי רציני ושהראה יעילות של קנביס בתחום הנפש, דהיינו לא בדיכאון, לא בפסיכוזה, ולא בחרדות למיניהן.

מצד שני הספרות הרפואית רוויה במאות מחקרים ראויים המוכיחים נזקים מגוונים של קנביס בתחום הנפש:

א. פסיכוזות

בקרב משתמשים רבים שצרכו קנביס שלא למטרות רפואיות פרצו פסיכוזות. הפסיכוזות הן לאו דווקא סכיזופרניה, אלא סוג שמכונה
Cannabis Psychosis. סוג זה נמשך כשבוע ומתבטא בעיקר במצבים פרנואידיים, מאניפורמיים, לעתים אלימות ולפעמים גם תופעות דיסוציאטיביות. פסיכוזה זו נובעת לעתים מהעלאת מינון הקנביס ולעיתים מופיעה כבר בשימוש הראשון. פרופסור ויצטום והח"מ תארנו מקרים אלה בעיתון "הרפואה" (2).

סוגים אחרים של פסיכוזה שיכול להיגרם מהסם הנ"ל הינם הפרעה פסיכוטית קצרה (עד חודש), הפרעה סכיזופרניפורמית ופסיכוזה לא מוגדרת. בחולים אחרים שהשתמשו בקנביס, סם זה היה גורם מזרז או טריגר לפריצת מחלות נפש פונקציונליות, כגון סכיזופרניה ומניה דפרסיה Bipolar Affective Disorder)).

מחקרים רבים הראו את הקשר בין קנביס לפריצת פסיכוזות:

1. מחקרם של Moore et al, שפורסם ב-Lancet ב-2007 (3).
במחקר זה נערכה מטה-אנליזה של 35 מחקרים, שדנו בסוגיה האם קנביס גורם לפסיכוזה. תוצאות המחקר היו כי בקרב מי שהשתמשו פעם אחת בחייהם בקנביס, הסיכון לפתח פסיכוזה היה גבוה ב-40% מאלו שלא השתמשו. המחקר גם מצא שהסיכון לפסיכוזה עולה עם העלאת כמות ותדירות השימוש. מי שהשימוש שלו יום יומי, הסיכון שלו לפסיכוזה עולה פי שתיים עד שלוש מאלו שלא משתמשים. מצוין במחקר שהסיכון לפסיכוזות יותר גבוה בקרב מתבגרים ומבוגרים צעירים שצורכים קנביס. למעשה, קבוצת גיל זו מהווה את עיקר צורכי הקנביס בארץ ובעולם המערבי.

2. מחקרם של Davis et al. שפורסם ב-Schizophrenia Research ב- 2013 (4). החוקרים מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק ערכו מחקר פרוספקטיבי על מדגם מייצג של 34000 תושבי ארה"ב מגיל 18 ומעלה ב-50 מדינות.
השלב הראשון של המחקר היה בשנים 2001-2 והשלב השני בשנים 2004-5. נערכו ראיונות למימדים שונים של הפרעות נפשיות והתמכרויות בציר 1 של DSM4-TR.
התוצאות היו: הגדלת הסיכון ליותר מ-30% לפסיכוזות בקרב אלו שהשתמשו אי פעם בקנביס לעומת אלו שלא השתמשו. היתה עליה של 80% בסיכון לפסיכוזות אצל אלו שהשתמשו מדי פעם (abuse) לעומת אלו שלא צרכו. הסיכון לפסיכוזות בקרב הנוטלים כל יום היה גדול פי ארבעה, ביחס לאלו שלא נטלו את הסם.
המחברים סיכמו שעל סמך מחקר זה ועל סמך מחקרים אחרים, אין ספק שקנביס מהווה גורם סיכון משמעותי לפסיכוזה.

3. בהולנד נערך מחקר פרוספקטיבי (5) עם 5000 איש לאורך
שלוש שנים. מטרת המחקר היתה לבדוק אם יש קשר בין השימוש בקנביס ופסיכוזות. מסקנת החוקרים היתה שהסיכון לפסיכוזה הינו ביחס ישיר להיקף השימוש.

4. מחקר אחר הראה (6) שבקרב אלו הנוטלים קנביס באופן קבוע, 15% מהם סובלים מפסיכוזות בעיקר בעלות אופי פרנואידי, דהיינו פי 15 מהשכיחות לפסיכוזה באוכלוסיה רגילה.

5. סוגית הקנביס ופריצת סכיזופרניה

במחקר חשוב שבוצע על ידי Zammit et al. ופורסם ב B.M.J ב-2002 (7), נבדקו 50000 מועמדים לצבא השבדי בגיל 18 ב-1970, עם מעקב לאורך 27 שנים. התוצאה היתה שאלו שצרכו קנביס 50 פעם ומעלה הראו שכיחות של פי שבע לסכיזופרניה יחסית לאלו שלא השתמשו בסם. במחקר בצעו ביקורת על משתנים שונים כולל שימוש בסמים אחרים, אלכוהול וכו'. הסיכון לסכיזופרניה היה ביחס ישיר לכמות ותדירות השימוש בקנביס.
אחת הביקורות על מחקר זה היא שאולי היו מקרים של פסיכוזה או פרה-פסיכוזה בגיל ההתבגרות (גילאי 12-18) ואז במקרים הללו השימוש בקנביס היה למעשה תוצאה ולא גורם למחלה.
המחקר הבא פתר את הסוגיה: במחקר של Arseneault et al. שפורסם אף הוא ב B.M.J (8) ונערך בניו-זילנד, נבדקו 1037 אנשים ממועד לידתם ב- 1972 ועד גיל 26. נבדקו קיום סימפטומים פסיכוטיים ושאלת השימוש בקנביס וסמים אחרים בגיל 11, 15, 18 ו-26.
מחקר זה חיזק את מסקנות המחקר הנ"ל של Zammit et al., דהיינו ששימוש בקנביס מגביר את הסיכון לסכיזופרניה. שימוש בקנביס אינו משני לקיום פסיכוזה מוקדמת. שימוש בקנביס בגיל מוקדם יותר (גיל 15) מגביר את הסיכון להופעת המחלה יחסית לשימוש בגיל מאוחר יותר (מעל גיל 18).
מסקנת החוקרים היתה שהסיכון לפריצת סכיזופרניה הוא ייחודי לקנביס ולא לסמים אחרים. עשרה אחוזים מאלו שהשתמשו בקנביס מגיל 15 פיתחו סכיזופרניה בגיל 26 לעומת רק 3% בקרב אלו שלא השתמשו בסם.

6. מחקרים נוספים (2) מוכיחים ששימוש בקנביס מחמיר מחלות נפש הנמצאות בשלבי הפוגה, מחמיר את הפרוגנוזה שלהם ומעלה את היקף ותדירות האישפוזים הפסיכיאטריים.
מחקר נוסף (9) הוכיח שאצל מטופלים סכיזופרנים שנטלו קנביס בעברם, הפסיכוזה הראשונה והאשפוז הראשון היו בגיל צעיר יותר בשנים רבות לעומת אלו שלא נטלו את הסם הזה בעברם.
לסיכום סוגית הפסיכוזות מקנביס:

אומנם יש ויכוח בספרות הרפואית לגבי השאלה אם קנביס הינו גורם ודאי לפסיכוזה, אך לעומת זאת בקרב רוב החוקרים והקלינאים יש תמימות דעים, שקנביס מהווה טריגר או זרז לכל הפחות להתהוות פסיכוזה. כנראה שהסיבות לכך הן:
א.קנביס מעלה את רמת הדופאמין במוח.
ב. קנביס שייך למשפחת ההלוצינוגניים וככזה מהווה טריגר לפריצת פסיכוזה.
ג. השימוש בקנביס משנה מהותית (תלוי במינון) את האיזון של המערכת האנדו-קנבינואידית במוח.
הניסיון הקליני והמחקרים הרבים שנעשו ב-20 השנים האחרונות על קנביס מראים באופן ברור על סיכון לפסיכוזות לאו דוקא רק בקרב מי שיש להם נטיה גנטית לכך.

ב. הפרעות חרדה והפרעות דיסוציאטיביות

משתמשים רבים מדווחים על רגיעה בעת השימוש, אך יש לא מעט מקרים שקנביס גורם להתקפי פאניקה והפרעות דיסוציאטיביות כגון
דה- ראליזציה ודה- פרסונליזציה עם הפרעות חמורות בתפקוד האישי, הזוגי, המשפחתי, החברתי והתעסוקתי. בחלק מהנפגעים, הפגיעה הדיסוציאטיבית עלולה להימשך חודשים רבים לאחר הפסקת השימוש בסם. ד"ר ארתורו לרנר, פרופסור ויצטום והח"מ פרסמנו על תופעות אלו בקרב מטופלינו (10).

ג. החמרה של מחלות נפש קיימות ופריצת מחלות לטנטיות

חולים הסובלים ממחלות נפש כגון סכיזופרניה, הפרעה דו-קוטבית או דכאון מאג'ורי שנוטלים קנביס, מצבם עלול להחמיר מבחינה קלינית והן בהיבט הפרוגנוסטי ובהיבט של ריבוי האשפוזים (2).

ד. סוגיית ההפרעות הקוגניטיביות, ההתמכרות ומעבר לסמים קשים

יש אחדות דעים בספרות הרפואית שקנביס פוגע בקוגניציה, דהיינו בזיכרון, בקשב, בריכוז וביכולת למידה. Volkow et al פרסמו
ב-New England j of Medicine ב-2014 (11) מטה- אנליזה של מחקרים רבים המוכיחים את הפגיעות הקוגניטיביות במתבגרים ובמבוגרים צעירים כולל ירידה ב-I.Q.. פגיעה זו יכולה להסביר את ההידרדרות בלימודים של מתבגרים בתיכון וסטודנטים באוניברסיטה הצורכים מריחואנה. המחברים הנ"ל קבעו שאחוז לא מבוטל מאלו שצורכים מריחואנה מדי יום מפתחים התמכרות נפשית ופיזית לסם.

שימוש במריחואנה בגיל ההתבגרות מעלה את הסיכון להתמכרות לקנביס בהמשך ומעבר לזה, מחמיר את הסיכון למעבר לסמים קשים (11). הח"מ מסכים עם החוקרים הנ"ל. על פי הניסיון שנצבר במכון הירושלמי לטיפול בנפגעי סמים, אלפי מכורים לסמים קשים כמו הרואין, קוקאין ועוד שטופלו במרכז, המשותף לכולם היה שכולם צרכו קנביס בגיל ההתבגרות הרבה זמן לפני המעבר לסמים הקשים הנ"ל.
לכן ניתן לקרוא לקנביס גם: Gateway-Drug – סם המעבר.

ה. סוגית התמותה ותאונות דרכים

יש מרצים הפותחים הרצאתם בהצהרה הבאה: "אף אחד לא מת מקנביס". מדובר בבורות והטעיית הציבור. ראוי שהציבור ידע את העובדות: כתוצאה מפסיכוזות או מדכאונות מאג'וריים אנשים רבים מתאבדים. ומה שיותר שכיח, הוכח בעבודות מחקר באירופה ובארה"ב (11) שקנביס גרם לאלפי תאונות דרכים קטלניות, דהיינו בדמם של נהגים שנהרגו נמצא T.H.C. ללא אלכוהול.
הסכנה של קנביס בנהיגה תוארה בהרחבה במאמרי באתר זה : "עשר סיבות בתחום בריאות הנפש לא לצרוך מריחואנה”.

מחקר שפורסם ב-2014 בארה"ב (12) על 23591 נהגים שנהרגו בתאונות דרכים בארה"ב בשנים 1999 – 2010 הראה ששיעור מקרי המוות כתוצאה מנהיגה בהשפעת מריחואנה מתוך כלל הנהגים ההרוגים ב-1999 היה 4% וב-2010 היה 12% דהיינו עליה של פי שלוש.

הלגליזציה של קנביס בקולורדו – ארה"ב- כבר נותנת את אותותיה (12) בעליית היקף הנוהגים תחת השפעת סם זה, עליית השימוש ואשפוזים של ילדים ובני נוער כתוצאה מצריכת כמויות מופרזות של קנביס.

קנבידיול

מעבר לצדדים השליליים הנ"ל, חשוב להזכיר חומר הנקרא קנבידיול, שנמצא בקנביס. לחומר זה יש אפקטים תרפויטיים לגוף ולנפש, אך לצערינו הוא נמצא בריכוז נמוך מאד ברוב סוגי הקנביס כולל ב"קנביס רפואי". פתרון לבעיה זו נמצא על ידי סנתוז תרכובת הנקראת Sativex המכילה T.H.C. ו- CBD ביחס 1:1. החומר הזה ניתן בספריי לחלל הפה.

בכנס איגוד הנוירולוגים בישראל ב-12.06.2013 הציג פרופסור רייט מאנגליה את יתרונותיו של סטיבקס במחלות נוירולוגיות שונות – בעיקר בטרשת נפוצה. בניגוד למריחואנה היה לתכשיר זה פחות תופעות לואי קוגניטיביות.

לדעתי, חומר זה יכל להיות ראוי לשימוש גם להפרעות נפשיות כגון חרדות שונות ופסיכוזות בגלל האפקט האנטי-חרדתי שלו וחוסר הפגיעה הקוגניטיבית וההתמכרותית (פגיעה שקיימת בקנביס רגיל).
בשיחה שהיתה לח"מ עם פרופסור רפי משולם (חוקר בעל שם עולמי בתחום הקנביס) בכנס שנערך בירושלים ב-29.12.13, הוא הציע לטפל עם Sativex בהפרעות נפשיות שונות. ניתן לקרוא על כך בהרחבה באתר זה: "ההפרעות הפסיכיאטריות המגוונות בקרב המשתמשים במריחואנה".

ספרות רפואית

1. Witztum E, Shufman E. Cerebral and physical risks associated with cannabis use. Harefuah, 2002.

2. Shufman E, Witztum E. Cannabis a drug with dangerous implications in mental health. Harefuah, 2000.
3. Moore T H et al. Cannabis use and risk of psychotic or affective outcomes: a systematic review. Lancet, 2007.
4. Davis G P et al. Association between Cannabis use, psychosis and schizotypal personality disorder.
Schizophrenia Research, 2013.
5. Van Os J et al. Cannabis use and psychosis: a longitudinal population base study. American J of Epidemiology, 2002.
6. Johns A. Psychiatric effects of Cannabis.
British J of Psychiatry, 2001.
7.Zammit S et al. Self reported cannabis use as a risk factor for Schizophrenia in Swedish conscripts of 1969.
B.M.J, 2002.
8. Arseneault L et al. Cannabis use in adolescence and risk for adult psychosis: A longitudinal prospective study. B.M.J, 2002.
9. Deqadro JR et al. Patterns of substance abuse in Schizophrenia. J of Psychiatric Research, 1994.
10. Shufman E et al. Depersonalization after withdrawal from Cannabis. Harefuah, 2005.
11.Volkow N D et al. Adverse health effects of marijuana use. New England J of Medicine, 2014.

12. Israel Anti Drug and Alcohol Authority. Marijuana- all the truth. 2014. Pages: 6 and 11

הפוסטים במערכת הבלוגים מתפרסמים על דעת המשתמשים ועל אחריותם. מערכת דוקטורס אונלי אינה אחראית לתכנים המתפרסמים בבלוגים. אם נתקלת בניצול לרעה אנא דווח לנו בהקדם על הפוסט ל info@doctorsonly.co.il
ערוצים:  חקר הכבד,  פארמה,  פסיכיאטריה
תגובות
 
09.05.2015, 13:09

מה עם קנביס כטיפול בפוסט טראומה? ראיתי יותר ויות מבקשים אישור לקנביס רפואי באבחנה זו. אני מוכרחה להגיד שאני מאוד סקפטית. \

11.05.2015, 08:11

לד"ר דורסט היקרה- אין בספרות הרפואית ולוא מחקר אחד רציני עם קבוצת ביקורת
שמראה שקנביס יעיל בפוסט טראומה. אם כבר לתת עדיף סטיבקס שמכיל קנבידיול בכמות טובה ומונע הת"ל הקוגניטיביות של thc - לפרטים ראי מאמרי "שימוש בקנביס כל האמת" באתר זה