סיגול כללי התנהלות עבור ילדים עם  ADHD

צוות חוקרים מיפן וניו זילנד פרסמו מחקר חדש בכתב העת לפסיכולוגיה ופסיכיאטריה לילד, העשוי לעזור להסביר את הקשיים שילדים עם ADHD חווים בהתאמת התנהגותם לסיטואציות משתנות.

ילדים עם הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) מציגים לעיתים קרובות התנהגויות שאינן הולמות למצבים שבהם הם נמצאים, הם יכולים להתהלך בכיתה במהלך שיעור, או לדבר ללא הפסק, להתפרץ ולהפריע לשיחות של אחרים. למרות מחקרים רבים לאורך השנים, הגורם ל- ADHD עדיין בוויכוח.

"כולנו נוטים לחזור על אותם מעשים ולקבל תמורה" אמר פרופ' ג'ייל טריפ, אחד המחברים של המחקר ומנהל היחידה לנוירוביולוגיה של התפתחות האדם במכון אוקינאווה של אוניברסיטה למדע וטכנולוגיה (OIST), ביפן. כך אנו לומדים, אנחנו עושים את הדברים שיש עמם תוצאה חיובית עבורנו, גם כאשר הכללים כדי לקבל תמורה אינם נקבעים ומוצגים, רובנו יעברו בצורה חלקה בין הגדרות שונות, ונתאים אופן התנהגותנו כדי למקסם את הסיכויים להגיע לתגמול חברתי. לדוגמא, אנו מתנהגים באופן שונה במהלך הפסקת צהריים מאשר בשיעור מעבדה, אף אם מתמודדים עם אותה קבוצת אנשים. אולם ילדים עם ADHD מתקשים להתאים התנהגותם בקונטקסט הסביבתי.

המדענים חקרו את הבעיה כיצד ילדים עם ADHD מתנהגים כאשר הם משחקים משחק שהכללים בו משתנים מעט, ללא הסבר. החוקרים בדקו 167 ילדים דוברי אנגלית, בגילאים שבין 8 ו-13, ביפן ובניו זילנד. יותר ממחצית מהילדים הללו אובחנו עם ADHD. כל הילדים שיחקו משחק פשוט שבו הם היו צריכים להחליט אם היו יותר פרצופים כחולים או אדומים על המסך מולם. התמונה על המסך הייתה רשת מלאה פרצופים כחולים ואדומים מעורבים, והילדים היו צריכים רק ללחוץ על כפתור כחול או אדום לפי הצבע השולט שראו על המסך. החוקרים הסבירו לילדים כי הם יתוגמלו בשבחים מילוליים ואסימון פלסטיק, בעת מתן תשובה נכונה, אבל רק לפעמים ולא בכל פעם שהם נותנים את התשובה הנכונה.

בתחילת המשחק, הילדים זוכים פי ארבע פעמים יותר עבור תשובות נכונות הכחולות. ואז אחרי 20 תגמולים, המשחק התחיל לתגמל את הילדים בתדירות גבוהה יותר עבור תשובות נכונות "אדומות". לבסוף, לאחר 20 תגמולים, המשחק חזר לתגמל בתדירות גבוהה יותר תשובות "כחולות". המערכת המתגמלת לא הוסברה לילדים.

הניסוי הראה, כי תחילה הילדים פיתחו נטייה לכחול, ובמקרה של ספק, הילדים החלו לתת את התשובה שתוגמלה בתדירות גבוהה יותר במהלך החלק הראשון של המשחק. עם זאת,כאשר המערכת המתגמלת עברה לאדום, החלו להתגלות הבדלים בין הילדים. בדרך כלל ילדים רגילים התחילו להראות הטיה ברורה לאדומים, בעוד ילדים עם ADHD עברו באיטיות רבה מאד מעט מתשובותיהם לאדום. יתר על כן, כאשר המערכת המתגמלת הוחזרה בחזרה לכחול, הפער בהתנהגות התרחב. בדרך כלל ילדים רגילים חזרו להעדיף כחול, בעוד ילדים עם ADHD כמעט שלא שינו את דפוס תשובותיהם. אם כן,ככל שהמערכת המתגמלת החליפה בין כחול ואדום,הילדים נאלצו להסתגל באופן אינטואיטיבי על מנת למקסם את הסיכויים שלהם כדי לקבל פרס. נתוני המחקר מצביעים על כך שילדים עם ADHD לא היו טובים כמו ילדים ללא ADHD להגיב לשינויים בלתי מסומנים.

למחקר זה יש השלכות חשובות על האופן שבו אנו מנהלים את התנהגותם של ילדים עם ADHD. משמע, עבור ילדים אלה, אנחנו צריכים להסביר בפרוש מה הדרישות מהם בכל מצב נתון, מכיוון שאי אפשר לסמוך עליהם לזהות את התנאים הקיימים, אלא יש לומר להם במפורש: זה התנאי שאתה תתוגמל עבורו, וצריכים גם לומר להם כאשר אנחנו כבר לא הולכים לתגמל אותם על כך. ילדים עם ADHD אינם ילדים לא ממושמעים, הם עשויים להתפרע ולהתנהג שלא על פי הכללים, אך המחקר מצביע על כך שזה קורה כי הם אינם ערים לשינויים עדינים בכללים. לכן, יש להבהיר להם את הדרישות בכל מצב נתון, ולתגמל אותם בהתאם, אבל לא לפנק אותם. זוהי אסטרטגית הורות טובה. זה בעצם לנסות לתת להם את אותן הזדמנויות בחיים.

זה מחקר בסיסי פשוט וראוי, הממחיש את הידוע לנו שאחד מקשיי תפקוד הרבים והשונים של ילדים ומתבגרים עם הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD), הוא לזהות סיטואציות משתנות בחיי היום יום, ולפעול על פי המצבים והתנאים החדשים. אפשר להתגבר על קשיים אלה בילדי ADHD בהתנהלות נכונה מול הילד, ובהורות טובה ונבונה.

חשוב, חיוני, ואף הכרחי לחקור ולפתח דרכים ושיטות נוספות כדי שיתנו בידנו כלים אמינים ומוכחים לטיפול יעיל בילדי ADHD. אכן בעשור האחרון יש עבודות רבות בכיוון זה, וטוב שכך. תגיע העת, שרוב הילדים "המאובחנים" עם ADHD קל, ניתן יהיה לטפל בהם בהצלחה מרובה בהתערבויות מוכחות מבלי להיזדקק לטיפול תרופתי.

כפי שקורה כיום בישראל (כמו רק בארה"ב) אנו מטפלים בטיפול תרופתי בהרבה מאד ילדים עם סימפטומים וקשיי תפקוד קלים, שאינו הכרח רפואי. היה ונזכה שמוסדות המדינה האחראיים, מערכות הבריאות החינוך והרווחה, יתפקדו ויפעלו מתוקף אחריותם וסמכותם, בהבנה חוכמה ושיתוף, התמונה תשתנה לחלוטין. כהוכחה, דגם מדינות סקנדינביה המצליח, אצלן שכיחות מרבית של הילדים המאובחנים ADHD ומטופלים בתרופות הוא 3% בלבד, בעוד אצלנו ובארה"ב כ-15% מאובחנים ומטופלים.