שיעור חולי הסוכרת בישראל הוכפל במהלך שני העשורים האחרונים. אם נביט לאחור, לשנות השבעים של המאה הקודמת, הרי ששיעור החולים כיום עלה פי ארבענ ויותר. כיום חיים בישראל כ-8.3 מיליון בני אדם, מתוכם כחצי מיליון חולי סוכרת. שיעור החולים גבוה ככל שיורדים בעשירונים מבחינת החלוקה הסוציו-כלכלית, והוא גבוה באוכלוסייה הערבית יותר מאשר ביהודית וגבוה במיוחד בקרב הדור השני של עולי אתיופיה.

הדברים ידועים, שיעור חולי הסכרת עולה אקספוננציאלית עם העלייה באינדקס מסת הגוף, תהליך העיור של הישראלים, הירידה בפעילות גופנית, ריבוי הפחמימות במזון המזון המעובד וחשוב מכל - כמויות האוכל העולות משמעותית על הוצאת האנרגיה. זה היסוד להשמנה של הישראלים ובמקביל הסיבה לעלייה בשיעור חולי סוכרת, מחלות לב וכלי דם ושורה ארוכה של מחלות ממאירות.

האמצעים היעילים הם הנהגת מדיניות לטווח ארוך על ידי מיסוי סלקטיבי מצד אחד וסבסוד סלקטיבי מצד שני, שתגרום לכך שהגלגל יתהפך

מגמת ההשמנה מדאיגה במיוחד בקרב הצעירים, והיא נצפית בשני גלים. הראשון בגיל הילדות המאוחרת והמעבר לגילאי העשרה והשני, גל ממושך ומשמעותי יותר, בשנות העשרים המאוחרות. למרות התרחבות המידע בדבר נזקי ההשמנה בכל אמצעי התקשורת, במקורות המידע באינטרנט ובמדיה, מגמת ההשמנה נמצאת עדיין בקו עלייה ועמה התחלואה בסוכרת.

לאחרונה הוקמה יוזמה למניעת סוכרת, שהיא מערך ציבורי ביוזמת המועצה הלאומית לסוכרת, רופאים, אנשי ציבור ותעשיינים, שנתמכת על ידי משרד הבריאות. יוזמה זו היא ברוכה, אך מוגבלת מאוד בהיקפה וצנועה מאוד במטרותיה. קהל היעד הם אנשים עם עודף משקל, הנמצאים בסיכון יתר לחלות בסוכרת.

ההתערבות הטיפולית וההסברתית תכלול כמה אלפי משתתפים ובמקרה הטוב ביותר תצליח לגרום לירידה של אחוזים בודדים בשיעור היארעות סוכרת בקרב אוכלוסיית היעד. יוזמות דומות שהחלו בארה"ב, בפינלנד ובמספר ארצות אחרות גוועו כולן בקול דממה דקה, ולא היתה להן כל השפעה על המשך מגמת העלייה בשיעור חולי הסוכרת ושאר המחלות תלויות ההשמנה.

ממשלות לא מעטות במערב, ולאחרונה גם ממשלת ישראל, דנות באמצעים לצמצום צריכת המזונות "המשמינים". במיוחד יוצא הקצף על רשתות המזון המהיר, מאכלים ומשקאות עתירי סוכר ושומנים רוויים. התבטאויות של שר הבריאות וכתבות בתקשורת אינן משפיעות אפילו לטווח קצר.

האמצעים היעילים הם הנהגת מדיניות לטווח ארוך על ידי מיסוי סלקטיבי מצד אחד וסבסוד סלקטיבי מצד שני, שתגרום לכך שהגלגל יתהפך והמזונות הבריאם יהיו זולים יותר ממזונות עתירי אנרגיה, סוכר ושומן. קבוצת המזון הבריאה והחשובה ביותר המסייעת לשמור על משקל גוף תקין היא הירקות. הם יקרים אצלנו יותר מאשר במדינות אחרות המייבאות ירקות מאתנו. משפחות עניות ממעיטות מאוד בקניה ואכילה של ירקות. כל מוצרי החלב הרזים יקרים יותר מאלה שהם עתירי שומן, לחמים מחיטה מלאה יקרים יותר מלחם אחיד, ואלה רק דוגמאות מעטות.

שר הבריאות, המגלה מעורבות בנושא המניעה, צריך לקדם חקיקה שתיתן שיניים לרשויות האכיפה השונות על מנת לשנות את פניו של מדף המזון

שר הבריאות, המגלה מעורבות בנושא המניעה, צריך לקדם חקיקה שתיתן שיניים לרשויות האכיפה השונות על מנת לשנות את פניו של מדף המזון. אמצעים בעלי השפעה מהירה כמו איסור מכירת משקאות ממותקים ומוצרי סוכר שונים בבתי ספר ובמוסדות ציבור חשובים לא פחות, ואולי יותר, מהאיסור למכירת אלכוהול.

האמצעי הנכון והיעיל ביותר למניעת השמנה ותחלואיה הוא חינוך לאכילה נכונה. זה קשה והתוצאות תראיינה רק בעוד שלושה עשורים. אך אין קיצורי דרך ואין מנוס מקבלת החלטות כעת. החינוך חייב להתחיל בגיל הינקות, עבור דרך הפעוטון והגנון וגן הילדים. בבית הספר היסודי כבר מאוחר מדי להתחיל.

בשנותיו הראשונות התינוק לומד כי ממתקים הם פרס, וכי צריך לגמור את האוכל שנותנים לו. כשהוא אוכל "טוב" הוא גורם סיפוק ואושר לאימא. כשאינו רעב והוא מסרב לאכול הוא מרגיש נזוף. קשרים אלא יש לנתק או עדיף לא ליצור כלל. חינוך האימהות בטיפות החלב, חינוך המטפלות והגננות השקעה בפיקוח על מזון לתינוקות, הדרכה אינטנסיבית יותר על ידי רופאי הילדים כיצד לווסת נכון את כמות הקלוריות ואת הרכב המזון לתינוקות ולילדי הגן תצליח, אולי, לגדל דור שהתיאבון שלו יהיה אכן וויסות פיסיולוגי נכון לכמות האוכל שהוא זקוק לו, ולא עוד מוקד לסיפוקים מהירים, פיצוי על תסכול או אמצעי הרגעה.

הדרך להיפוך מגמת ההשמה היא ארוכה, מפותלת ולא קלה. אם לא נתחיל כעת, כל הישגי הרפואה לא יצליחו לנטרל את העלייה בתחלואה ואת הירידה באיכות החיים שההשמנה גורמת.