עקרונות שיטת אדלר עומדים על הצורך לפתח בילד ובמתבגר תחושת שייכות, עידוד לערך עצמי, כיבוד חוקים וגבולות, ועמידה בתוצאות של התנהגויות מפריעות. הטיפול המשפחתי בוחן שיטות חינוך שגויות כמו פינוק יתר, תשומת לב יתרה ומאבקי כוח; בקורת ושיפוטיות, ציפיות גבוהות (מדי) של הבית ובית הספר, ומתן הגנת יתר לילד המונעת ממנו להתנסות באתגרי החיים. הורים לומדים להפעיל סמכות הורית ללא השפלת ילדם, הענשתו או ביטול ערכו ובטחונו העצמי. הם רוכשים כלים  המסייעים לילדיהם להתמודד עם אתגרים, תוך אמון בעצמם וביכולתם לעמוד במשימות החיים.

הגישה האדלריאנית וסכמה תרפיה
רבים רואים בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית ענף שניזון גם מתורתו של  אדלר אבי הגישה האדלריאנית. הפסיכולוג ההומניסטי אלפרד אדלר, האמין שכולנו אסירי "סגנון חיים", כלומר דפוסי חיים שהוטמעו בנו בילדותנו ללא שניתנה לנו הבחירה החופשית כאנשים בוגרים לבחון מה באמת מתאים לנו. גישות פסיכולוגיות שונות קוראות בשם אחר לאותה התופעה (למשל סכמות מלאדפטיביות), אך קיימת הסכמה רחבה באשר לשליטה שיש לסגנון החיים, לסכמות שלנו על חיינו. לא אחת, עומדות הסכמות האלה כבסיס רעוע למהלך חיינו וראוי לבחון אותן מחדש, הן במערכות יחסים משפחתיים, זוגיים, במקום העבודה וביחסינו לעצמנו ולעולם סביבנו.

שינוי תפישות העולם, הפרשנות שלנו לדברים, רגשותינו ותגובותינו ההתנהגותיות תלויות לא מעט, בשינוי סכמות היסוד שלנו, בעצם במי שהיננו, או חשבנו שהיננו. אנחנו נקראים במהלך הטיפול לבחון שוב את היעדים המקודשים שהצבנו לעצמנו ("הילד חייב לציית לחוקים ולעשות מה שאומרים לו וכך ילמד מה נכון ומה לא נכון" ) ולהציע במקומם יעדים מעודכנים ("חשוב לי שבני יגדל להיות אדם בעל שיקול דעת, עצמאי ובוטח בעצמו, גם במחיר טעויות").

אלפרד אדלר היה אוהב אדם.  בגישתו הטיפולית הוא מלמד הכלה ואמפטיה, שוויון ערך , טיפוח כבוד הדדי, וכיבוד חופש הבחירה של בני אדם , בין אם בוגרים או ילדים.