חברים, החוק לצמצום השימוש במזומן כבר כאן ויכינס לתוקף ב 01.01.2019. החוק חל על כלל הציבור, עסקים ואזרחים כאחד, ויש להניח כי אצל חלק מכם הדבר מצריך ריענון של נהלי העבודה בעסק.

החוק מגביל את גובה התשלום במזומן המותר בעסקה ומבחין בין שני מצבים:

  • כאשר אחד הצדדים או שני הצדדים הנו עוסק לעניין מע"מ - בעסקה שמחירה עולה על 11,000 ש"ח ייאסר על עוסק לשלם או לקבל תשלום במזומן שגובהו עולה על 10% ממחיר העסקה או 11,000 ש"ח, הנמוך מבין השניים.
  • כאשר שני הצדדים אינם עוסקים לעניין מע"מ – אז מגבלת הסכום גדלה לסך 50,000 שקל (כולל מע"מ).

כללים

  • מחיר עסקה הוא התמורה שהצדדים לעסקה הסכימו עליה בעבור הנכס או השירות, לרבות מס ערך מוסף והוצאות הנלוות לעסקה.
  • ההגבלות הן לעסקה בודדת. פיצול עסקה באופן מלאכותי ייחשב לעבירת "מרמה". על פי החוק: במכירת כמה נכסים, לא יראו את המחיר המצטבר של כל הנכסים כמחיר של עסקה אחת, אלא אם כן הוסכם בין הצדדים על מכירתם בעת ובעונה אחת.
    • בעסקה מתמשכת לקבלת שירות יראו כל תשלום שיש לשלם באופן תקופתי מעת לעת, כמחיר העסקה
    • במכר של זכות שכירות שהתמורה משולמת מעת לעת ולא לשיעורין, יראו כל תשלום שיש לשלם כמחיר העסקה.
  • בעסקה שנושאה הוא מזומן, כגון המרת מטבע, סכום המזומן לא יהווה חלק מהעסקה.
  • בעת תשלום שכר עבודה/מתן תרומה/מתן הלוואה שגובהם עולה על 11,000 שקל - לא ייתן אדם ולא יקבל תשלום במזומן בגובה העולה על 10% מסכום שכר העבודה (נטו)/התרומה/ההלוואה, או 11,000 שקל, הנמוך מבין השניים.
  • במתן מתנה שגובהה עולה על 50,000 שקל - לא ייתן אדם ולא יקבל תשלום במזומן בגובה העולה על 10% מסכום המתנה או 50,000 שקל, הנמוך מבין השניים.
  • בעסקה בין תייר לעוסק בעסקה שמחירה עולה  55,000 שקל ייאסר על עוסק לשלם או לקבל תשלום במזומן שגובהו עולה על 10% ממחיר העסקה או 40,000 שקל  כגבוה מבין השניים.
  • ההגבלות דלעיל אינן חלות על תשלום במזומן בין קרובי משפחה (בן זוג, הורה, הורה הורה, בן, בת, אח או אחות וילדיהם, נכד או נכדה ובני זוג של כל אחד מאלה, וכן אדם אחר הסמוך על שולחנו), למעט לעניין שכר עבודה.
  • בשלוש השנים הראשונות לתחולת החוק הוא לא יחול על תושבי השטחים שאינם אזרחי ישראל ועל אזרח ישראל המבצע עסקה עם תושב השטחים.

עוסק חייב לתעד את אמצעי התשלום ששימש אותו להעביר או לקבל תשלום.

הגבלות על שימוש בצ'קים

  • איסור על כל אדם לקבל צ'ק של יותר מ-5,000 שקל ללא שם הנפרע או המסב.
  • איסור על עוסק לקבל או לתת "צ'ק פתוח" ללא שם הנפרע או המסב.
  • על צ'ק מוסב חייב להופיע שם ומספר תעודת הזהות של המסב.
  • ניתן להסב צ'ק פעם אחת בלבד.

הגבלות בעת ביצוע עסקה במקרקעין

  • הצהרת רוכש תכלול את מקורות המימון לרכישה המדווחת בצרוף אסמכתאות.
  • ככל שאין ביכולת הרוכש להצהיר על מקורות המימון במועד הדיווח ,יתחייב הרוכש להמציא מידע זה עד חצי שנה מקבלת הנכס
  • מס רכוש ינפיק אישור מיסים לטאבו רק לאחר המצאת המידע על מקורות המימון ולפיכך העדר הדיווח על מקורות המימון מילוי יעכב  רישום זכויות הרוכש בנכס.

אכיפה - רשות המיסים באמצעות מחלקות ניהול ספרים נבחרה לאכוף את יישום החוק

סנקציות

  • החוק מטיל אחריות זהה על שני הצדדים, הנותן והמקבל. במישור האזרחי מטיל החוק "עיצום כספי" על המפר הנגזר מסכום העבירה:
  • 15% כשהסכום עד 25,000 שקל
  • 20%כשהסכום בין 25,000 שקל ל-50,000 שקל
  • 30% כשהסכום מעל 50,000 שקל

במישור הפלילי, ניתן להגיש כתב אישום במקום להטיל עיצום כספי. לאחר קביעת עיצום ותשלומו יוגש כתב רק בהתברר עובדות חדשות, והעיצום ששולם יוחזר.

העונש הפלילי יהיה קנס שלא יפחת מהעיצום שהיה מוטל ובנסיבות חמורות של "מרמה" או "רישום כוזב" שמטרתם לעבור על החוק, ניתן להטיל עונש מאסר של עד 3 שנים.

תחילה

  • החוק יכנס לתוקפו ב-1.1.2019.
  • בתשעת החודשים הראשונים יוטלו סנקציות רק על עבירה חוזרת ובתנאי שניתנה התראה לאחר העבירה הראשונה.
  • החוק לא יחול על עסקאות ו/או התקשרויות שנחתמו טרם כניסת החוק לתוקף, למעט עסקאות מתמשכות
  • החוק לא יחול על צ'קים למשמרת שנמסרו לבנק או למוסד פיננסי אחר טרם כניסת החוק לתוקף.
  • בשנתיים הראשונות החוק לא יחול על נותני הלוואות ללא ריבית.