מחקרים פסיכיאטריים ופסיכולוגיים מצאו כי תקופת החורף יכולה לעורר התפרצות של התקפי חרדה או דיכאון.

הקשר בין מזג האוויר להפרעות נפשיות אובחן כבר בשנת 1984, ע"י ד"ר נורמן רוזנטל, שנתן לו את השם seasonal affective disorder - SAD. על אף שתחת ההגדרה הזו ניתן למצוא גם החמרה בסימפטומים של הפרעות כדוגמת התקפי חרדה, ההפרעה תורגמה בעברית ל"דיכאון עונתי".

האבחנה של SAD אינה פשוטה והסובלים ממנו נדרשים להפגין את הסימפטומים על פני שניים-שלושה חורפים לפני שיזכו לאבחנה, ולכן שיעור הלוקים בו אינו ידוע בוודאות אלא משוערך בכ-10% מהאוכלוסיה. בקבוצת הסיכון ללקות ב-SAD נמצאים אנשים בעלי נטייה לדיכאון או חרדה או אנשים שסבלו מהתקפי חרדה או מאפיזודות דכאוניות בעבר.

על אף שבכל גיל ניתן ללקות בדיכאון עונתי, הסטטיסטיקות מצביעות על כך שהסיכוי גבוה יותר לצעירים מתחת לגיל 21. בנוסף, בין 60% ל-90% מהסובלים מדיכאון עונתי הם נשים. הפרעה זו מתרחשת בעיקר בחודשי החורף, אך מתועדים מקרים נדירים של חולים הסובלים מהתפרצות דווקא בחודשי הקיץ.

הקשר בין חורף לבין התקפי חרדה

גם עבור הסובלים מהתקפי חרדה, החורף אינו תקופה קלה במיוחד. על פי מחקרים, מעל לרבע מהסובלים מהתקפי חרדה סובלים מהשפעה עונתית שמתבטאת בעלייה בכמות ההתקפים בתקופת החורף, המגיעה לשיאה בדצמבר. על פי המחקר, הסובלים מהתקפי חרדה רגישים יותר לשינוי עונות ולשינויים מזג האוויר יותר מכלל האוכלוסיה ונאלצים להתמודד עם התקפי חרדה רבים ותכופים יותר.

מה גורם לדיכאון עונתי?

כיוון שרוב הסובלים מדיכאון זה חווים אותו בחורף, אחת ההשערות היא שההעדר אור שמש הוא הגורם לדיכאון העונתי. ייתכן שאנשים שסובלים מבעיה זו זקוקים ליותר אור שמש כדי שהמסרים הנשלחים להיפותלמוס (האחראי על הפונקציות השונות במוח - משינה ודחף מיני ועד מצב רוח) ימשיכו כסדרם. כאשר כמות השמש פוחתת, התהליכים דועכים עד כדי הפסקה, מה שמעורר את הדיכאון.

כמו כן, מחקרים מצאו אצל הסובלים מדיכאון עונתי רמות נמוכות של סרוטונין ביחס לקבוצת הביקורת. טריגרים פיזיולוגיים ונפשיים - טראומות, מחלות או תשישות ממושכת - נמצאו אף הם ביחס ישיר להתפתחות SAD.

האם יש לך דיכאון עונתי? אלו הסימפטומים הנפוצים:

לדיכאון עונתי יש את רוב הסימפטומים המאפיינים דיכאון מג'ורי, אך נוספים להם כמה סימפטומים מאפיינים כדוגמת:

  • שינויי מצב רוח המלווים בחרדה ואף בהתקפי חרדה
  • חוסר אנרגיה למטלות יומיומיות
  • רגזנות
  • קושי להתרכז
  • עלייה במשקל ובטמפרטורת הגוף
  • תחושות אשמה ודאגה
  • בעיות שינה
  • ליבידו רדום
  • בעיות חברתיות וזוגיות

איך מטפלים ב-SAD?

כיוון שאחד המקורות להיווצרותו של דיכאון עונתי הוא העדר אור שמש, אחת משיטות הטיפול בו בארצות שבהן אין שמש בתקופת החורף היא באמצעות פוטותרפיה - טיפול בחשיפה לאור. כיוון שבישראל לאורך רוב השנה יש שמש, שיטה זו נדרשת פחות.

עם זאת, חשיפה לשמש ופעילות מומלצים ויכולים לסייע למי שסובל מדיכאון קל. בימים נאים, כדאי לנסות ולשהות בחוץ ככל האפשר (אפילו כשעה או שעתיים), לפתוח את התריסים במשרד ובבית כדי לתת לאור להיכנס ולנצל את שעות האור לשיפור ההרגשה והפרודוקטיביות.

במקרים שבהם נדרשת התערבות מקצועית, טיפול CBT מסייע למטופל להתמודד עם הרכיבים המשתקים של הדיכאון או התקפי החרדה, ובכך להפחית את תדירותם. אפשרות נוספת היא פסיכותרפיה, במסגרתה מנסה המטופל לברר מה עורר אצלו את הטריגרים לחרדה או לדיכאון. כיוון שאחד המדדים הוא חוסר בסרוטונין, גם טיפול פסיכיאטרי באמצעות נוגדי דיכאון וחרדה מבוססי סרוטנין מסייע להתגבר על הסימפטומים של הדיכאון העונתי.