שמי אביבית זהבי-בינשטוק, ואני רוצה לשתף אתכם בהתמודדות שלי עם מחלת האנדומטריוזיס.

לפני כשלוש שנים נכנסתי להריון השני שלי עם גלי שלנו, באופן ספונטני (לי לא היו בעיות פריון, 30%-50% סובלות מבעיות פריון, אבל היו לי בעיות קשות אחרות) כשלצדי משפחה אוהבת ומחבקת, בעל וילדה בת חמש, ועסק פורח כמאמנת פילאטיס בתנועה וריקוד.

במהלך ההריון התחלתי לסבול מכאבי תופת באגן וברחם, מהקאות בלתי פוסקות - יותר מ-20 פעם ביום, מירידה במשקל, התעלפויות, ואז בסוף ההריון הבנו שמדובר בתופעה שנקראת היפראמזיס גרבידרום. במהלך כל ההריון היו לי דימומים, צירים מוקדמים ,סימפיזיוליזיס. הריון קשה שקשה לנשום בו. אבל האמנתי שאשרוד את ההריון ואלד נשמה חדשה ומתוקה לעולם. הלידה היתה לי חוויה טובה וחיובית, אצבע אלוהים נכחה שם.

ארבעה ימים חלפו והתגלה זיהום ברחם שלי, אושפזתי ושוב שוחררתי - ואז החל הסיוט, סיוט חיי. ניסיתי לחזור לתפקד כאמא צעירה ולא הצלחתי. סבלתי מכאבים ממושכים בכל אזור האגן, מגרירת רגל ימין, מציסטות שמתפוצצות בחלל הבטן, מקשיים במתן שתן. הייתי מתאשפזת על מנת לשים קטטר וביציאות בשירותים סבלתי מכאבי תופת, מהתעלפויות, מאי יכולת להתרומם כמעט עד כדי כמעט חסימת מעיים, וכן מכאבים בקיום יחסי מין ומדימומים חזקים וגדולים בכל מחזור.

כל מחזור היה כרוך בכאבים, בהקאות ובדימומים עזים מאוד. חיי הפכו למעגל מטורף של כאב. עברתי עשרות רופאים בקופות חולים ורופאים פרטיים והרבה מאוד בדיקות, עד שכעבור זמן רב הגעתי למומחה למחלה (ד"ר יובל קאופמן) - אחד מבין ארבעה מומחים למחלה שלהם שילמתי במיטב כספי באופן פרטי - המומחה האחד שהבין מיד כי אצלי המחלה היא חמקמקה ומסתורית ולא ניתן לראותה באף בדיקה: לא באולטראסאונד, לא בסי.טי, לא ב-MRI ולא בקולנסקופיה, לא בבדיקה ואגינלית או רקטלית. ניתן לראותה אצלי רק בניתוח לפרסקופיה. המומחה הזה הבין שהמחלה מקננת בי, שיש לי אנדומטריוזיס ובניתוח התגלה גם אדנומיוזיס.

אחת מעשר נשים חולה במחלה

אנדומטריוזיס – מחלה שבה תאי רירית הרחם, אנדומטריום, נודדים אל מחוץ לרחם, לחלל הבטן, לאגן ואף לאזורים נוספים בגוף, לסרעפת ולריאות, מפרישים שם חומרים הגורמים לתהליך דלקתי, להידבקויות וגורמים לסבל עז וחזק מהסוג שחוויתי.

מאז עברתי ניתוח לפרסקופיה שבו נכרתו והוסרו נגעי אנדומטריוזיס, הידבקויות ודלקתיות קשה שנכחה בגופי בעקבות המחלה, הניתוח הציל את חיי וחזרתי לתפקוד נורמלי.

לצערי, לפני עשרה חודשים עברתי תסחיף ריאה ומאז אני ללא דיכוי הורמונלי ונעזרת בתזונה תומכת ריפוי ובדיקור סיני שעוזר לי.

אני פועלת להגברת המודעות למחלה עם צוות שגרירות על מנת לגרום לשינוי מדיניות והכרה בנו המתמודדות עם המחלה. תודה לכל הנשים והשגרירות העוסקות בעבודת קודש הזו.

 

החודש יצא קמפיין לחודש המודעות לאנדומטריוזיס 2019, כאשר נשים חולות במחלה העלו תמונה עם שנות האיחור באבחון - הממוצע באיחור באבחון עומד על עשר שנים.