בימים אלה באה לסיומה, בצורה הראויה, פרשת התואר "פרופסור משנה" בטכניון. לולא כן, היה נגרם עוול גדול לכל אותם רופאים שהקדישו שנים רבות מחייהם המקצועיים על מנת להשיג את התואר הנכסף "פרופסור". אני מבקש להביא את עיקרי פרשה זו לידיעת הקוראים

בתאריך 30.8.2012 שלח מנכ"ל מרכז רפואי גדול, המשויך לפקולטה לרפואה שבטכניון בחיפה, מכתב אל שבעה רופאים העובדים באותו בית החולים בדרגת "מרצה בכיר" והודיעם כי על פי החלטת סינט הטכניון מיום 24.6.2012, תוארם האקדמי הופך באחת, ממועד קבלת המכתב,  ל"פרופ' משנה".

מכתב זה הועבר אלי, בתפקידי  דאז, כיו"ר הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל, כתלונה על ידי אחד מהמנהלים בקופת חולים מסוימת, בשאלה האם הדבר נכון וראוי להיעשות מבחינה אתית.

בסמוך לאחר אותו המועד קיימתי שיחת טלפון עם המשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים, שבה הסברתי את העיוות שדבר זה גורם, לדעתי, בקהילה הרפואית בארץ. הוסבר לי אז כי ההחלטה התקבלה על מנת להשוות את מעמדם של מדעני הטכניון מול עמיתיהם בעולם בעלי התואר Assistant Professor. עוד הוסבר לי כי ההחלטה עברה כחוק במוסדות הפקולטה לרפואה בטכניון ובמוסדות הטכניון וכי אין דרך חזרה מהחלטה זו.

הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית קיימה, לבקשתי, דיון בנושא  וכמה שבועות לאחר מכן התקיים דיון גם במזכירות הר"י. בשתי ישיבות אלו התקבלה החלטה דומה: ההסתדרות הרפואית מכבדת את האוטונומיה של כל מוסד אקדמי, לרבות הטכניון, לקיים את המדרג האקדמי על פי החלטותיו. יחד עם זאת, יש בהחלטה שהתקבלה כדי לפגוע ברופאים שאינם חברי הפקולטה לרפואה בטכניון כפי שיפורט בהמשך מכתב זה.

בתשובת פורום דיקאני הפקולטות לרפואה לפנייתי אליהם, נאמר כי הנהגת הדרגה החדשה היא "בסמכותו הבלעדית של הטכניון". המלצת הפורום היתה כי הר"י "תפעל מול מנהלי בתי החולים המסונפים לפקולטה לרפואה של הטכניון על מנת שלא יהיה שימוש שאינו ראוי בתואר".

פניתי גם אל ד"ר אביטל שוורץ, בתפקידה דאז כמנכלית מל"ג/ות"ת. בקשתי לדעת האם למל"ג יש עמדה בסוגיה זו ואם כן מהי העמדה. בתשובה לפנייתי נאמר לי כי המועצה להשכלה גבוהה בישיבתה מיום 13.11.2012 החליטה על הקמת ועדת מומחים אשר תדון בנושא של "פרופסור משנה". המלצות הוועדה לכשתתגבשנה, אמורות היו לבוא  לדיון והחלטה במליאת המועצה להשכלה גבוהה.

על פי הזמנת ועדת המומחים שהוקמה, הופעתי בפניה ופרשתי את טיעוני כנגד השימוש בתואר "פרופסור משנה" בפקולטה לרפואה של הטכניון בחיפה. עיקרי הדברים היו אלה:

התואר דוקטור ברפואה ( MD) הוא תואר מקצועי של כל רופא ורופא והוא רשאי להוסיף לשמו תואר נוסף "מומחה ב...." אם סיים הכשרה מוכרת בתחום, עמד בהצלחה בבחינות המומחיות של המועצה המדעית של הר"י וקיבל תעודת מומחה ממשרד הבריאות. בתרבות האמריקאית נהוג לפנות לרופא בתוארו "דוקטור".

"פרופסור" הוא תואר אקדמי הניתן לרופא המלמד סטודנטים ועוסק במחקר במסגרת אוניברסיטאית. אין בין תואר זה לבין טיפול בחולים ולא כלום. בתרבות האירופאית, זו שהשפיעה על הרופאים שהקימו את מוסדות הרפואה בארץ ודורות של רופאים אחריהם, נהוג לפנות לרופא הבכיר, מנהל המחלקה, בתואר "פרופסור".

אין בהכרח קשר ישיר בין התואר "פרופסור ברפואה" לבין רמת הידע והמיומנות המקצועית של אותו הרופא. רופא מקצועי הוא לעתים רבות בעל נסיון ויכולת רבה יותר ממקבילו ה"פרופסור", המקדיש זמן רב למחקר. למרבה הצער, הציבור הרחב רואה ברופא המחזיק בתואר "פרופסור" רופא בכיר ומיומן יותר, עליו ניתן לסמוך יותר מאשר על "סתם דוקטור". פועל יוצא מעמדת הציבור הוא כי לרופא הנושא בתואר "פרופסור" יש יתרון כלכלי ברור ומיידי על פני חברו "סתם דוקטור".

הציבור הרחב המחפש רופא לצרכיו אינו מבחין בין פרופסור משנה, פרופסור חבר או פרופסור מן המניין. הוא גם לא מבין את ההבדל בין פרופסור קליני לבין פרופסור במסלול האקדמי הרגיל. לגביו, הרופא הינו "פרופסור" וזה מה שהוא מחפש. הרופאים, למרבה הצער, אינם מקפידים על השימוש המלא והנכון בתוארם האקדמי המדויק. בשנות עבודתי המקצועית טרם פגשתי ברופא שהכריז על עצמו כ"פרופסור חבר קליני ב....". ואכן, כך גם קרה מיד  ל"פרופסור משנה". במסמכים רפואיים שמקורם בפקולטה לרפואה בטכניון כבר ראיתי לא פעם כי הרופא חותם בתואר "פרופסור מ."  מ. קטנה, מצומצמת ומצטנעת שרק יודעי ח"נ מבינים את פשרה.

אין זה מפליא כי אחד המאבקים הקשים ביותר שמנהלת הלשכה לאתיקה הוא המאבק המתמשך באותם רופאים המתחזים להיות "פרופסור" על מנת ליהנות מהיתרון הכלכלי המובהק שתואר זה נושא בכפיו. הסדרת השימוש בתואר "פרופסור" נעשתה מתוך אותה מציאות מרה באחד מניירות העמדה הראשונים שפרסמה הלשכה לאתיקה של הר"י    (דצמבר 2001) ובתיקון לתקנות הרופאים (פרסומת אסורה), התשס"ח-2008, שאותו הוביל משרד הבריאות.

אחדים מהמקרים שבהם עשו רופאים שימוש לא ראוי בתואר "פרופסור" הגיעו עד לבית המשפט. באחד המקרים התבטא שופט בחומרה רבה כנגד רופא שהתחזה ל"פרופסור" ופסק כי יש בהתחזות זו כדי "הוצאת דבר במרמה", שכן לו ידע החולה כי לא פרופסור אמיתי עומד בפניו, לא היה פונה לאותו הרופא.

רקע זה מפורט לעיל על מנת להבהיר את המשמעות הרבה שיש לשינוי שנעשה בטכניון על קהילת הרופאים בישראל. הטכניון, כפי שנכתב לעיל, אוטונומי לנהל את המדיניות האקדמית בין כתליו ככל שימצא לנכון אך אוטונומיה זו, לדעתי, אינה מוחלטת. ההחלטה שהתקבלה  מחייבת שיקול דעת נוסף האם יש בשינוי שנעשה כדי לפגוע  ברופאים בפקולטות האחרות לרפואה שהיו בעלי מעמד אקדמי זהה עד למועד השינוי החד צדדי שנעשה בטכניון.

מדיניות המינויים האקדמית האירופאית, הנוהגת מאז ומתמיד במערכת הרפואה האקדמית בישראל, מכירה  בארבע דרגות אקדמיות: מרצה, מרצה בכיר, פרופסור חבר ופרופסור מן המניין. ברפואה יש במקביל גם מסלול קליני לדרגות אלו.

מדיניות המינויים האקדמיים שאותה החל הטכניון ליישם בהחלטתו מיום 24.6.2012 היא המדיניות האמריקאית שבה יש רק שלוש דרגות: פרופסור משנה, פרופסור חבר ופרופסור מן המניין. מהפך כזה במדרג האקדמי הינו בבחינת שינוי סדרי עולם אשר השפעתו דרמטית ומיידית על כל המערך האקדמי בישראל.

לא ניתן, לדעתי, לערוך שינוי מהותי כזה באופן חד צדדי מבלי לקיים לפחות דיון בין כל ראשי המוסדות האקדמיים ולהגיע להסכמה לאומית מחייבת בעניין זה. אוניברסיטה אינה יכולה להחליט על דעת עצמה על שינוי שם דרגה אקדמית לשם אקדמי שאינו קיים בארץ אם יש בכך כדי להקנות יתרון יחסי לחברי הסגל האקדמי באותו המוסד על פני מקביליהם באוניברסיטאות האחרות.

האחריות לניהול מדיניות אקדמית לאומית אחידה ושוויונית בכל המוסדות להשכלה גבוהה נתונה להבנתי בידי המועצה להשכלה גבוהה. המשך המצב שבו מוסד אקדמי גדול ובכיר בחר ליישם מעתה מדיניות אקדמית "אמריקאית" בעוד כל שאר המוסדות האקדמיים בארץ ממשיכים לקיים את המדיניות האקדמית "האירופאית", הנהוגה עוד מימי קום המדינה, יוצר עיוות ואפליה שלא ניתן לקבל. יש לפעול על מנת לבטל עיוות זה.

על המועצה להשכלה גבוהה מוטלת האחריות לקיום "כנס הסכמה" שבו יוחלט האם כל המוסדות האקדמיים בישראל יעשארו במדיניות האקדמית "האירופאית" המסורתית, לרבות הטכניון, או לחליפין, האם לקבל את השינוי שהופעל על ידי הטכניון ולהפעילו על כל המוסדות האקדמיים כמעשה חובה.

העמדה שהצגתי, אשר נתמכה בהמשך גם על ידי הרקטורים בשאר האוניברסיטאות, התקבלה על ידי המל"ג. ב-1.1.2015 פרסמה המל"ג את החלטותיה בנושא שאותן העבירה לידיעת כל המוסדות האקדמאים בישראל. מתוכן אצטט כלהלן:

"המועצה להשכלה גבוהה סבורה כי יש להמשיך עם שדרת הסגל הבכיר בת ארבעה השלבים: מרצה, מרצה בכיר, פרופסור חבר ופרופסור מן המניין הנהוגה כיום במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל.

"מתוך התחשבות בהקשר התודעתי הקיים בארץ לגבי המונח 'פרופסור' וכן במבנה העברי של השם, כולל עמימותו של המונח 'משנה' ומכוח סמכותה לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח, מחליטה המל"ג לא לאשר שימוש בתואר 'פרופסור משנה' במקום 'מרצה בכיר'.

"המל"ג מחליטה כי ככל שמוסד העניק או אישר בעבר שימוש בתואר 'פרופסור משנה' עליו לחדול מכך החל מיום קבלת החלטה זו. קרי, תואר כאמור שניתן עד היום לא יבוטל אך מעתה ואילך אין להעניק יותר תואר 'פרופסור משנה'".

בנוסף  החליטה המל"ג כי תחזור ותדון בנושא מחדש בעוד שלוש שנים "תוך התייעצות על הצורך בשינוי עם כל המוסדות המוכרים להשכלה גבוהה בישראל".

המשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים הודיע  מצידו במכתב מיום 12.1.2015 לכל חברי הסגל האקדמי כי הטכניון מכבד את החלטת המל"ג וכי "אין בכוונתנו לפתוח במאבק משפטי בנושא". הטכניון התיר  לאלה שכבר קיבלו את התואר "פרופסור משנה" להחזיק בו שש שנים לכל היותר מיום קבלת התואר. בתום מועד זה המינוי יוארך בתואר "מרצה בכיר" אלא עם כן חבר הסגל עלה בדרגה.

מאלף לקרוא את הסיפא המדהים של מכתבו כלהלן: "המל"ג אמון רק על השימוש בתארים בשפה העברית ולכן התואר באנגלית ימשיך להיות Assistant Professor  על כל נגזרותיו".

מי אמר כי נעלמה היצירתיות הוירטואוזית מעולמנו?

פרופ' רכס היה יו"ר הלשכה לאתיקה  (2000-2013) ומכהן עתה  כיו"ר בית הדין של ההסתדרות הרפואית