כמה עדויות מהשנים האחרונות:

מאי 2013 - אימון מרוכז במשחקי וידאו דוחה דימנציה בכמה שנים

10 שעות של אימון היכולת הקוגניטיבית ע"י עיבוד וויזואלי מהיר השפיעעל התדרדרויות הקשורות לגיל .

בניסוי השתתפו 681 נשים וגברים בשתי קבוצות גיל (50-64 ו- 65+) אשר חולקו ל-4 קבוצות: אימוני מהירות עיבוד וויזואלי (3 קבוצות של אימון מהירות עיבוד וויזואלי במחשב מול קבוצת ביקורת של אימון לא ממוקד:

התוצאות הראו כי לכל קבוצות ההתערבות לעומת קבוצת הביקורת היה שיפור במדדים - מהירות עיבוד, חלוקת קשב, קשב סלקטיבי, קשב וויזואלי, גמישות מחשבתית וכישורים אקזקיוטיביים. אם נמיר את התוצאות לשנות הגנה נגד התדרדרויות קוגניטיביות הקשורות לגיל, נגלה כי האפקטים האלה נעים בין 1.5-6.6 שנים.

ספטמבר 2013 - אימון באמצעות משחקי וידאו משפר יכולות של בני 60-85

מחקר חדשני מוכיח שניתן לשפר את מוחנו בכל גיל! הפעם באמצעות משחקי וידאו. המחקר שפורסם בעיתוןNATURE   הראה כי אימון המוח בעזרת משחקי וידאו תלת מימדיים תרם לשיפור יכולות קוגניטיביות של המתאמנים. האימון נערך בקרב קבוצת מבוגרים בגילאי 60-85 במשך חודש אחד, שלוש פעמים בשבוע אימון של שעה. נמצא כי ביצועיהם של הנבדקים המבוגרים שהתאמנו היו טובים יותר מאלו של צעירים בשנות העשרים לחייהם שלא התאמנו! החוקרים מצאו כי השיפור נשמר גם חצי שנה לאחר תום המחקר. האימונים שמו דגש על ביצוע מספר מטלות במקביל (מולטי טאסקינג), ואכן בקרב הקבוצה שהתאמנה הושג שיפור ניכר בתחום זה. מעבר לכך, נצפתה עלייה ביכולות קוגניטיביות נוספות, כלומר שיפור בזכרון וביכולת הריכוז, אף שיכולות אלה לא אומנו בצורה ישירה. המסקנה החשובה של מחקר זה, המצטרף לממצאים מוקדמים דומים, היא שהמוח האנושי הוא פלסטי וגמיש. אימונו של המוח האנושי, במקרה של מחקר זה באמצעות משחקי וידאו, משפר ומשמר את יכולותיו לאורך זמן.

ספטמבר 2013 - כיצד מעכבת פעילות שכלית את התפתחות האלצהיימר?

מחקר שמתאר את המנגנון שבעזרתו פעילות שכלית מעכבת התפתחות אלצהיימר.

המחקר אשר נערך על ידי חוקרים מהמחלקה לנוירוביולוגיה באוניברסיטת תל אביב מתאר את המנגנונים הביולוגים האחראים לקשר שנצפה במחקרים רבים בין סביבה מנטאלית עשירה בגירויים לבין עיכוב בהתפתחות מחלת האלצהיימר. במסגרת המחקר השוו החוקרים את כמות המיקרו-רנא, המולקולה שאחראית על בקרת החלבונים בתא, אצל עכברים בריאים ואצל עכברים החולים באלצהיימר. נמצא כי החשיפה לסביבה מועשרת בגירויים הובילה לירידה בביטוי רצפי המיקרו- רנא, וכתוצאה מכך לעליה בכמות החלבונים שעשויה להוביל לשיפור בפעילות העצבית במוח. רצפים אלה לא היו ידועים קודם למדע, ובעתיד עשויים לסייע לזיהוי מוקדם של המחלה.

 אוקטובר 2013 - משחק וידאו מסחרי נמצא יעיל לשיפור יכולת קוגניטיבית

מחקר שנערך ב מכון - Max Planck Institute for Human Development מצא כי אצל נבדקים ששיחקו במשחקי וידאו הייתה עלייה בכמות החומר האפור במח, באיזורים ספציפיים האחראים על יכולות קוגניטיביות שונות - התמצאות במרחב, יצירת זכרונות, תכנון אסטרטגיות וכישורים מוטוריים עדינים. השערת החוקרים היא שמשחקי וידאו יכולים גם להועיל מבחינה טיפולית לאנשים בעלי הפרעות מנטליות בהם יש שינוי בנפח אזורים במח, לדוגמת אלצהיימר. מסקנת המחקר תומכת כמובן, בממצאים קודמים לגבי היותו של המח פלסטי וגמיש.

במהלך המחקר התבקשו הנבדקים לשחק במשחק הוידאו הקלאסי "סופר מריו 64" במשך חודשיים, חצי שעה ביום. בתום תקופת האימונים נלקחו סקירות MRI מן הנבדקים והושוו לקבוצת ביקורת

אצל אלו ששיחקו, נמצא גידול בכמות החומר האפור באיזור ההיפוקמפוס הימני, הפרקורטקס הימני ובסרבלום. אזורים אלו במוח, אחראים בי השאר על התמצאות מרחבית, זיכרון, תיכנון איסטראטגי וגם יכולות מוטוריות של הידיים. פרט מעניין נוסף – האפקט היה גדול יותר ככל שהרצון והנכונות של הנבדקים לשחק במשחק היתה גדולה יותר!

 נובמבר 2013 – דו לשוניות דוחה דמנציה

מחקר שנערך בהודו, מצביע בוודאות על הקשר בין בילינגואליות לבין הסיכוי ללקות בדמנציה.

שני מחקרים קודמים שנערכו בטורונטו לפני כמה שנים, כבר הצביעו על דחייה של 4-5 שנים בגיל הממוצע שבו אובחנה דמנציה בנחקרים.

במאמר החדש שפורסם החודש באותו ירחון מדעי (Neurology ) נמצאה דחייה של כ 4.5 שנים באנשים ששולטים בשתי שפות לעומת אלו ששולטים בשפה אחת. – ממצא שתואם מאוד לממצאים במחקרים שנערכו בקנדה.

המחקר שנערך בראשות של דוקטור Suvarna Alladi, DM מן המכון הרפואי Nizam שבהיידראבאד, הודו, היה גדול דיו (מעל 600 נחקרים) כדי לכלול את שלושת סוגי בדמנציה העיקריים (אלצהיימר, וסקולארית ופרונטוטמפורלית)

דוקטור באק, רופא מאוניברסיטת אדינבורג, שהשתתף גם הוא במחקר, מציין כי בניגוד למחקרים שנערכו בטורנטו, בהם הקבוצה הנחקרת הכילה כמות גדולה מאוד של מהגרים בעלי רקע שונה, דבר שעשוי היה להשפיע על הממצאים, במחקר הנוכחי, האוכלוסיה מקומית, כמעט בלי מהגרים ולכן הממצאים תקפים יותר!

מעניין במיוחד לציין שהממצא של דחיית הדמנציה הופיע בלי קשר למין, השכלה או מקום המגורים (עירוני או כפרי) של הנחקרים.

 Pfizer ענק התרופות העולמי בוחן שימוש במחשב-  האמנם מהפכה?

תאגיד התרופות העולמי הסכים לראשונה, לבדוק את השימוש במשחק וידאו לטלפונים סלולאריים שפותח ע"י Akili interactive labs לגילוי סימנים מקדימים של אלצהיימר.

הניסוי הקליני, שיכלול 100 משתתפים, יבדוק יכולות קוגניטיביות בקו ההתחלה ולאחר חודש של שימוש במשחק.

המשחק מעוצב כדי לכמת ולשפר את יכולת המשתמשים להתמודד עם התערבות קוגניטיבית – הסחות דעת והפרעות שמשפיעות על יכולת הריכוז, תכנון וקבלת ההחלטות שלהם. חולשה ביכולת עיבוד ההפרעות היא סימפטום המקושר עם מחלות ניווניות כגון אלצהיימר.

לפי גורמים בכירים בפייזר, זהו כלי חשוב מאד בהתקדמות מחקרי האלצהיימר, ויש לראות אותו ככלי טיפולי.

האמנם גם חברות התרופות מגלות את האימון הקוגניטיבי הממוחשב?

  ינואר 2013 - אימון קצר מועד משפיע עד 10שנים

מבוגרים שעברו מספר פגישות אימון קוגניטיבי הראו שיפור ביכולת ההסקה ובמהירות העיבוד, ונמצא כי הם מבצעים מטלות יומיומיות חשובות ביתר קלות – גם 10 שנים לאחר ביצוע האימון! לעומת קבוצת ביקורת של מבוגרים שלא התאמנו.

הממצאים מראים כי התערבות מועטה באימון הכישורים הקוגניטיביים יכולה להשאיר אפקט ארוך טווח מעבר למצופה, ובעלת פוטנציאל להשהות את הנסיגה הטבעית השכיחה בגיל זה. התוצאות אף מובהקות יותר, כאשר קבוצה מבין המתאמנים קיבלה "מנת חיזוק" של אימונים נוספים במהלך שלוש שנים שחלפו מאז המנה הראשונה (תופעה שדומה למנת בוסטר שמקבלים אחרי חיסון נגד מחלות) המחקר מספק תמיכה נוספת לגמישותו של המוח ולחשיבותו של האימון הקוגניטיבי, ובמיוחד להשפעתו לטווח ארוך.

References

  1. Fredric D. Wolinsky et al, PloS one May 2013 | Volume 8 | Issue 5
  2. A. Anguera et al. Nature, Sept 5th Vol. 501, p. 97-103
  3. Barak et al. Transl Psychiatry (2013) 3, e304; doi:10.1038/tp.2013.77
  4. S Kühn et al. Molecular Psychiatry, 2013
  5. http://www.neurology.org/content/early/2013/11/06/01.wnl.0000436620.33155.a4.abstract
  6. http://medcitynews.com/2014/01/gamification-milestone-pfizer-will-use-video-game-clinical-trial-alzheimers disease
  7. George W. Rebok, JAGS JANUARY 2014–VOL. 62, NO. 1